השופט ח' מלצר:
1. לפנינו ערעור על חומרת העונש שהושת על המערער על-ידי בית המשפט המחוזי הנכבד בבאר-שבע (כב' השופט י' שפסר) ב-ת"פ 23589-10-11, מתאריך 28.08.2012.
להלן נביא בקצרה את הנתונים הדרושים להכרעה.
2. המערער הורשע על-יסוד הודייתו, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן, אשר כלל חמישה אישומים, בגין חמישה אירועים שונים. כתב האישום המתוקן ייחס למערער את העבירות הבאות: עבירה אחת של הצתה (לפי סעיף 448(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)), שלוש עבירות של חבלה במזיד לרכב (לפי סעיף 413ה לחוק העונשין) ועבירה אחת של היזק לרכוש בזדון (לפי סעיף 452 לחוק העונשין).
3. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש, ובית המשפט המחוזי הנכבד גזר על המערער עונש של 30 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו, ו-10 חודשי מאסר על תנאי, כשהתנאי הוא שהמערער לא יעבור (או ינסה לעבור), במשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, אחת מהעבירות שבהן הורשע. כן נדרש המערער לפצות את המתלוננת בסכום של 10,000 ש"ח.
4. כתב האישום המתוקן, שבגינו הורשע המערער, מתאר כאמור חמישה אירועים שונים. נביא תחילה את הרקע לאירועים, כפי שעולה מחלקו הכללי של כתב האישום המתוקן, ולאחר מכן נביא בתמצית את האירועים המתוארים בכתב האישום המתוקן.
על-פי חלקו הכללי של כתב האישום המתוקן, המתלוננת, אשר שימשה כמנהלת אגף החינוך במועצה האזורית אשכול (להלן ולעיל: המתלוננת), היתה הממונה במקום העבודה של מי שהייתה רעייתו של המערער בזמן ביצוע המעשים, מושא כתב האישום המתוקן. עוד עולה מחלקו הכללי של כתב האישום המתוקן כי המעשים שיתוארו להלן נעשו על רקע תחושותיו של המערער שהמתלוננת אחראית לנטל עבודה רב מדי שהושת על מי שהיתה רעייתו באותה עת.
האירועים המתוארים בכתב האישום המתוקן לפי מידת חומרתם (ולא לפי סדר הופעתם בכתב האישום המתוקן):
אירוע ההצתה: על-פי האישום השלישי בכתב האישום המתוקן, בתאריך 04.08.2013, בסמוך לשעות הצהריים, הגיע המערער לביתה של המתלוננת כשהוא מצוייד במצת, הצית שולחן מכוסה מפה שהיה במרפסת הבית ועזב את המקום במצב דברים זה. עוד עולה מכתב האישום המתוקן כי כתוצאה מהמעשים המתוארים התלקחה אש במרפסת הבית, כך שנגרם נזק משמעותי לכל תכולת המרפסת ועשן ופיח שחדרו לתוך הבית גרמו לנזקים נוספים.
אירועי החבלה לרכב (אירועים אלו מתוארים באישומים הראשון, השני והרביעי): על-פי האישום הראשון, בתאריך 25.07.2011, בשעה שלא הובררה במדויק, הגיע המערער לביתה של המתלוננת, ניגש לרכבה, עקר את המראה הימנית של הרכב וחיבל במגב האחורי שבו. על-פי האישום השני, בין התאריכים 29.07.2011 וה-30.07.2011, במועד שלא הוברר במדויק, הגיע המערער לביתה של המתלוננת, ניגש לרכבה, חיבל בחוט ה-"דלקן" של הרכב והוציא את "שסתום הניפוח" (בשפה המדוברת "ונטיל") מהגלגלים הימניים של הרכב על מנת להוציא מהם אוויר ולגרום בכך לנזק. על-פי אישום הרביעי, בתאריך 28.08.2011, בין השעות שמונה לתשע בערב, הגיע המערער לקיבוץ סמוך לביתו של בן-זוגה של המתלוננת, ניגש לרכבה של המתלוננת (אשר חנה שם), חיבל בחוט ה-"דלקן" ועקר את "מהדק חוטי החשמל" של הרכב.
