מהות הערעור
1. זהו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט ד' מינץ) בת"פ 3154/07. ביום 8.1.08 הורשע המערער, לאחר שמיעת הוכחות, בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג-1973; הסעת שוהה בלתי חוקי, לפי סעיף 12(א)(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן - חוק הכניסה לישראל), והעסקת שוהה בלתי חוקי, לפי סעיף 12א(ב) לחוק הכניסה לישראל; וזוכה מעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. ביום 15.1.08 נגזרו על המערער 15 חודשי מאסר בפועל; 9 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור עבירת סמים כלשהי למעט החזקת סמים לשימוש עצמי; 3 חודשי מאסר על-תנאי, שלא יעבור עבירה של החזקת סמים לשימוש עצמי; ו-6 חודשי מאסר על-תנאי, שלא יעבור על חוק הכניסה לישראל. הערעור מופנה נגד העונש שהושת על המערער.
העובדות הרלוונטיות המתוארות בכתב האישום
2. על פי הנטען בכתב האישום, ביום 18.6.07, בבית המערער ובחצר ביתו שבמושב שריגים, החזיקו המערער ומוחמד אחמיס (להלן - מוחמד), אשר שהה בישראל שלא כדין, סם מסוכן מסוג מריחואנה, במשקל ברוטו של 2.972 ק"ג, שלא לצריכתם העצמית, ללא היתר או רישיון. השניים נתפסו בידי שוטרים כשהם לובשים כפפות גומי. באותן נסיבות, מוחמד חתך את שתילי המריחואנה בסכין והעבירם למערער אשר הכניסם לתוך שקית ניילון. בחיפוש בחצר הבית נמצאו שקיות נוספות ובהן סם מסוכן מסוג מריחואנה. באותו יום, עובר לאירוע המתואר לעיל, הסיע המערער את מוחמד וכן העסיקו. באותן נסיבות, העסיק המערער את מוחמד בעבודה שאינה ידועה בדיוק למשיבה, בתל אביב, ולאחר מכן הסיעו לביתו כדי לעבוד בחיתוך המריחואנה ובאריזתה.
3. בגדר הקדמת המאוחר, נאמר כבר כאן דברים אחדים על אודות ייצוגו של המערער בפני בית משפט קמא. בהחלטתו (מיום 1.7.07) הורה בית המשפט על מינוי סניגור למערער. בעקבות זאת, מינתה הסניגוריה הציבורית עורך דין חיצוני לייצג מטעמה את המערער . במהלך הדיונים בבית משפט קמא, החל בישיבות הטיעון וכלה בפתח ישיבת ההוכחות (20.12.07), הביע המערער את מורת רוחו מהדרך שבה ייצגו הסניגור, באמרו: "אני לא מיוצג". המערער התלונן, בין היתר, על כך שהסניגור לא בא לבקרו במעצר, ולו פעם אחת, כדי "לשבת איתי", אלא אמר לו להתקשר למתמחהו ולמסור לו את טענות ההגנה שבפיו. בתגובה, ביקש הסניגור להשתחרר מהייצוג - "אם אין אימון", אך בית המשפט דחה את הבקשה, בשל הטעמים והאילוצים שפירט בהחלטתו. המערער הגיב על כך לפרוטוקול: "אני מודיע שאני לא מתערב במשפט מהרגע הזה, שהעו"ד ישאל מה שהוא רוצה...". בתגובה לכך החליט בית המשפט, כי לאחר שהעדים יחקרו על ידי הסניגור בחקירה נגדית, יאפשר למערער להציג להם שאלות משלו, והמערער ניצל אפשרות זו (ראו עמ' 16 ו-25 לפרוטוקול).
ב"כ המערער, עו"ד שאול עזרא, הנמנה עם הצוות הפנימי של הסניגוריה הציבורית, ציין בטיעונו בפנינו כי הסניגוריה הציבורית בדקה את תלונתו של המערער בדבר כשלים בייצוגו ו"הפיקה לקחים הן ברמת המאקרו והן ברמת המיקרו כולל מסקנות אישיות" (עמ' 1). משכך, ובהינתן שהערעור אינו מכוון נגד הרשעתו של המערער, כי אם נגד עונשו, לא ראינו להיכנס לפרטי העניין מעבר למה שכבר אמרנו. עם זאת, בכל הנוגע לפרשת העונש, שבו ייצג המערער את עצמו, מצאנו לנכון להוסיף את הדברים הבאים.
