השופטת רונית רוזנפלד
פתח דבר
1. העסקת עובדים מהגרי עבודה בענף הבניין בישראל, שבה ומגיעה במסגרת הליך זה לפתחו של בית הדין, וזו הפעם, בשאלות הנוגעות לזכויות העובדים, בקשר עם שינויים שנערכו בשנים האחרונות במתכונת העסקתם, במגמה לשפר ולקדם את מעמדם. כך, עם כינונה של שיטת העסקת העובדים באמצעות תאגידי כוח אדם שהוקמו במיוחד לצורך כך (להלן גם- "
שיטת התאגידים"), כמו גם בקשר לחובת הפרשה לקרן חיסכון, לטובתם ולרווחתם של העובדים מהגרי העבודה. בשאלות אלה ובאחרות נעסוק במסגרת הערעורים שלפנינו, העוסקים בתביעתו של מטין אילינדז (להלן -
המערער או
העובד) אזרח תורכיה, שעבד בישראל באתרי בניה של החברה פרידמן חכשורי - חברה להנדסה ולבניין בע"מ (להלן -
החברה). העובד הגיש בבית הדין האזורי בתל אביב את תביעתו כנגד החברה לפיצויי פיטורים, פיצוי בגין אי הפרשה לקרן חיסכון, פדיון חופשה וזכויות סוציאליות שונות, מכוח ההסכם הקיבוצי הכללי בענף הבניין. בית הדין האזורי (השופטת חנה בן יוסף; עב 5814/06) קיבל את תביעתו בחלקה, באופן שפסק לו פדיון חופשה, דמי כלכלה ופיצוי בגין אי הפרשות לקרן החיסכון. בית הדין דחה את תביעתו לפיצויי פיטורים ולתמריץ אי היעדרות.
2. לפנינו ערעוריהם של שני הצדדים על פסק דינו של בית הדין האזורי, במסגרתם תידרש כאמור התייחסותנו לסוגיות עקרוניות בקשר לתנאי העסקתם של מהגרי עבודה בענף הבניין.
3. בקשר לפסיקת בית הדין האזורי בתביעות העובד לפיצויי פיטורים ולפיצוי בגין אי הפרשות לפנסיה, ובשים לב לכך שהסוגיות המתעוררות בנושאים אלה נוגעות לפעילותן של רשויות השלטון, הודיע היועץ המשפטי לממשלה על התייצבותו בהליך.
נוכח חשיבותן של הסוגיות שבערעור, אף הוגשו לתיק בית הדין עמדותיהן של הסתדרות העובדים הכללית החדשה, התאחדות הקבלנים, ועמדת "קו לעובד" כ"ידיד בית המשפט".
לשלמות התמונה נציין, כי הסוגיות מושא הדיון בערעורים שלפנינו עולות בפסקי דין נוספים שניתנו בזמן האחרון בבתי הדין האזוריים, וערעורים על חלקם תלויים ועומדים לפנינו למתן פסק דין.
התשתית העובדתית וההסכמית הרלוונטית
4. העובד, אזרח תורכיה, הגיע לישראל ביום 26.8.01, והועסק על ידי החברה ממועד הגעתו לישראל ועד ליום 30.6.05 (להלן -
התקופה הראשונה). מיום 1.7.05 ועד מועד שלא נקבע על ידי בית הדין האזורי (להלן -
התקופה השנייה), המשיך העובד ועבד באתרי החברה. שכרו במהלך התקופה השנייה שולם לו על ידי תאגיד כוח אדם-חברת סטון שירותי כוח אדם בע"מ (להלן-
חברת סטון או "
התאגיד"). לטענת החברה, התקופה השנייה הסתיימה בחודש נובמבר 2006, עם עזיבתו של העובד את מקום העבודה.
העברתו של המערער להיות עובד התאגיד, התחייבה מכוח החלטת ממשלה מס' 2446, שלפיה, החל ממחצית שנת 2005 התאפשרה העסקתם של עובדים זרים בענף הבניין אך ורק אצל תאגידים מיוחדים, חברות כוח אדם, שהוקמו למטרה זו.
5. אין חולק כי על יחסי העבודה בין הצדדים חל ההסכם הקיבוצי הכללי בענף הבניין משנת 1968 (להלן -
הסכם 68), עליו נוספו במהלך השנים הסכמות נוספות במסגרת הסכמים קיבוציים, שהם תוספות להסכם 68. על פי הוראות ההסכם, מחויבים המעסיקים בענף, בין השאר, בתשלום תמריץ אי היעדרות, כמו גם בתשלום תוספת דמי כלכלה.
על מהותן של התוספות הללו והתנאים לתשלומן עמדנו בהרחבה בפסק דין שניתן על ידינו בזמן האחרון בס"ק 18/08
התאחדות הקבלנים והבונים בישראל בע"מ - הסתדרות העובדים הכללית החדשה, הסתדרות עובדי הבנין והעץ (ניתן ביום 15.11.09, להלן- "
פסק הדין בסכסוך הקיבוצי"].
בהסכם קיבוצי שנחתם בין הצדדים ביום 21.12.99,
כתוספת להסכם 68 (להלן -
הסכם 2000) נקבע, כי ההסכם הקיבוצי מתוקן באופן "
שהיקפו ותחולתו יורחבו ויכללו גם כל עובד זר כהגדרתו בתוספת זו...". "
עובד זר" מוגדר
בהסכם 2000 כ-"
עובד בענף הבניה והעבודות הציבוריות שאיננו אזרח ישראל או תושב בה או עובד שמקום מגוריו הקבוע הינו בתחום שטחי עזה ויהודה ושומרון...".
בסעיף 7.8 להסכם 2000 נקבע, כי על
"עובד זר לא תחול חובת הבטחת פנסיה מקיפה וניכוי שיעורי התשלומים הן על ידי הקבלן והן על ידי העובד". הוסכם כי "
בפרק הזמן עד לגיבוש תוכנית פנסיה מיוחדת לעובדים זרים יפעלו הצדדים לכינון קרן חיסכון...". על פי הוראות ההסכם חויב המעסיק בהפרשת 4% משכרו של העובד לקרן החיסכון. אין חולק, כי במועדים הרלוונטיים להעסקתו של העובד לא הוקמה קרן חיסכון כמפורט בהסכם. אין חולק, כי לא בוצעה הפרשה משכרו של העובד לקרן חיסכון כלשהיא.
עוד נעמוד בהמשך ביתר הרחבה על הוראות ההסכם בחלק זה שלו, כמו גם על הוראות נוספות בקשר לזכויות העובדים הזרים, לרבות בקשר לשינויים שחלו עם המעבר להעסקתם ב"שיטת התאגידים".
פסק הדין של בית הדין האזורי
6. העובד הגיש לבית הדין האזורי תביעה רחבת היקף בה ביקש, כי בית הדין האזורי יפסוק לו, בגין זכויות סוציאליות שונות בהן לטענתו קופח על ידי החברה, סכום כולל בשיעור של 217,850 ש"ח.
מתוכן, הרלוונטיות לעניין הערעורים שלפנינו, הן התביעות לפיצויי פיטורים פיצוי בגין הפרשה לפנסיה, תמריץ אי היעדרות, דמי כלכלה, ופדיון חופשה.