השופט י' דנציגר:
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיאה י' צבן והשופטיםח' בן-עמי ו-ר' כרמל) בתפ"ח 626/09 מיום 24.2.2010 במסגרתו הורשע המערער בעבירות של אינוס קטינה שטרם מלאו לה 16 (מספר עבירות) לפי סעיף 345(ב)(1) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ובמעשים מגונים בשלוש קטינות שטרם מלאו להן 16 (ריבוי עבירות) לפי סעיף 348 (ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) ו - 345 (א)(1) לחוק העונשין. הערעור מופנה גם כנגד גזר דינו של בית המשפט המחוזי מיום 13.6.2010 במסגרתו נגזרו על המערער 14 שנות מאסר בפועל ושנה מאסר על תנאי לבל יבצע במשך שלוש שנים מיום שחרורו כל עבירה על הוראות סימן ה' לפרק י' לחוק העונשין. כן הושת על המערער קנס בסך 2,000 ש"ח ופיצוי למתלוננות בסך 30,000 ש"ח.
העובדות לפי כתב האישום
1. המערער היה מיודד עם אביהן של שלוש בנות: ל', ילידת 1994, ל"ז ילידת 1998 ו-ל"נ ילידת 2001 (להלן יחד: המתלוננות). על פי האישום הראשון, במספר רב מאוד של מועדים החל מסוף שנת 2005 - עת למדה ל' בכיתה ו' - ובמשך שלוש שנים, ביצע בה המערער מעשים מגונים ומעשי אינוס כאשר הגיעה עם משפחתה לביקור שבועי בביתו או בעת שנסעה במכוניתו. בתאריך מסוים, בעת שלמדה ל' בכיתה ו', המערער ביקש ממנה כי תסייע לו בעבודתו בנגריה שבבעלותו (להלן: הנגריה), וכאשר נכנסה לנגריה, קשר את עיניה באמצעות בד, נגע בחזה מתחת לחולצתה וכן באיבר מינה. המערער ניסה להחדיר אצבעות לאיבר מינה של ל', אך היא התנגדה והוא נגע באיבר מינה מבלי להחדיר אצבעותיו לתוכו. בפעמים נוספות, לאחר שקשר את ידיה של ל', ובעת שניסה לחדור עם אצבעותיו לאיבר מינה, הדקה ל' את רגליה זו לזו כדי למנוע ממנו לעשות כן. בנסיבות אלה, בכעשרים מועדים, הצליח המערער להחדיר את אצבעותיו לאיבר מינה של ל', תוך שהוא מכאיב לה, וכאשר הייתה מתנגדת למעשיו היה תופס אותה בחזקה רבה על מנת להתגבר על התנגדותה. בחלק מהמקרים נהג המערער להכניס את ידו למכנסיו ולגעת באיבר מינו, ובחלק מהמועדים הצמיד את ל' לגופו והתחכך בה עד שהגיע לכלל פורקן. במקרים אחרים, בעת שנסעה איתו ל' במכוניתו, נתן לה המערער משקה ולאחר שנרדמה היה נוגע באיבר מינה מעל לתחתוניה. בחלק מהמקרים הצמיד אותה אליו, וליטף אותה מתחת לבגדיה על חזה. המערער אמר ל-ל' שלא תספר לאביה על מעשיו כי הוא לא יאמין לה, ולעיתים אמר לה כי יתן לה כסף. בגין מעשים אלו הואשם המערער בביצוע מעשי אינוס בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים שלא בהסכמתה החופשית (ריבוי עבירות) וביצוע מעשים מגונים בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים ללא הסכמתה החופשית, לשם סיפוקו המיני (ריבוי עבירות).
