ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
2115-05
06/01/2008
|
בפני השופט:
1. סגן הנשיא גדעון גינת
2. שושנה שטמר
3. ברכה בר-זיו
|
| - נגד - |
התובע:
עו"ד צ'רניאבסקי מרינה
עו"ד אסף ברוך
|
הנתבע:
1. דנצקר מיכאל
2. אירינה קיסלין
3. סוסנובסקי פיוטר
4. סוסנובסקי מריאן
5. סוסנובסקי ארנסט
עו"ד עוזי יוספזון
עו"ד אליוט רוזנשטיין
|
| פסק-דין |
השופטת ב. בר-זיו:
1. ביום 7.7.02 נחתם בין המשיבים מס' 1 ו- 2 (להלן "התובעים") ובין המשיבים מס' 3 , 4 ו- 5 (להלן "הנתבעים") הסכם, לפיו מכרו הנתבעים לתובעים דירת מגורים באור עקיבא. ההסכם נערך על ידי המערערת, עורכת דין במקצועה, אשר ייצגה את שני הצדדים.
ההסכם בוטל על ידי הנתבעים ובעקבות הביטול הגישו התובעים תביעה כספית נגד הנתבעים בגין הנזקים שנגרמו להם עקב הפרת ההסכם (ת.א 21941/02).
הנתבעים הגישו הודעה לצד שלישי נגד המערערת.
התובעים הגישו גם תביעה כספית נגד המערערת (ת.א. 5441/04) ובה תבעו נזקים נוספים שנגרמו להם עקב ביטול ההסכם. המערערת הגישה הודעה לצד שלישי נגד הנתבעים.
בתאריך 2.11.05 ניתן פסק דין בשתי התביעות. בת.א. 21941/02 חוייבו הנתבעים לשלם לתובעים את הסך של 50,000 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 11.12.02 ועד התשלום המלא בפועל, בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד. ההודעה לצד שלישי התקבלה בחלקה, והמערערת חוייבה לשלם לנתבעים 34,500 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ובצירוף הוצאות ושכ"ט.
בת.א.5441/04 חוייבה המערערת לשלם לתובעים את הסך של 29,165 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ובצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד. ההודעה לצד שלישי ששלחה המערערת נגד הנתבעים, נדחתה.
בבסיס חיובה של המערערת עמדה קביעת בימ"ש קמא לפיה המערערת התרשלה כלפי התובעים וכתוצאה מהתרשלותה נגרם להם נזק עקב ביטול ההסכם על ידי הנתבעים.
2. פסק דין זה הינו נשוא הערעור בפנינו כאשר טענתה העיקרית של המערערת הינה כי "עורך דין שעורך הסכם מכר עבור הצדדים אינו מתמנה בכך להיות אפוטרופוס שלהם. הוא אינו מופקד על ניהול ענייניהם הכספיים, הוא אינו צריך לבדוק את כושר התשלום של הקונה ולא את יכולתו הכלכלית של המוכר להסיר השיעבודים המוטלים עליו". לטענת המערערת, היא קיימה את החובה המקצועית המוטלת עליה, ולא היה מקום לחייב אותה בתוצאות הפרת ההסכם, אשר נבעו מאי קיום הנתבעים אחר ההתחייבויות החוזיות שנטלו על עצמם.
העובדות -
3. העובדות שאינן שנויות במחלוקת הן כדלקמן:
א. מחיר הדירה נקבע בהסכם לסך בשקלים השווה ל- 91,000 דולר. סך של 1,000 דולר שולם במעמד החתימה על ההסכם והיתרה היתה אמורה להשתלם, כאמור בסעיף 7ב. להסכם :
"לא יאוחר מיום 15.10.02 ובכפוף ולאחר והמוכר המציא את המכתב כוונות מבנק לאומי למשכנתאות על שחרור הדירה מהמשכנתא ובכפוף לאישור על סילוק ההלוואה בחברת הון בע"מ וכנגד מסירת החזקה בדירה".
ב. במבוא להסכם נאמר:
"והואיל והדירה נקיה מכל עיקול ו/או שעבוד ו/או זכות צד ג' כלשהיא פרט למשכנתא לטובת בנק לאומי למשכנתאות בע"מ ולחברת הון בע"מ, הסכם מותנה בקבלת אישור הזכויות בנכס, אשר המוכר מתחייב להמציא מחברת אנגל תוך 3 ימים מיום חתימת ההסכם".
ג. בסעיף הצהרות המוכר (סעיף 2 להסכם) נאמר:
"המוכר מצהיר כי הינו בעל הזכויות בדירה , וההסכם מותנה בקבלת אישור זכויות בדירה מחברת אנגל ג'נרל דיבלופרס בע"מ, כאשר הדירה נקיה מכל שעבוד ו/או עיקול ו/או חוב ו/או זכויות צד ג' כלשהן פרט למשכנתא לטובת בנק לאומי למשכנתאות בע"מ וחברת הון בע"מ והוא מתחייב לסלק אותם מהדירה וכי לא חלות על זכויותיו בדירה כל הגבלות שהן בין עפ"י דין ובין ע"פ הסכם ...".
ד. בסעיף 11 להסכם קבעו הצדדים פיצוי קבוע ומוסכם מראש של 10,000 דולר, במקרה של הפרת ההסכם, ללא צורך בהוכחת נזק.
ה. הדירה לא היתה רשומה בלשכת רישום המקרקעין אלא בחברה משכנת - חברת אנג'ל ג'נרל דיבלופרס בע"מ. על הדירה רבצו משכנתא לטובת בנק לאומי למשכנתאות בע"מ על סך של 420,000 ש"ח ומשכון לטובת חברת הון בע"מ על סך 20,000 ש"ח.