פתח דבר
זהו ערעור על פסק-דינו של בית המשפט השלום בפתח-תקווה (כבוד השופט נחום שטרנליכט), בת"א 6423/02 שניתן ביום 08.12.05. בית המשפט קמא קיבל את גרסת המשיבה, לפיה היה המערער מעורב בהצתת הטרקטור שבבעלותו. לפיכך קבע בית המשפט, כי המשיבה פטורה מתשלום תגמולי הביטוח למערער, על-פי פוליסת הביטוח אשר הוציאה עבורו. על-כך ערעור זה מוגש לפנינו.
עיקרי העובדות הנדרשות לעניינו
1. המערער (להלן: "
המבוטח") הינו הבעלים של טרקטור מסוג וולו L120Bשמספרו 596378 (להלן: "
הטרקטור"). המשיבה בערעור היא חברת ביטוח (להלן: "
חברת הביטוח" או "
המבטחת") אשר ביטחה את הטרקטור בפוליסה לביטוח צ.מ.ה. (ציוד מכאני הנדסי) שמספרה 100-03-07-005435, לתקופה מיום 01.05.2001 ועד ליום 30.04.2002 (להלן: "
הפוליסה").
2. ביום 09.04.02 בשעה 21:51, התקבלה באיגוד ערים השרון שירותי-כבאות והצלה (להלן: "
מכבי-אש"), הודעה על שריפת טרקטור ברחוב האנפה 10, במושב עין שריד (להלן: "
האירוע"). בשעה 21:53 הודיע מכבי-אש למשטרת כפר-סבא על השריפה. מדור חקירת שריפות של מכבי-אש ערך חקירה במקום האירוע, והמציא למשטרת כפר-סבא דו"ח כיבוי. דו"ח זה קובע, כי לאור הממצאים שנמצאו בזירת האירוע, קיימת אפשרות סבירה ביותר ששריפת הטרקטור אינה מקרית. חברת הביטוח, שאף לה הומצא הדו"ח האמור, דחתה את תביעת המבוטח לקבלת תגמולי הביטוח בגין האירוע, בטענה, כי במצב דברים בו
"קיים חשד סביר למעורבות המבוטח בהצתת הטרקטור שבנדון", כמצויין בדו"ח הכיבוי של מכבי האש, היא פטורה ממתן פיצוי כלשהו למבוטח. המבטחת תמכה החלטתה בהוראת סעיף 26 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א - 1981, הקובעת- "
נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח או בידי המוטב במתכוון, פטור המבטח מחובתו". המבוטח, אשר לא השלים עם סירובה של המבטחת לפצותו, תבע את חברת הביטוח בבית-משפט השלום בפתח-תקווה.
טענות הצדדים בפני בית המשפט קמא
3. לטענת המבוטח, לא הייתה לו כל מעורבות או נטילת חלק בגרימת השריפה לטרקטור שבבעלותו, ואף לא הזדמנות או מניע לעשות כן. שכן, ביום קרות השריפה הוא שהה בביתו שבמושב פרדסיה, המרוחק ממקום האירוע. על האירוע נודע לו מאחותו שטילפנה לביתו בין השעות 21:30 ל 21:45 ומסרה לו את ההודעה כי הטרקטור שבבעלותו עולה באש. כן טען המערער, כי בהגיעו למקום השריפה, שירותי הכיבוי וההצלה כבר היו נוכחים במקום ופעלו לכיבוי השריפה. כל אלו, לשיטתו, ראיות התומכות בטענתו, כי לא הייתה לו הזדמנות לקחת חלק בהצתת הטרקטור. עוד טען המערער, כי לאחר כיבוי השריפה על-ידי שירותי הכיבוי נסע למשטרת כפר סבא והגיש תלונה. הוסיף וטען המערער, כי למחרת היום הייתה מתוכננת לו עבודת עפר חשובה, אשר לשיטתו עומדת בניגוד להיגיון שהיה לו אינטרס אישי וכלכלי לשריפת הטרקטור.