2. לפי האישום השני, החל מתחילת שנת 2008 או בסמוך לכך ועד לחשיפת הפרשה בחודש אפריל 2009, ביצע המערער מעשים מגונים בל"ז. בתאריך מסויים בתחילת שנת 2008 סימן המערער ל-ל"ז להיכנס לנגריה, וכשהיא עשתה כן אמר לה כי הוא מנסה מתקן חדש, נעל את פתחי הנגריה ואמר לה לשכב על מתקן ולהרים את רגליה. בעוד ל"ז שוכבת על המתקן כשרגליה מפוסקות, קשר המערער את ידיה בבד וכיסה את עיניה. או אז הסיר המערער את מכנסיה ותחתוניה של ל"ז, פתח את מכנסיו ושפך עליה מנוזלי גופו, שתן או זרע. באירוע נוסף בתחילת שנת 2008, עת הצטרפה ל"ז למערער לנסיעה במכוניתו במטרה להביא קרשים עבור הנגריה, הניח את ידו על איבר מינה של ל"ז מתחת לחצאיתה, מעל תחתוניה, תוך שהוא מכאיב לה, ולא חדל מכך למרות בקשותיה, וכן נגע באיבר מינה כאשר היו יחד ברכבו במספר אירועים נוספים. בשני מועדים נוספים בעת שהייתה ל"ז בנגריה עם המערער, הורה לה המערער לשכב על לוח "פלקט" לבן ולפסק את רגליה והיא עשתה כן, ותוך כך צילם המערער את ל"ז מתחת לחצאיתה תמונות רבות במצלמה שהייתה ברשותו. במספר אירועים נוספים קרא המערער לל"ז להגיע לנגריה, הושיב אותה על כיסא, קשר את ידיה למשענות הידיים של הכיסא באמצעות בד, כיסה את עיניה והורה לה ללקק איבר מאיברי גופו, אותו טבל בשוקולד או בממרח מתוק, תוך שאמר לה כי מדובר ב"משחק ניחושים" ועליה לזהות באיזה טעם מדובר. בכחמישה מקרים נוספים לקח המערער את ל"ז למקום נטוש במכוניתו, הושיבה עליו וחיכך את גופה על איבר מינו עד שבא על סיפוקו. בחלק מהמקרים ליטף המערער את ל"ז מתחת לבגדיה, בחזה, בגבה ובאיבר מינה מעל לתחתוניה והצמיד אותה לגופו ולאיבר מינו. בגין מעשים אלו הואשם המערער בביצוע מעשים מגונים בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים ללא הסכמתה החופשית, לשם סיפוקו המיני (ריבוי עבירות).
3. על פי האישום השלישי, החל משנת 2008 או בסמוך לכך, כאשר הייתה בת שש לערך, ביצע המערער במספר מועדים מעשים מגונים בל"נ. כך, הורה לה לשבת עליו בעודו ישוב במכוניתו כשרגליה מפוסקות ו"לנהוג" וזאת למרות שאמרה לו כי הדבר אינו צנוע וביקשה לשבת כשרגליה צמודות. באירוע נוסף הובילה המערער לנגריה, אמר לה לשכב על הקרשים על גבה ולפסק את רגליה וקשר את ידיה ואת עיניה באמצעות בד. במועד אחר הורה לה לשבת על כסא בנגריה והחדיר חפץ או איבר מאיברי גופו לפיה, כשהוא אומר לה ללקק ולנשוך את העצם האמור בחוזקה. לאחר מכן הורה לה לשכב על בטנה ולפסק את רגליה. בכחמישה מועדים צילם את ל"נ כשרגליה מפוסקות, באחד המקרים לאחר שהורה לה לחייך. בחלק מהמקרים ליטף אותה מתחת לבגדיה, בחזה, בגבה ובאיבר מינה, מעל לתחתוניה, תוך שהוא מצמיד אותה לגופו ולאיבר מינו. המערער הורה לל"נ לא לספר דבר לאיש אודות אירועים אלו. בגין מעשיו אלו הואשם המערער בביצוע מעשים מגונים בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים ללא הסכמתה החופשית, לשם סיפוקו המיני (ריבוי עבירות).
