ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
1326-06
02/02/2009
|
בפני השופט:
1. ישעיהו שנלר - אב"ד 2. ד"ר קובי ורדי 3. דליה גנות
|
- נגד - |
התובע:
מיכאל טורג'מן עו"ד שלמון רמי
|
הנתבע:
1. בנק איגוד לישראל בע"מ 2. אקב שאול
עו"ד טננבאום עו"ד לידר עו"ד טוני גולדנברג
|
פסק-דין |
השופט ד"ר קובי ורדי:
בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב יפו (כבוד השופט אטיאס אריה) מיום 15/12/05 בת.א. 122284/01, בו נדחתה תביעתו הכספית של המערער כנגד המשיבים בתיק דנן.
1.
הרקע העובדתי וטענות הצדדים
המערער והמשיב 2 היו שותפים (
להלן: "השותפים") במועדים הרלוונטיים בעסק לצילום
(להלן: "העסק"). ביום 29/4/91 פתחו השותפים בסניף 071 באשדוד של המשיב 1, חשבון עסקי שמספרו 10353/60
(להלן: "החשבון").
אין מחלוקת שעל פי תנאי החשבון רשאים שני השותפים לפעול רק יחד בחשבון ונדרשה חתימה של שני השותפים לפעילות בחשבון.
אין גם מחלוקת שהמערער שהה בחו"ל בטיול באוסטרליה מתאריך 1/1/97 ועד לתאריך 6/2/97 ובהעדרו המשיך המשיב 2 לנהל את העסק ומשך, בחתימתו בלבד, שיקים אשר חלקם כובדו ע"י המשיב 1 וחלקם הוחזרו בשל העדר כיסוי מספיק.
שני שיקים מתוך השיקים האלה (בסך כולל של 1,250 ש"ח), סורבו ע"י המשיב 1 עקב העדר כיסוי מספיק, היו בחתימת המשיב 2 בלבד ושמונה שיקים נוספים סורבו עקב היעדר כיסוי מספיק היו בחתימת שני השותפים. בשל אי כיבוד השיקים הנ"ל, הוגבל החשבון, ביום 30/1/97.
ב-31/1/97 שבר המשיב 1 תכנית חסכון של השותפים בסך 12,223 ש"ח והעביר את הכספים לחשבון לכיסוי יתרת החובה.
המערער טען בתביעתו בבימ"ש קמא כי פעולות אלה הביאו לקריסת העסק.
לטענתו, המשיב 1 התרשל בניהול החשבון והפר את חובת הזהירות כלפיו, בכך שאיפשר למשיב 2 לפעול לבד בחשבון וגרם לו לנזקים.
המערער טען בתביעתו שהמשיב 1 חייב את החשבון, ביצע העברות ותשלומים וכיבד המחאות בחתימה אחת של המשיב 2 וזאת בניגוד למוסכם ותנאי פתיחת החשבון וללא ידיעת ו/או הסכמת המערער.
לטענתו, מחדליו ומעשיו הנ"ל של המשיב 1 וכן הפעולה של מימוש תוכנית החסכון וקיזוזה בחשבון, שנעשתה שלא כדין, גרמו להתמוטטות העסק, שהיה עסק רווחי ומשגשג עד אז, ולהגבלת החשבון.
לטענת המשיבים בבית משפט קמא, המערער מנוע ומושתק מלהעלות את הטענות כלפיהם לגבי פעולות שבוצעו בחשבון בחתימה אחת, בשל פעולות דומות שהוא עצמו נקט בעבר, כשביצע פעולות בחשבון וחתם על שיקים בחתימה אחת, כשהוא גם ידע על פעולות דומות שביצע המשיב 2. מדובר בשינוי ההסכמה מכללא בהתנהגות, בידיעת והסכמת השותפים, מה גם שהשיקים שכובדו בחתימה אחת נעשו במהלך העסקים הרגיל ולטובת העסק.
לטענת המשיבים, המערער והמשיב 2 נהגו להסתפק בחתימה אחת בפעולות בחשבון, בין היתר בזמן שאחד מהם נמצא בחו"ל. מדובר בתביעה חסרת תום לב של המערער הנתלה בענין טכני זה, למרות שהדבר היה בידיעתו ומוסכם עליו.
לטענת המשיבים, הנזקים הנטענים לא הוכחו ובכל מקרה הם נזקי השותפות ולא נזקים אישיים של המערער, כשהעסק, שלא היה עסק משגשג ומצליח, נסגר בשל חילוקי דיעות בין השותפים, שכל אחד מהם המשיך לעסוק בצילום בנפרד.
2.
פסק-דינו של בית משפט קמא
בית המשפט קמא דחה את תביעת המערער בקבעו שהיה עליו לתבוע מחצית מהסכום הנתבע בלבד (הסכום הנתבע עמד על 296,135 ש"ח) שכן מדובר בתביעה של שני שותפים בחלקים שווים.
ביהמ"ש קבע שאין ערך לחוות הדעת שצורפה ע"י המערער שהתבססה על נתונים שסיפק המערער ומהווה חישוב אריתמטי גרידא.
כן התברר שתצהיר המערער לא נחתם על ידו, אך מכיוון שהדבר התגלה רק בסיום חקירתו הנגדית של המערער, הראיה מטעמו היא למעשה עדותו בבית המשפט וחקירותיו (שהיו על תצהיר זה).