ע"א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
1429-06
19/06/2006
|
בפני השופט:
שרה דותן
|
| - נגד - |
התובע:
סלמן זכריה
|
הנתבע:
מגדלי סופר אלעד בע"מ
|
| פסק-דין |
ערעור זה מופנה כנגד החלטתו של כב' הרשם שמואל ברוך מיום 25.01.06 (בש"א 2452/06 2053/06, בש"א 26330/05), לפיה נדחתה חלקית בקשה לביטול עיקולים זמניים שהוטלו על נכסי המערער לבקשת המשיבה.
הרקע העובדתי:
ההליך שבפני הינו חוליה נוספת בשרשרת ארוכה של הליכים משפטיים שמנהל המערער בקשר לזכויותיו בנכס מקרקעין ברחוב צירלסון 3 בתל-אביב, הידוע כחלקה 163 בגוש 6107 (להלן: "
הנכס" או "
המקרקעין").
המערער היה הבעלים של 30% מהנכס. אחיו, שאף הוא היה בעל זכויות במקרקעין, הגיש בשנת 1988 תביעה לפירוק שיתוף.
בתאריך 03.10.91 ניתן פסק דין לפיו, פירוק השיתוף ייעשה בדרך של מכירת הנכס, בכפוף לזכותו של המערער לדיירות מוגנת (ת"א 11941/88 של בימ"ש השלום בת"א).
למכירת הנכס מונו על ידי בית המשפט כונסי נכסים.
במהלך הטיפול במכירת הנכס הוצע למערער להתקשר עם המשיבה, שהינה חברה קבלנית, בעסקת קומבינציה לרכישת זכויותיו בנכס וזכויות נושי אחיו.
בתאריך 29.01.1995 נחתמו בין המשיבה לבין המשיב ארבעה הסכמים, שתוקפם הותנה בכך שהמשיבה תזכה במכרז ותרכוש את זכויות יתר השותפים.
המשיבה רכשה את זכויות נושי אחיו של המערער וכן זכתה במכרז לרכישת המגרש.
סה"כ שילמה המשיבה תמורת המגרש 1,825,000 דולר ואת שכרם של הכונסים.
לאחר חתימת ההסכמים לא עמד המערער בהתחייבויותיו החוזיות בכך שסרב לחתום על הצהרות לשלטונות מס שבח מקרקעין ועל ייפוי כוח בלתי חוזר, שנועד לאפשר ביצוע חוזה הקומבינציה.
בתאריך 05.12.1995 הגיש המערער לבית המשפט המחוזי בתל-אביב תובענה על דרך של המרצת פתיחה, בה עתר להצהרה על בטלות כל ההסכמים שנחתמו בינו לבין המשיבה (ה"פ 2192/95).
בד בבד עם הגשת התביעה קיבל המערער, במעמד צד אחד, צו מניעה זמני נגד המשיבה, אשר הורה לה להימנע מכל העברה או עסקת מכר או כל פעולה אחרת ביחס למגרש.
בתאריך 27.07.1998 דחה כב' השופט ד"ר ג' קלינג את התביעה בקובעו, בין היתר, כי גרסת המערער אינה מהימנה ולפיכך, אין מקום לקבוע כי ההסכמים שנחתמו בינו לבין המשיבה אינם מקיימים את הדרישה לגמירות דעת מצדו.
בתאריך 30.04.00 דחה בית המשפט העליון את הערעור על פסק דינו של כב' השופט קלינג (ע"א 6549/98).
במהלך הדיונים פעלה המשיבה לבטל את צו המניעה ובין היתר חויב המערער לחתום על התוכניות שהוכנו לצורך קבלת היתר בנייה. המערער לא פעל על פי ההחלטה ובעקבות הליכי ביזיון שננקטו נגדו, הסמיך בית המשפט את ב"כ המשיבה ככונס נכסים לחתום בשם המערער על הבקשה להיתר בנייה.
אולם בכך לא תמו ניסיונות המערער למנוע ביצועו של הסכם הקומבינציה ולמרות שכונס הנכסים חתם בשמו על הבקשה להיתר בניה, הוא עצמו הגיש לועדה המקומית לתכנון ובנייה התנגדות לתוכנית.
כל אותה עת המשיך המערער להתגורר בנכס.
סמוך לאחר דחיית ערעורו של המערער לבית המשפט העליון, החלה המערערת לפעול מחדש לקבלת היתר בנייה ובתאריך 30.07.02 התקבל ההיתר.