4. על פי האישום הרביעי, בתחילת שנת 2009 הצמיד המערער אל גופו את י', חברתה של בתו שהייתה כבת 11 באותה עת וצילם אותה בתנוחות שונות בנגריה, לשם סיפוקו המיני. בגין מעשים אלו הואשם המערער בביצוע מעשים מגונים בקטינה שטרם מלאו לה 14 שנים לשם סיפוקו המיני.
ההליכים לפני בית המשפט המחוזי
5. המערער מסר תחילה תשובה כללית לכתב האישום, ובתשובתו המפורטת מיום 2.11.2009 הודה בביצוע עבירות מין במתלוננות, אך טען כי אלה פסקו מיוזמתו כשנתיים לפני חשיפת הפרשה וכי הוא אף פנה לטיפול. באשר לאישום הראשון הודה המערער בביצוע מעשים מגונים בל', אך הכחיש כי החדיר או ניסה להחדיר את אצבעותיו לאיבר מינה. עם זאת הודה כי הכניס את ידיו למכנסיו ונגע באיבר מינו וכי התחכך בה פעם אחת עד שהגיע לפורקנו. עוד הודה בכך שנגע באיבר מינה מעל תחתוניה וכי ליטף אותה מתחת לבגדיה, כולל את חזה. המערער כפר בכך שהזהיר את ל' לבל תספר לאביה על האירועים.
באשר לאישום השני, הודה המערער בביצוע מעשים מגונים בל"ז, ובמסגרת זאת הודה בכך שקשר את ידיה בבד וכיסה את עיניה כשרגליה מפוסקות וכי נגע בתחתוניה בעודם במכונית. הוא הודה בכך שהכניס לפיה בלון, אותו טבל בממרח מתוק, וכי צילם אותה כשהיא מפוסקת רגליים, וכן הודה כי בארבעה מקרים התחכך בל"ז עד שבא על סיפוקו. עם זאת, הכחיש המערער כי שפך עליה נוזל מנוזלי גופו או כי נגע באיבר מינה למרות שביקשה ממנו לחדול מכך, תוך שהוא מכאיב לה.
באשר לאישום השלישי, הודה המערער כי נהג להושיב את ל"נ על ברכיו תוך כדי נהיגה, וכי קשר את ל"נ לכיסא באירוע אחר, אך הכחיש כי החדיר איבר מאיברי גופו לפיה. כן הודה כי צילם את ל"נ כשהיא מפוסקת רגליים.
באשר לאישום הרביעי, הודה המערער כי צילם את י', אך טען כי הדבר נעשה בנוכחות בתו וללא כוונה מינית.
6. המערער הודה אם כן במרבית המיוחס לו, ועיקר המחלוקת העובדתית בין הצדדים נגעה לשאלות הבאות: מתי חדל ממעשיו; האם החדיר אצבעות לאיבר מינה של ל'; מה החדיר לפיהן של ל"ז ול"נ - בלון או איבר מאיברי גופו; האם שפך מנוזלי גופו על ל"ז; והאם הנגיעות באיברי המין של המתלוננות היו מתחת לתחתוניהן או מעליהם.
7. עדות היועצת: יועצת בבית הספר בו למדו ל"ז ו-ל"נ (להלן: היועצת) העבירה בכיתתה של ל"ז בתחילת שנת 2009 שיעור המכונה "כישורי חיים" ובו הסבירה כי "הלב אינו מחסן" לשמירת סודות וכדאי לשתף בהם אחרים. היועצת סיפרה כי כשבועיים לאחר שהועבר השיעור האמור התקשרה אליה אמה של ל"ז ודיווחה לה כי בתה שיתפה את ההורים בסוד נורא. היועצת סיפרה עוד כי ל"נ, הבת הקטנה במשפחה, התבלטה כבר בכיתה א' כילדה נבונה, נאה ומקובלת, ולמרות זאת הרבתה לבכות. היועצת סיפרה כי ביקשה מל"נ לצייר ציור ובתגובה לכך ציירה ל"נ ילדה יפה המוקפת במוטיבים אופטימיים, אך ראשה של הילדה "נראה כבד כאילו מונחת עליו קסדה ואיבריה המוצנעים בולטים". היועצת העבירה את הציור לפסיכולוג, ובעקבות הערתו פנתה להורים.