לטענת המבוטח, סירובה של חברת הביטוח לפצותו בגין הנזק הישיר שנגרם לו, הינה חסרת תום-לב, מנוגדת לפוליסת הביטוח שהוציאה עבורו ובלתי-חוקית. זאת כיוון, שהאירוע היה מכוסה על-פי פוליסה בת-תוקף בזמנים הרלוונטיים אשר הוצאה מטעם המבטחת. הוסיף וטען המערער, כי היעדר תום-ליבה של המבטחת בולט ביתר שאת, נוכח העובדה ששיתף פעולה באופן ממשי וכן עם חוקרי המשיבה ואף מוכן היה כי אמינות טענותיו תיבחן בבדיקת פוליגרף. לבסוף טען המערער, כי לשיטתו, הסיבה שגרמה לשריפת הטרקטור היא, כשל במערכת החשמלית ולא סיבה אחרת.
4. טענות המבטחת הן כדלהלן: מכלול הנסיבות האופפות את האירוע מצביעות כי למערער חלק בהצתת הטרקטור. ראשית ובניגוד לטענת המערער, המערער פנה להגיש את תלונתו בתחנת המשטרה רק ביום 09.05.2002, היינו - כחודש לאחר קרות האירוע, ולא באופן מיידי, כפי שהיה נוהג "אדם סביר" בנסיבות העניין. שנית, נגבתה עדות מאדם הגר בסמיכות למקום האירוע, לכך שהמערער היה נוכח במקום האירוע עובר להגעתו של צוות כיבוי-אש, ולא לאחריה, כפי שהצהיר. שלישית, המבוטח סירב לשתף עימה פעולה בקשר לחקירה שניהלה אודות התרחשות האירוע, ונמנע להיפגש כנדרש עם נציגי המבטחת, שמטרתם הייתה לברר עימו את פרטי האירוע. לא זו אף זו, המבוטח התנה את בדיקת הפוליגרף בתנאים לא סבירים, וביקש לתחום אותה לשתי שאלות בלבד ובהתאם לניסוח מראש שייערך על ידו. רביעית, מדו"ח בלתי-תלוי שנערך על-ידי חוקרי השריפה מטעם מכבי האש, הועלתה הסבירות כי השריפה נגרמה בשל הצתה בזדון, תוך שימוש במאיצי-אש ולא כתוצאה מהתלקחות מקרית. לסיכום, טענה המבטחת, כי מכלל הראיות והנסיבות, פרי חקירה מאומצת של גורמים שונים ונפרדים, בתוכם חוקרי מכבי האש, עולה כי הטרקטור נשרף עקב הצתה בזדון בה היה מעורב המבוטח, ולא כתוצאה מכשל חשמלי, כנטען על-ידי המערער.
החלטת בית המשפט קמא
5. בית המשפט מיקד את המחלוקת בין הצדדים, ודן בשאלה מהי הסיבה שגרמה לשריפת הטרקטור? האם כשל חשמלי, כעמדת המבוטח, או שמא מדובר בהצתה מכוונת בה המערער היה מעורב, כטענת המבטחת?
לצורך מענה על שאלה זו העידו מטעם המבוטח שלושה עדים: המבוטח עצמו; יוסף בן חמו (אביו של המבוטח); ומר יעקב ריטוב, מומחה לחקירת שרפות. מטעם המבטחת העידו: מר משה קלדרון, חוקר מכבי האש שבדק את סיבת הדליקה; מר שלמה מאור, חוקר שריפות מטעם המשיבה; מר רפי סיטון חוקר; ומר חביב בן לולו, עד המתגורר בסמיכות למקום האירוע.
בית-משפט קמא ניתח באופן מעמיק ומפורט את הדין החל בסוגייה שלפניו, ואף שלא התעוררה מחלוקת לעניין נטל השכנוע, חידד את הדיון בשאלה זו, תוך סקירת שלושת הגישות שהובאו בפסיקת בית המשפט העליון (ראה: רע"א 143/98
מחמד דיב נ' הסנה חברה ישראלית לביטוח, פ"ד נג(1) 450 453 (1999)). כן ציין בית-משפט קמא, כי במקרים בהם מדובר בנזקי אש, כמו במקרה דנן, דעת הרוב היא, כי על המבוטח להוכיח את קרות האירוע, היינו - ששריפה כילתה את רכושו, ועל המבקש לשלול את זכאותו של המבוטח לקבלת פיצוי, קרי, המבטח, מוטל נטל ההוכחה להראות כי ההצתה אירעה בשל הצתה זדונית בה המבוטח לקח חלק. בית המשפט קבע, כי אין מחלוקת שהטרקטור אכן נשרף. לפיכך קבע, כי הוכח קיומו של "אירוע ביטוחי". כעת משהמבטחת מסרבת לשלם את תגמולי הביטוח, עליה להוכיח כי השריפה אירעה בשל הצתה זדונית שבה היה מעורב המבוטח.