אירוע ההיזק לרכוש: על-פי האישום החמישי, בין התאריכים 08.09.2011 וה-11.09.2011, במועד שלא הוברר במדויק, הגיע המערער למשרדי המועצה האזורית, מקום עבודתה של המתלוננת, וחיבל בשלט עם הכיתוב: "מחלקת החינוך", שניצב במקום החנייה השמור לשימוש המתלוננת. החבלה בשלט התבטאה בעיקומו עד לקיפולו.
5. בתאריך 16.07.2012, במסגרת הדיון שבו הרשיע בית המשפט המחוזי הנכבד את המערער, הורה בית המשפט המחוזי הנכבד, לבקשת בא-כחו ובהסכמת באת-כח המשיבה, על עריכת תסקיר מבחן למערער. כן נעתר בית המשפט המחוזי הנכבד לבקשת בא-כח המערער שישונו תנאי חלופת המעצר שחלו על המערער, כך שישהה במעצר בית "ישובי" בעיר אילת (כלומר נאסר עליו לצאת מתחומי העיר אילת, למעט מטעמים מסוימים), גם זאת בהסכמת באת-כח המשיבה. כאן נעיר, כי תסקיר שירות המבחן לא הוגש לבית המשפט המחוזי הנכבד, בסופו של יום, וזאת נוכח קשיים של שירות המבחן באיתור המערער, לאחר שנעצר בשנית בגין הפרת תנאי חלופת המעצר, ובשל ויתורו של המערער בפני בית המשפט המחוזי הנכבד על הגשת תסקיר כאמור.
6. בתאריך 28.08.2012 גזר בית המשפט המחוזי הנכבד את דינו של המערער. בית המשפט המחוזי הנכבד סקר במסגרת גזר-דינו את טיעוני הצדדים לעניין העונש ואת העדויות והראיות שהובאו בפניו. לאחר מכן עמד בית המשפט המחוזי הנכבד על חומרת מעשה ההצתה שביצע המערער ועל פוטנציאל הנזק הרב שהיה גלום בו. בית המשפט המחוזי הנכבד ציין כי הוא מצא חומרה מיוחדת דווקא בהתמשכות פעילויותיו הפליליות של המערער לאורך תקופה, שהביאה לפגיעה משמעותית בשגרת חייה של המתלוננת. כן הביא בית המשפט המחוזי הנכבד בחשבון את הנזק הממשי שנגרם למתלוננת ולמשפחתה. לצד כל אלו שקל בית המשפט המחוזי גם שיקולים לקולא, וביניהם:
(א) אבחונו האינטלקטואלי והנפשי של המערער ומצבו הרגשי בעת ביצוע המעשים - כפי שעלו מהדו"ח הפסיכו-דיאגנוסטי שהוגש לבית המשפט המחוזי הנכבד (אותם לא אפרט משיקולים של צנעת הפרט).
(ב) היעדר עבר פלילי למערער; העובדה שאם ייאסר המערער זה יהיה מאסרו הראשון וההנחה כי ניתן למצוא הליך שיקומי למערער עם שחרורו ממאסר.
(ג) הודייתו המיידית של המערער במיוחס לו, תוך חיסכון זמן שיפוטי, והבעת חרטה מצדו על מעשיו.
(ד) נסיבות חייו האישיות הקשות והמשפחתיות של המערער, לרבות הליכי פירוד מרעייתו ונתק מכאיב בינו לבין ילדיו.
7. לאחר ששקל את מכלול השיקולים שפורטו וכן בחן את הפסיקה הרלבנטית (המציגה קשת ענישה רחבה בכל הנוגע למעשים המיוחסים למערער) - גזר בית המשפט המחוזי הנכבד את עונשו של המערער והשית עליו את העונשים שפורטו בפיסקה 3 שלעיל.
טענות הצדדים