8. עדות ל': ל' תיארה בעדותה את מערכת היחסים ההדוקה בין משפחת המערער למשפחתה, וכיצד בטחה בו בתור אדם חרדי שלא העלתה בדעתה כי יעשה מעשה אסור. ל' סיפרה כי המעשים החלו כאשר הייתה בת 12 לערך, וכשלמדה על נושא המיניות בבית הספר, בכיתה ח', החלה להבין כי מעשיו של המערער פגומים. ל' סיפרה כי המעשים פסקו כשהייתה בתחילת כיתה ט', קרי בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2008. ל' שללה את טענת המערער כי המעשים חדלו כבר בשנת 2007, וציינה עוד כי הם חדלו מספר חודשים לפני הגשת התלונה, באפריל 2009. ל' סיפרה על אירועים בהם חדר המערער עם אצבעותיו לאיבר מינה, והסבירה כי חשה שיש "משהו בתוך הגוף שכואב לך". ל' העידה כי הדבר קרה למעלה מעשרים פעמים, מרביתן תוך כדי נסיעה ברכבו של המערער, וכי היו מקרים שהתנגדה לניסיונות המערער להחדיר את אצבעותיו לאיבר מינה. ל' סיפרה כי בערב בו נחשפה הפרשה נכנסה לביתה וראתה את ל"ז בוכה ואת ל"נ מדברת עם הוריה שהיו המומים. ל' סיפרה שכאשר נשאלה על ידי הוריה האם המערער נגע בה, פרצה בבכי ושאלה "גם בהן [באחיותיה - י.ד.] הוא נגע"?
9. עדות ל"ז לפני חוקרת הילדים: חוקרת הילדים, יסמין אבירם (להלן: חוקרת הילדים), חקרה את ל"ז, שהייתה כבת עשר בעת החקירה, וחקירה זו תומללה והוסרטה. חוקרת הילדים אסרה על העדת ל"ז בבית המשפט. ל"ז סיפרה בחקירתה כי כאשר שיחקה עם המערער ב"משחק הניחושים" היו מכנסיו וחגורתו פתוחים וכי חשה ב"קצת שערות ליד מה שהוכנס לפיה" וכי היה זה עיגול עם טבעת מגומי. ל"ז ציינה כי המערער שיחק איתה ב"משחק הניחושים" פעמים רבות. כן תיארה אירוע בו הוריד את מכנסיה "השתין עליה" באיזור איבר המין שלה ואז ניגב את הנוזל עם נייר. בהתייחס לנסיבות חשיפת הפרשה סיפרה ל"ז כי כאשר התבגרה הבינה את הפסול במעשיו של המערער וכי אזרה אומץ לספר על המעשים בעקבות השיעור שהועבר בכיתתה וההבנה כי "הלב אינו מחסן". חוקרת הילדים התרשמה כי ל"ז דיברה באופן טבעי ואמיתי ללא הגזמה או הפרזה.
10. עדות ל"נלפני חוקר הילדים: חוקר הילדים, מיכה הרן (להלן: חוקר הילדים), חקר את ל"נ, שהייתה כבת שבע בעת החקירה, וחקירה זו תומללה והוסרטה. חוקר הילדים אסר על העדת ל"נ בבית המשפט. ל"נ סיפרה בחקירתה על "משחק הניחושים" כי המערער "שם לי משהו בפה ואמר לי לנשוך את זה חזק" ואחר כך סידר את החגורה. היא סיפרה כי הרגישה טעם מר, ולא יכלה לומר איזו צורה הייתה למה שהוכנס לפיה. ל"נ סיפרה עוד כי המעשים נמשכו גם כשהייתה בתחילת כיתה א', קרי לאחר ספטמבר 2008. חוקר הילדים העריך את עדותה כאמיתית וחסרת הפרזות.
