ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
1180-05,1495-05
26/06/2006
|
בפני השופט:
1. ש' וסרקרוג
2. י' כהן
3. ר' שפירא
|
| - נגד - |
התובע:
1. דרי אברהם ת"ז 010954691
2. דרי נדב ת"ז 029084308
עו"ד רון אבנר
|
הנתבע:
1. יוגב יניב ת"ז 022540868
2. יוגב אסתר ת"ז 05688031
3. גלזר יורם ת"ז 009573049
עו"ד שוחט עמיקם
|
| פסק-דין |
השופטת ש' וסרקרוג
:
1. ערעור על פסק-דין של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט ח' שרעבי) בת"א 4335/01.
בפסק דין חלקי שניתן ביום 6/1/05 קבע בית המשפט כי לא הוכח שהמשיבים הפרו הסכם למכירת תיקי משרד הנהלת חשבונות מיום 5/10/97 וכמו כן נקבע, כי המערערים לא הוכיחו קיומו של הסכם שיתוף בין הצדדים.
בפסק הדין הסופי שניתן ביום 7/4/05 קבע בית המשפט, כי על המשיבים לשלם תמורה מוסכמת, בהעדר שותפות, מכוחו של ההסכם האמור. החיוב שהושת על המשיבים הועמד על סכום של 15,514 דולר בצירוף מע"מ כחוק מותנה בקיומו של חיוב לשאת במע"מ, וכי תשלומו יבוצע בחמישה תשלומים, בערכים דולריים, על-פי השער היציג שיהיה ידוע במועד התשלום.
הרקע וההליכים הקודמים
:
2. המערער מס' 1 (להלן:
אברהם
), שהוא רואה חשבון מדופלם במקצועו, ניהל יחד עם בת זוגו-רעייתו החל מתחילת שנות ה- 70', משרד שנתן שירותי חשבונות וייעוץ בהנהלת חשבונות בחדרה (להלן:
העסק
). באמצע שנות ה- 90' החל בנם של בני הזוג, המערער מס' 2 ( להלן:
נדב
) ללמוד ראיית חשבונות. משנבחר אברהם לשמש בתפקיד ציבורי בעיריית חדרה, נמנע ממנו מלהמשיך לעסוק במקצועו במסגרת משרדו.
3. ביום 5/10/97 נחתם הסכם בין אברהם לבין המשיב, שהיה באותה עת מנהל חשבונות ועבד כשכיר במס הכנסה, ואף הוא היה במהלך לימודיו לראיית חשבון (להלן:
יוגב
). על-פי ההסכם היה על אברהם ורעייתו להעביר לידי יוגב את משרד הנהלת החשבונות ביום 1/11/97 (להלן: "
ההסכם"
). העברה כללה העברת כל לקוחותיו של אברהם, עובדיו המיומנים, לרבות המוניטין שצבר במשך כ- 25 שנים, וכן הריהוט המשרדי, המחשבים והתוכניות המקצועיות שהיו מצויות במשרד באותה עת. כל אלה הועברו לידיו של יוגב ולאחריותו המקצועית. כמו כן התחייבה רעייתו של אברהם, שהיא גם אמו של נדב (להלן:
אילנה
) לעבוד בעסק במשך שנה, וזאת כדי להעביר בצורה מסודרת את כל שיידרש על ידי יוגב.
על-פי אותו הסכם נותרה בידי הבן נדב אופציה למשך חמש (5) שנים מתאריך ההסכם או עד לששה חודשים לאחר הסמכתו של נדב כרואה חשבון, לפי המועד המאוחר יותר (להלן:
מועד האופציה
), להודיע על מימוש האופציה להיות לשותף בעסק, לרבות שיעור חלקו בשותפות שיכול היה לנוע בין 30%-50%.
יודגש, כי יוגב לא שילם כל תמורה במסגרת חוזה זה, באותו שלב.
4. לאחר שנדב סיים את כל מבחני לשכת רואי החשבון אך טרם סיים את תקופת ההתמחות הנדרשת לאחר עמידה במבחני הלשכה (הרישיון לעסוק בראיית חשבון, אינו מותנה במבחן נוסף) הודיע נדב ליוגב, כי יש בכוונתו להיכנס לשותפות, אך בטרם ייעשה כן מבקש הוא לקבל פרטים על היקף הלקוחות, מחזור העסק ומידע נוסף בקשר לעסק.
יוגב השיב שהבקשה מוקדמת, מאחר שנדב טרם היה לרואה חשבון. נדב חזר והודיע ליוגב, באמצעות מכתב שנכתב על ידי עו"ד מרדכי עמוס (אותו עורך דין שניסח גם את "
ההסכם", מכתב מיום 21/7/00
), כי הוא מבקש לממש את אופציית השותפות, כמפורט בסעיף 17 לאותו הסכם, וזאת בשיעור של 50%, החל מיום 1/1/01.
גם לאחר מכתב זה לא התממשה אופציית השותפות, והצדדים ניהלו התכתבות ביניהם.
5. בסוף חודש אוקטובר-תחילת חודש נובמבר 2000 העלה יוגב הצעה לפיה יחתמו על הסכם שותפות משולש, כאשר השותף השלישי יהיה אבי בנבנישתי (להלן:
אבי
) שהוא רואה חשבון במקצועו ואשר מוכר היה גם לנדב וגם ליוגב.
ביום 5/11/00 נחתם הסכם השותפות המשולש (להלן:
ההסכם המשולש
). הוסכם כי הסכם זה יחל לפעול מ- 1/1/01. עוד הוסכם שמחזורי הכספים של משרדי יוגב ושל אבי יאוחדו והרווחים יחולקו בחלקים שווים.
ביום 7/12/00 החליט אבי לפרוש מן השותפות על פי ההסכם המשולש, והוא שלח מכתב בעניין זה לשני הצדדים, בו הודיע שבשל חילוקי הדעות שהתגלעו בין יוגב לנדב, ובשל חוסר האמון ההדדי העולה וחילוקי דעות קיצוניים, לא ניתן יהיה לממש את ההסכם המשולש ולכן הוא פרש מן השותפות.
למרות שהצדדים לא קיבלו את תוכנו של מכתב ההודעה הנ"ל, ונערכה התכתבות נוספת ביניהם לרבות ניסיונות להידבר, לא חודשה השותפות.
פגישה משולשת שהייתה ביום 5/12/00 לא הביאה לכלל הסדר.
בסופו של דבר הוקמה שותפות בין יוגב לאבי, שהחלה לפעול ביום 1/1/01, ואילו נדב נותר מחוץ לשותפות.
6. המערערים הגישו את תביעתם המקורית בבית משפט השלום ביום 24/10/02, כאשר זו כאמור כללה גם את אבי כנתבע. בתאריך 8/2/01 הגיעו המערערים ואבי לידי הסדר לפיו יימחק הוא כבעל דין בכפוף לתשלום 35,000 ש"ח בצירוף מע"מ, לנדב. בהתבסס על ההסכמה האמורה נמחק אבי כבעל דין בהליך והוגשה תביעה מתוקנת, כנגד המשיבים בלבד.