ביום 8.1.08 התייצב בפני בית משפט קמא עו"ד איווס מטעם הסניגוריה הציבורית, לשמיעת הכרעת דינו של המערער. עו"ד איווס הודיע כי שוחח עם הסניגור, שביקש ממנו למסור כי אם המערער יורשע, אזי מבקש הוא להשמיע את הטיעונים לעונש במועד אחר. עם זאת, ציין עו"ד איווס, כי המערער מבקש לטעון בעצמו לעונש, על אף שהמליץ בפניו להמתין לסניגורו "שיטען לעונש, שיעשה את מלאכתו נאמנה בטח טוב יותר מהנאשם עצמו". עו"ד איווס הוסיף, כי אם יחליט המערער לטעון לעצמו, אזי מתבקש בית המשפט לפטור את הסניגוריה הציבורית מייצוגו. המערער מצידו ציין כי הסניגור ייצגו "ברשלנות פושעת", וביקש שלא לדחות את הדיון ולאפשר לו לטעון לעצמו. ב"כ המאשימה, עוד שדה, ציינה כי משאירה את העניין לשיקול דעת בית המשפט. משכך, החליט בית המשפט להתיר למערער לטעון לעונש בגפו, בציינו כי "רצונו של אדם כבודו". בהחלטתו לא נדרש בית המשפט לבקשת עו"ד איווס לשחרר את הסניגוריה הציבורית מלייצג את המערער.
גזר דינו של בית משפט קמא
4. כאמור, המערער הורשע בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, למעט בעבירת האיומים שממנה זוכה. בגזר דינו התייחס בית המשפט לעברו הפלילי העשיר של המערער, הכולל עבירות רכוש רבות, וכן עבירות של החזקה, שימוש, יבוא, יצוא ומסחר בסמים, בגינן ריצה למעלה מעשר שנים מחייו במאסר. בנוסף, נדרש בית המשפט לכמות הסמים הנכבדה שנתפסה ברשות המערער, וכן לעובדה כי העסיק והסיע שוהה בלתי חוקי. בסיכום דבריו ציין בית המשפט, כי ייתכן שהמערער מרגיש שבשלה שעתו להשתקם ולתקן את אורחותיו, וייתכן גם שסוף סוף הוא מואס בדרך העבריינית בה בחר משחר נעוריו. ברם, אין ניתן להתעלם מהעבירות שבהן הורשע המערער, וגם לא הוכח שכמות כה נכבדה של סמים המחולקת לשקיות קטנות הייתה אך בשביל צריכתה העצמית של חברתו (כפי שטען המערער). לאור כל אלה, גזר בית המשפט על המערער את העונשים שהוזכרו לעיל.
עיקרי טענות הצדדים בערעור
5. בכתב ערעור, שאותו כתב והגיש בעצמו, טוען המערער, בעיקרם של דברים, כי לולא הכשלים בייצוגו על ידי הסניגור הממונה, אפשר שבית המשפט קמא היה מוצא אותו זכאי בחלק מהאישומים שיוחסו לו. לפיכך מבקש הוא להתחשב בו ולהקל בעונשו. לנוכח טענותיו, הורינו (בהחלטתנו מיום 20.2.08) למנות למערער סניגור שייצגו בערעור. בטיעונו בפנינו ציין ב"כ המערער, כי אינו יכול למצוא קשר ישיר בין הייצוג לבין התוצאה הסופית, אך הוא סבור כי "קיימת השפעה ולו במקצת לגבי הכשל". בתמיכה לבקשתו להקל בעונשו של המערער, הגיש לנו ב"כ המערער אסופת פסקי דין שבהם הוטלו עונשי מאסר לתקופות קצרות יותר מתקופת המאסר שנגזרה על המערער, הגם שהנאשמים שם החזיקו בכמויות גדולות יותר של סם מהסוג שהמערער הורשע בהחזקתו (ובחלק מהמקרים הסמים שנתפסו שם היו מסוכנים יותר מזה שנתפס אצל המערער). כך, למשל, בע"פ (י-ם) 40115/07
שבת נ' מדינת ישראל הושתו 12 חודשי מאסר בפועל בגין החזקת סם מסוג קנבוס במשקל 7.79 ק"ג ובגין שיבוש הליכי משפט (ראו גם רע"פ 3088/07באותו עניין). בדומה לכך, בע"פ 170/07
מטיס נ' מדינת ישראל, שהמערער בו הורשע בהחזקת סם מסוג קנבוס במשקל של 20 ק"ג והוא גם הוכרז כסוחר סמים, העמיד בית המשפט העליון את עונש המאסר בפועל על 12 חודשים.