הוסיף בית המשפט וקבע, כי המבטחת עמדה בנטל השכנוע ובמאזן ההסתברויות לטובת גירסתה, כי הטרקטור אכן הוצת, והמבוטח היה מעורב בהצתה. וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן: בית המשפט התרשם מחוות-דעתו הבלתי-תלוייה של חוקר השריפות מטעם מכבי האש, מר משה קלדרון, שנערכה במהלך התרחשות האירוע. מר קלדרון מציין, כי
"קיימת אפשרות סבירה ביותר ששריפת הטרקטור אינה מקרית", וכן מעדותו בפני בית המשפט, לפיה שלל את האפשרות, כי השריפה אירעה כתוצאה מכשל חשמלי. מר קלדרון קבע באופן פוזיטיבי, כי הבדיקה שנערכה על-ידי מכבי האש מצביעה על הימצאותם של מאיצי-אש, ועל אפשרות כמעט ודאית של הצתה.
כן התרשם בית המשפט מעדותו של מר שלמה מאור, המומחה מטעם הנתבעת, אשר שלל את האפשרות שהשריפה אירעה בשל כשל במערכת החשמל. זאת, לאור העובדה, כי זרם החשמל במערכת הטרקטור נוטרל על-ידי המבוטח עצמו באמצעות מפסק ראשי וכן, לאור חלוף הזמן הרב והיעדרה של סמיכות זמנים, בין מועד החניית הטרקטור בשעות הצהריים לבין מועד קרות השריפה, שאירעה רק בשעות הערב המאוחרות. כן קבע המומחה בחוות-דעתו, כי לוח החשמל נמצא עם סימני-חריכה חיצוניים ולא נראו בו סימנים היכולים להצביע על התפתחות האש ממנו. עדויות אלו לא נסתרו בחקירה נגדית שערך בא-כוח המבוטח. מאידך גיסא, בית המשפט דחה את קביעותיו של המומחה מטעם המבוטח, מאחר והם לא לוו בהסבר כלשהו, באשר לגורמים אפשריים שגרמו לאותו כשל חשמלי נטען והיו תמוהות, במיוחד לאור עדותו של המבוטח, לפיה הטרקטור היה מתוחזק היטב, ומפסק זרם החשמל הראשי היה סגור. כן בחוות-דעתו לא התייחס המומחה מטעם המבוטח לחוות הדעת הנגדיות של עמיתיו, לפיהם מדובר בהצתה ולא בכשל חשמלי, וזאת למרות שניתנה לו הזדמנות לכך.
בית-משפט קמא הוסיף, כי התנהלותו של המבוטח לאחר קרות האירוע, מעוררת אף היא שאלות פתוחות. שכן, בניגוד להתנהגות טבעית בה היה נוהג אדם במצבו, היינו - פנייה מיידית למשטרה לצורך הגשת תלונה על נזק שנגרם לרכושו, המבוטח מצא לנכון לעשות זאת רק כחודש לאחר המקרה. בית-משפט קמא דחה את טענותיו של המבוטח, על-כך שלא ידע את משמעות הגשת תלונה במשטרה, וכלשונו:
"את המשמעות של הגשת תלונה לא הבנתי עד לרגע פגישתי את עורך הדין פסקא", שכן, הדבר מנוגד לכללי ההיגיון. לא זו אף זו, אף טענתו של המערער לכך שלמחרת יום קרות האירוע הייתה מתוכננת לו עבודה חשובה אצל קבלן עבודת עפר, נסתרה בעדותו של הקבלן עצמו. אשר הוזמן ליתן עדות ומעדותו עלה כי אינו מכיר כלל את המערער.