1. ערעור על החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל בחיפה (
כב' הרשם מר א' אוחיון) מיום 8.3.01 בתיק הוצל"פ [חיפה] 3-98-41296-02.
2. המערערים, בעל ואשתו, בעלים של דירת מגורים ברח' הבריכה 6 בנווה שאנן בחיפה, הרשומה בספרי המקרקעין כחלקה 82/3 בגוש 10882 (להלן - "
הדירה"). המערערים משכנו את הדירה במשכנתה ראשונה שאינה מוגבלת בסכום לטובת המשיב, להבטחת פירעון כל הסכומים אשר יגיעו למשיב מאת המערערים עצמם ומאת חברה בשם ירושלים תור נסיעות ותיירות בע"מ (להלן - "
חברת תור ירושלים").
3. חברת תור ירושלים הייתה אחת מיני שלוש חברות, באמצעותן ניהל המערער את עסקי התיירות בהם עסק, ושתי החברות האחרות היו חברת ירושלים תור חיפה (1995) בע"מ (להלן - "
חברת תור חיפה") וחברת שירא שיווק ותיירות בע"מ (להלן - "
חברת שירא").
4. בבקשה לביצוע שטר המשכנתה, שהגיש המשיב ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה, עתר המשיב לכך שראש ההוצאה לפועל יורה לבצע המשכנתה לשם סילוק חובותיהם של החייבים עצמם, שנוצרו בחשבונות הבנק הפרטיים שניהלו, וכן לצורך סילוק החובות שנוצרו בחשבונות הבנק של חברות תור חיפה ושירא. ואולם, לטענת המערערים, עיקר החוב שנוצר לזכות המשיב, נוצר בחשבונות הבנק של חברות תור חיפה ושירא, ולחובות אלה ערב המערער לבדו, ורעייתו, המערערת, מורה במקצועה, כלל לא ערבה להם. שואלים אפוא המערערים בהודעת הערעור: "ומה לה לחייבת ולחובות אלה?" ומשיבים: "מאום", ולטענתם יצר המשיב יש מאין, והטיל על המערערת משא משפטי לא לה.
5. המערערים הגישו אפוא לכב' ראש ההוצאה לפועל בקשה לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967, הידוע כסעיף שכותרת השוליים שלו "טענת פרעתי" )אך תוכנו אינו מדבר רק במקרה בו החייב טוען כי פרע חובו), וטענו, כי אין לבצע את המשכנתה הרשומה על דירתם המשותפת של בני הזוג, ולממש בכך גם את חלקה של המערערת בדירה זו, לשם גביית חובות שהמערערת לא ערבה להם ואין לה כל חלק או נחלה בהם.
6. כב' ראש ההוצאה לפועל דחה את בקשת המערערים, ומכאן הערעור שלפני. בהתייחסו למערער קבע כב' ראש ההוצאה לפועל, כי המערער "אינו טוען כנגד כלל החוב בתיק זה", וככל שהדברים אמורים במערערת, כי אז טענתה נדחתה לאור הוראת סעיף 2 למסמך הנושא את הכותרת "תנאים נוספים לשטר משכנתה ראשונה ללא הגבלה בסכום", המורה כדברים הבאים:
"המשכנתה הזאת תבטיח לבנק את כל הסכומים - לרבות קרן, ריבית, סכומים נוספים עקב הצמדת הקרן והריבית לשער החליפין של המטבע או למדד המחירים לצרכן או לכל מדד אחר, עמלות, חיובים בנקאיים אחרים וכל מיני הוצאות - המגיעים לבנק בכל סניפיו מאת החייבים, בין שהסכומים מגיעים במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ כלשהו,
בין שהסכומים מגיעים מאת כל החייבים ביחד או מאת אחד או אחדים מהם לחוד, בין שמגיעים מאתם לבד או מאתם (או אחד או אחדים מהם) ביחד עם אחרים, בין שמגיעים לפי השם הפרטי של החייבים (או אחד או אחדים מהם) או לפי שם העסק של החייבים (או אחד או אחדים מהם) או לפי כל שם אחר. בין שמגיעים מהחייבים (או אחד או אחדים מהם) לפי ההרכב הנוכחי שלהם או לפי כל הרכב אחר שהוא, בין שמגיעים עכשיו או שיגיעו בעתיד, בין שעומדים לפירעון לפני ההוצאה לפועל של המשכנתה הזאת או אחר כך, בין שמגיעים באופן מסוים או בתנאי בין שמגיעים במישרין או בעקיפין, כולל סכומים המגיעים לבנק מאת החייבים (או אחד או אחדים מהם) על פי הלוואות, אשראים, או כל שירות בנקאי אחר, שניתן או יינתן לחייבים עצמם (או אחד או אחדים מהם) או לאחרים על פי בקשתם וכן על פי ערבויות החייבים שניתנו או יינתנו על ידם (או אחד או אחדים מהם) לטובת הבנק עבור צד שלישי וכן שטרות בחתימת החייבים (או אחד או אחדים מהם) הסבתם או ערבות אוול של החייבים (או אחד או אחדים מהם) שנמסרו או ימסרו לבנק על ידי החייבים (או אחד או אחדים מהם) או על ידי צד שלישי, וכן על פי כל חבות אחרת מכל סוג שהוא של החייבים או אחד או אחדים מהם כלפי הבנק ונוסף על כך כל ההוצאות שהממשכנים חייבים בתשלומם לפי תנאי שטר משכנתה זה, כל הסכומים האלה ייקראו להלן "הסכומים המובטחים.""