6. מנגד, ציינה המשיבה את עברו הפלילי העשיר של המערער, את כמות הסמים הגדולה שנמצאה ברשותו ואת העובדה כי ביצע עבירה נוספת של העסקת שוהה בלתי חוקי בישראל. עוד טענה המשיבה, כי אין מקום להתערבות בקביעותיו של בית המשפט קמא באשר לעונש וכי העונש שהוטל על המערער הינו סביר.
דיון
7. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, באנו למסקנה כי דין הערעור על חומרת עונשו של המערער - להתקבל.
המערער ביקש מבית המשפט לאפשר לו לייצג את עצמו בטיעונים לעונש, לא רק מחמת היעדרו של הסניגור, אלא גם, ובעיקר, מפאת חוסר אמונו בסניגורו. בקשתו זו נבעה מתחושתו כי סניגורו ייצג אותו במשפט באופן רשלני, כפי שנתן לכך המערער ביטוי בשלבים שונים של משפטו ובמעמד שימוע הכרעת הדין. כמו כן, נראה כי ויתורו של המערער על זכותו לייצוג בפרשת העונש נבעה מהערכתו כי תקופת המאסר בפועל שתוטל עליו בגין כמות וסוג הסם שבהחזקתו הורשע (כ-3 ק"ג מריחואנה) תהא קצרה בהרבה מזו שהושתה עליו בגזר הדין, כעולה מדבריו בפני בית משפט קמא בעניין זה: "אני גם יודע חלק מהמקרים אבל אין לי את מספרי התיקים. אני מבקש שבית המשפט יתחשב. אני יודע שבית משפט הזה שפט מישהו בשם אלי על שתי קילו והוא קיבל 5 חודשים ... אני יכול לטעון רק לגבי לבקש רחמים ובית המשפט יחשוב על זה שאני לא יכול להביא גז"ד ... אני לא רוצה דחיה".
כאמור, בית המשפט כיבד את רצונו ואיפשר לו לטעון בעצמו לעניין העונש. דא עקא, שבית המשפט לא הסביר למערער את משמעות בקשתו ואת השלכותיה המעשיות מבחינת איכות טיעונו לעונש - בהיעדר סניגור יודע דת ודין שיטען לו בהסתמך גם על אסמכתאות רלוונטיות - וגם לא הציע לו להחליף את סניגורו בסניגור אחר, תוך דחיה קצרה של הטיעונים לעונש, כפי שנכון היה לעשות בנסיבות מקרה זה (השוו להוראות הסעיפים 15ב ו-17(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982). תוצאת הדברים היתה, כי אף שהתביעה ביקשה להטיל עליו "עונש מאסר ארוך ומרתיע", המערער לא היה מיוצג בפרשת העונש במשפטו, שבסיומו אכן נגזר עליו מאסר ארוך. סבורים אנו כי עלינו להביא בחשבון עובדה זו כשיקול משמעותי להקלה בעונשו של המערער.
מנגד יש לזכור, כי למערער רקע עברייני עשיר ובגין מעשיו ריצה כעשר שנים בין כותלי בית הסוהר. בנוסף, נתפסה ברשות המערער כמות נכבדה של סמים מסוג קנבוס והוא גם ביצע עבירות נוספות של הסעת והעסקת שוהה בלתי חוקי.
לאחר ששקלנו את כל האמור, החלטנו לקבל את הערעור ולקצר את עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער ולהעמידו על 11 חודשים (במקום 15 חודשים), בניכוי ימי מעצרו החל מיום 18.6.07.
בשאר חלקי גזר הדין לא יחול כל שינוי.
ניתן היום כב' ניסן התשס"ח (27.4.2008) בהעדר הצדדים (בהסכמתם).
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ולשב"ס (בפקסמיליה).