פסק-דין בתיק עא 1625/05

ש' וסרקרוג - שופטת :

1.         הערעור והערעור שכנגד הוא על פסק-הדין של בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט רון סוקול) מיום 26/5/05, בת"א 22088/98, בו נדחתה תביעת המערער בערעור העיקרי (להלן: המערער ) לבטל את ההסכם שבין המערער למשיבים, שהם המערערים שכנגד (להלן: המשיבים ),   וממילא נדחתה מירב תביעתו להשבת ההלוואה שהעמיד כהלוואת בעלים לחברה.

2.         הערעור שכנגד התייחס להרחבת חזית שנעשתה על ידי המערער, ואשר לטענת המשיבים בית משפט קמא התעלם ממנה, תוך חיוב המשיבים 2 ו- 3 בהעברת שליש מאותה תמורה כספית לידי המערער.

            במהלך הדיון בפנינו המלצנו בפני הצדדים לחזור מן הערעור. המשיבים שהם המערערים שכנגד קבלו את ההצעה ככל שהיא נוגעת לערעור שכנגד.

            אשר על כן אנו דוחים את הערעור שכנגד, ללא צו להוצאות נוספות.

            פסק-הדין בתיק זה, ידון בערעור העיקרי בלבד.

הרקע :

2.         העובדות פורטו היטב בפסק הדין של בית משפט קמא ואין לנו אלא לחזור על עיקרי הדברים:

2.1        ביום 20/3/94 נערך הסכם בין המערער לבין המשיבים, לפיו רכש המערער שליש ממניות החברה "בכר שיווק מזון בע"מ" (להלן: החברה ), שהיא המשיבה, תמורת סך של 200,000 ש"ח אותו התחייב המערער להעמיד כהלוואת בעלים לחברה.

            הסכום הנ"ל הועבר על ידי המערער בשלושה תשלומים, והמערער נרשם אצל רשם החברות כבעל מניות בחברה וכמנהל.

            החברה המשיכה בפעילות אך מצבה  הכלכלי התדרדר וביום 1/8/95 נמכרו המלאי והציוד של החברה לחברה אחרת, תמורת סך של 135,000 דולר עבור הציוד וסכום נוסף בסך של 143,732 ש"ח עבור המלאי.

            מטעם החברה חתמו על עסקת המכירה הנ"ל האדונים דוד בכר ואיתן בכר בלבד (להלן: המשיבים 2 ו- 3 ).

2.2        תביעתו של המערער בבית משפט קמא הייתה לחייב את המשיבים לשלם לו את מלוא הסכום שנתן כהלוואת בעלים, משוערך למועד הגשת התביעה בבית משפט השלום בחיפה  (384,045 ש"ח). לחלופין, עתר לחייב את המשיבים 2 ו- 3 להעביר לידיו שליש מהתמורה שהתקבלה עבור המכירה, נכון ליום 15/8/95.

טענות בעלי הדין בבית משפט השלום :

3.         טענת המערער הייתה, כי הוטעה בעת ניהול המו"מ לקראת רכישת המניות  המשיבים 2 ו- 3 בנוגע למצבה הכספי של החברה, וכי הם לא מסרו לו את כל המידע הרלוונטי שהיה בידיעתם. ביתר פירוט, טען המערער, שלא גולה לו כי הוגשה תביעה על ידי מר קובי חיון ע"ס של 110,000 ש"ח, כי נלקחה הלוואה ע"ס 300,000 ש"ח מן הבנק תוך שיעבוד נכסי החברה וכמו כן כי היה חוב לוועד הבית על סכום של 40,000 ש"ח והלוואה לרכישת מכונית מסוג רנו אקספרס ושעבודה לחברת הליסינג.

עוד טען המערער בבית משפט קמא כי מכירת עסקי החברה נעשתה שלא על דעתו ולאחר המכירה נודע לו כי המשיבים 2 ו- 3 משכו מכספי החברה תשלומים שונים ללא ידיעתו.

4.         המשיבים כפרו בטענות המערער וטענו כי מסרו את כל המידע הנדרש והרלוונטי לגבי החברה, כמו כן הפנו אותו לרואה החשבון של החברה לקבלת כל מידע שיחפוץ. לעניין סכומי המכירה שקבלו עבור החברה, טענו המשיבים כי החברה הגיעה לכלל חדלת פירעון, וכי היה צורך לסלק את חובותיה. סכומי המכירה שמשו למטרה זו והם לא נטלו כל תשלום מתוך כספי התמורה לכיסם.

פסק-הדין של בית משפט קמא :

5.         בית משפט השלום בחן את טענות הצדדים בקשר לניהולו של מו"מ לקראת כריתתו של ההסכם והגיע לכלל מסקנה כי כלל הנתונים הנדרשים נמסרו למערער או לפחות ניתנה לו אפשרות לדרשם.