(ההדגשה אינה במקור - י"כ)
בהסתמכו על המילים המודגשות מהסעיף המצוטט לעיל (שבוודאי היה זוכה במקום מכובד בתחרות הניסוח המסורבל, אם תחרות שכזאת הייתה מתקיימת במקום פלוני), קבע כב' ראש ההוצאה לפועל, כי המשיב רשאי לבקש ביצוע שטר המשכנתה גם כלפי המערערת בשל חובו של אחד מהחייבים, גם אם אין מדובר בחוב של המערערת עצמה או חוב שהיא ערבה לו.
7. עוד קודם שאבוא לדון בטענות המערערים בערעור שלפני, אציין, כי לצד הערעור שהגישו המערערים על החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל אשר דחה בקשתם לפי סעיף 19 לחוק, הגישו המערערים תובענה לבית משפט זה (תיק אז' 503/01), שהתבררה בפני חברי המלומד, כב' השופט ש' ברלינר. בפסק הדין שניתן בתובענה זו, דחה בית המשפט טענות המערערים, טענות הדומות, ובמידה רבה אף חוזרות, על הטענות הנטענות בערעור שלפני. מכל מקום אעיר, כי על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט העליון (ע"א 1650/04) וערעור זה טרם הוכרע.
מכל מקום, הערעור שלפני הונח בשעתו על שולחנו של כב' השופט ס' ג'ובראן, אשר אישר הסדר דיוני שנעשה בין הצדדים, ולפיו ימתין הדיון בערעור עד שיסתיים ההליך שהוגש בתיק אז' 503/01. לאחר שניתן פסק הדין בתיק אז' 503/01 הודיע ב"כ המערערים כי הוא מבקש שהודעת הערעור שהוגשה מטעם המערערים תחשב ככתב סיכומים מטעם המערערים. בעקבות הודעת ב"כ המערערים, הורתי לב"כ המשיב להגיש כתב סיכומים מטעם המשיב, אך כתב שכזה לא הוגש, ולפיכך אנהג עם המשיב מנהג זהה, ואראה את הכתב הנושא הכותרת "תגובת המשיב" ככתב סיכומים מטעם המשיב.
מכאן אעבור לטענות הצדדים בערעור שלפני.
8.
חיוב המערערת בחובות עסקיים:
(א) להשקפת המערערים, על פי סעיף 2 למסמך "התנאים הנוספים", במקרה בו מבקש המשיב לממש את שטר המשכנתה כלפי כל אחד מהחייבים לחוד, להבדיל מחיובם ביחד, מחייב הדבר שקודם לכן תתקיים בידי המשיב זכות לממש את המשכנתה כלפי שני המערערים בעת ובעונה אחת, ואין די בקיום זכות כלפי אחד מהם בלבד. במקרה שלפני, כך טוענים המערערים, המערערת אינה חבה בחובות העסקיים של המערער, ואף הניסיון להציגה כ"בעל עניין בתאגיד" נדון לכישלון.
על כן, לטענת המשיבים, מכיוון שהמערערת אינה חבה בחובות העסקיים, לא קמה למשיב זכות לבקש לממש את שטר המשכנתה כלפי המערערת בגין חובות אלה.
(ב) לאחר ששקלתי טענות ב"כ הצדדים, הנני דוחה טענת המערערים, ומקבל טענת המשיב בתגובתו.
טענת המערערים מבוססת על פרשנות שאינה נלמדת מתוכן סעיף 2 עצמו, ויש בה כדי להוסיף לסעיף תנאים שלא נקבעו בו. בסעיף 2 למסמך התנאים הנוספים נקבע באופן ברור ובלתי משתמע לשתי פנים, כי המשכנתה מבטיחה את כל הסכומים המגיעים למשיב מאת המערערים, בין שהסכומים מגיעים מאת כל המערערים ובין שהם מגיעים מאת אחד מהם, ולרבות סכומים המגיעים למשיב בעקבות הלוואות שניתנו לצדדים שלישיים על פי בקשתם. כמו כן, על פי סעיף 2 האמור, המשכנתה לפי שטר המשכנתה נועדה להבטיח אף ערבות שמי מהמערערים נתן לטובת צד שלישי, ואין מחלוקת כי המערער אכן ערב לחובות חברות תור חיפה ושירא.
(ג) לדעתי, אין מימוש המשכנתה כלפי שני המערערים מותנה בכך שלשניהם חובות כלפי הבנק. לפי נוסח סעיף 2 שלעיל, שני המערערים משכנו את הדירה גם יחד להבטחת חובות של שניהם או של כל אחד מהם. על כן, די בכך שלמערער חובות שהבנק בעטיים זכאי המשיב לבקש את מימוש המשכנתה, כדי להכפיף אף את המערערת לפעולת המימוש, שהרי זו קיבלה על עצמה את התנאים המורים כי ניתן יהיה לממש את המשכנתה כלפיה גם אם רק המערער יהיה חייב לבנק.
אוסיף בהקשר זה, כי לפי סעיף 91 לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969 "יחולו על משכנתה הוראות חוק המשכון, התשכ"ז - 1967", ובסעיף 12 לחוק המשכון נקבע: