ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
1050-07
04/05/2008
|
בפני השופט:
1. י' שנלר - אב"ד
2. ד"ר ק' ורדי
3. לבהר שרון
|
| - נגד - |
התובע:
אלחרר אלי
עו"ד ליברובסקי
|
הנתבע:
בנק לאומי למשכנתאות בע"מ
עו"ד אבנרי
|
| פסק-דין |
השופט, ד"ר קובי ורדי
1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום בתל-אביב (כב' השופט מאיר יפרח) מיום 13.11.06 (ת"א 30769/06, בש"א 171417/06), אשר דחה את תביעת המערער כנגד המשיב (להלן:
"הבנק") מחמת מעשה בית-דין.
הרקע, המחלוקות בין הצדדים וההליכים שקדמו להליך דנן
2. ביום 21.12.88 נטל המערער הלוואה מהמשיב (להלן:
"הבנק") על סך של 55,000 ש"ח, ומשכן כבטוחה להלוואה זו את ביתו.
3. משלא עמד המערער בהחזר ההלוואה, פתח הבנק בהליך מימוש המשכנתא ביום 4.11.96 , בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים (
תיק מספר 2-96-26813-03, להלן:
"תיק ההוצאה לפועל").
בתגובה לכך, הגיש המערער תביעה בבית משפט השלום בירושלים (
ת"א 15746/97), (להלן:
"התביעה הראשונה") בה עתר, להצהיר כי הוא אינו חייב דבר לבנק, כי התנאים שצוינו בהסכם ההלוואה ושטר המשכנתא הינם תנאים מקפחים בחוזה אחיד, וכן תבע פיצוי כספי בגין נזקים שגרם לו הבנק .
ביום 9.1.00 ניתנה החלטה בתביעה הראשונה ע"י כבוד השופטת שלו-גרטל, לפיה יש למחוק מכתב התביעה את הסעיפים הקשורים לסעד ההצהרתי לגבי פרעון החוב, שכן מדובר בטענת "פרעתי" כמשמעותה בסעיף 19 ל
חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967 (להלן:
"חוק ההוצל"פ), שהסמכות לדון בה נתונה לראש ההוצאה לפועל (להלן:
"פסה"ד החלקי").
ביום 9.12.03 ניתן פס"ד ע"י כבוד השופטת שלו-גרטל באשר לסעדים הנותרים בתביעה הראשונה (להלן:
"פסה"ד הסופי בתביעה הראשונה"), הדוחה את תביעת המערער כנגד הבנק על כל מרכיביה.
4. בעקבות פסה"ד החלקי של כב' השופטת שלו-גרטל בתביעה הראשונה, לפיה טענות המערער בכל הקשור לפרעון החוב הן בסמכות ראש ההוצאה לפועל, הגיש המערער ביום 5.3.00 בקשה במסגרת תיק ההוצאה לפועל, בה ביקש לקבוע כי פרע את ההלוואה נשוא הבקשה למימוש המשכנתא.
ביום 30.5.01 דחה כבוד ראש ההוצאה לפועל את בקשת המערער, וקבע כי המערער לא עמד בנטל המוטל עליו להוכחת פרעון ההלוואה.
5. על פסה"ד הסופי בתביעה הראשונה של כבוד השופטת שלו-גרטל
, הגיש המערער ערעור לביהמ"ש המחוזי בירושלים (
ע"א 5136/04) בו תקף את כל מרכיביו של פסק דינה של הערכאה הראשונה, לרבות פסה"ד החלקי.
ביום 22.6.04 דחה ביהמ"ש המחוזי ערעור זה.
6. ביום 10.2.04 הגיש המערער בתיק ההוצאה לפועל, בקשה נוספת בטענת "פרעתי", ובבקשה זו הודה בקיומו של חוב בסך של 151,895 ש"ח.
ביום 11.2.04 קבעה ראש ההוצאה לפועל כי לאור ההודאה בחוב, הליך הפינוי יבוטל בתנאי שיפקיד המערער את הסכום שאינו במחלוקת בקופת ההוצאה לפועל.
7. המערער הגיש ערעור על ההחלטה הנ"ל של ראש ההוצאה לפועל בביהמ"ש המחוזי בירושלים (
בר"ע 175/04).
במסגרת הדיון הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו המערער ישלם את החוב שאינו שנוי במחלוקת בשלושה תשלומים, והליכי הפינוי יושהו עד להחלטה בטענת "פרעתי" (
נספח מש/5 לעיקרי הטיעון של הבנק).
8. הדיון בטענת "פרעתי" במסגרת תיק ההוצאה לפועל הסתיים אף הוא בהסדר לפיו, הצדדים מסכימים כי סכום החוב (מלבד הסכום שלא היה במחלוקת) נכון ליום 4.11.04, עומד על סך של 130,500 ש"ח, וכי טענת ה"פרעתי" תדחה ללא צו להוצאות.
המערער פרע את יתרת החוב כמוסכם.
9. ביום 16.5.06 הגיש המערער תביעה נוספת כנגד הבנק בבימ"ש קמא. בתביעתו טען המערער כי שילם לבנק סכומים העולים על חובו, וביקש השבת סכומים אלה בצירוף תשלום פיצויים על נזקים, שגרם לו הבנק בהתנהלותו הלא תקינה.