11. עדות המערער:המערער הודה כאמור בביצוע מעשים מגונים במתלוננות וטען כי הפסיק את המעשים כשנה וחצי או שנתיים לפני מעצרו, לאחר שהבין כי יש לו בעיה ופנה לטיפול אצל עובד סוציאלי הקשור לעמותת "נוקטורנו", אך הפסיק את הטיפול אצלו לאחר תקופה. המערער הודה גם בכך שצילם את ל' בצורה מינית ובכך שנגע במתלוננות לשם סיפוקו המיני, אך טען כי נגע בהן רק מעל התחתונים, המערער טען כי "משחק הניחושים" בוצע באמצעות משחק ילדים - בלון מלא בקמח אותו עיצב בצורת איבר מין. המערער טען כי על הבלון היו מעין שערות צמר שנקשרו בכדי למנוע מהקמח לצאת, וכי הבלון נקרע באחת הפעמים בהן שטף אותו. המערער הכחיש כי שפך נוזל מנוזלי גופו על ל"ז. בהתייחס לגרסתה של ל"נ לפיה הרגישה טעם מר בפה בעקבות כך שהמערער הכניס חפץ לפיה, טען כי ייתכן שבאותו מקרה נקרע הבלון ותוכנו יצא החוצה. המערער עמד על דעתו כי לא החדיר את אצבעותיו לאיבר מינה של ל' ולא נגע בה מתחת לתחתוניה וכן טען כי האישום הרביעי נוגע לאירוע ללא כל כוונה מינית. המערער הביע במהלך חקירתו במשטרה ובעדותו בבית המשפט צער וחרטה על מעשיו.
12. הכרעת הדין: בית המשפט קבע כי עדותה של ל' היא אמינה, וכי היא לא "זוהמה" על ידי כך ששמעה את דברי אחיותיה הקטנות. בית המשפט קבע עוד כי גם עדויותיהן של ל"ז ול"נ הן אמינות. בית המשפט ציין כי ל"ז ול"נ לא העידו בבית המשפט ולכן עדותן טעונה סיוע, וקבע כי סיוע כזה קם מהעובדה שהמערער אישר חלק ניכר מעדותן וכן מהסיוע של עדויות המתלוננות אחת לשנייה, עדויות המלמדות על דפוס הפעולה של המערער ועל מעשיו הדומים באחיות. בית המשפט דחה את טענת המערער כי המעשים הסתיימו בשנת 2007, וקבע כי עדויות המתלוננות הן אמינות והן ידעו למקם אותם על ציר הזמן. בית המשפט קבע בהקשר זה כי מעשיו של המערער נמשכו כשלוש שנים וחדלו בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2008. כן קבע בית המשפט כי המערער אכן החדיר את אצבעותיו לאיבר מינה של ל', וכי עדותה בעניין הייתה אותנטית וכאובה ואין מדובר בפרי הדמיון. בנוגע ל"משחק הניחושים" קבע בית המשפט כי על אף שיש חשש כבד שמדובר באיבר מין עטוי קונדום, לא ניתן לקבוע זאת בוודאות, ולכן קבע כי המערער החדיר לפיהן של ל"ז ושל ל"נ איבר אותו עיצב בצורת איבר מין, כפי שטען. בית המשפט קיבל גם את עדותה של ל"ז בנוגע לכך שהמערער שפך עליה מנוזלי גופו. בית המשפט הוסיף וקבע כי המערער נגע באזור איבר מינן של המתלוננות פעמים רבות, הן מעל התחתונים והן מתחת לתחתונים, וציין כי גם לפי גרסתו של המערער הוא הכניס את ידו לתוך תחתוניהן של המתלוננות. נוכח כל זאת הרשיע בית המשפט את המערער בשלושת האישומים הראשונים, אך זיכה אותו מהאישום הרביעי כיוון שלא הובאו ראיות בעניין.