1. בית המשפט השלום בירושלים (כב' השופטת שירלי רנר) נענה לתביעת המשיבים וחייב את המערער (ביחד עם חמו, להתחייבות זו, מר אלון מוסיוף שהתביעה נגדו נמחקה, בעקבות הכרזתו כפושט רגל; עמ' 1 שורה 18 לפסק הדין), לשלם למשיבים את יתרת שכ"ט עו"ד שהוסכם בין הצדדים, כי על המערער לשלמו (פסק דין מיום ג' תמוז תשס"ו (29.6.06), בת.א 1556/02; להלן - "פסק הדין.
2. הרקע להליך בפני בית משפט קמא היה הסכם שכ"ט עו"ד שנחתם בין המערער לבין עו"ד " רוני בר און, או אקסלרוד ושות'" (להלן - "עו"ד") שעל פיו התחייב המערער לשלם לאחד שכר טרחת עורך דין בגין הגנה בפני ההודעה לצד השלישי שהוגשה נגד המערער בבית המשפט המחוזי בתל אביב (בטעות הודפס בהפניה הנ"ל "בית משפט השלום בתל אביב) בת.א 2441.1/98, על יד בנק דיסקונט לישראל בע"מ, במסגרת הליך שהוא תביעת אלגייר נ' בנק דיסקונט (להלן - "הסכם שכ"ט עו"ד"). על פי הסכם זה שכ"ט עו"ד הורכב מאלמנטים אלה:
א. 25,000$ - בתחילת הטיפול.
ב. מכל סכום שיחסוך המערער מתוך סכום התביעה (5529.041$) 10%, כאשר המזמין (המערער) רשאי לנכות מסכום זה את סך 25,000$ הנ"ל.
ג. כל ישיבת בית משפט, לאחר 4 הישיבות הראשונות - 500$.
ד. לכל תשלום יתווסף מ.ע.מ.
3. המשיבים ייצגו את המערער בהליך האמור בבית המשפט המחוזי בתל אביב. לאחר 11 ישיבות בית משפט וסיכומים קיבל בית המשפט המחוזי (בתל אביב (כב' השופט אמנון סטרשנוב) ביום 10.1.02 את טענת המערער, והתוצאה היתה כי הוספת צד ג' כנגד המערער - נדחתה והבנק (הנתבע דשם) חוייב לשלם למערער הוצאות בסך כולל של 20,000 ש"ח (כולל שכ"ט עו"ד ומ.ע.מ). אגב, התביעה כנגד הבנק - התקבלה, והבנק חוייב בהוצאות התובעת בסך כולל של 100,000 ש"ח.
4. המערער שילם למשיבים רק את סך 25,000$ )הסכום הראשון; ראה יסקה 2(א) לעיל). כמו כן קיבלו המשיבים מאת הבנק את סך 20,000 ש"ח בתוספת מ.ע.מ שנפסקו לזכות המערער.
5. לטענת המשיבים זכאים הם ל-10% מסכום התביעה במסגרת הליכי צד ג', דהיינו: 52,608$ וסך של 3,500$ עבור 7 ישיבות בית משפט (מתוך 11 הישיבות - 4 הראשונות כלולות במחיר) ובנוסף לכך מ.ע.מ בסך 13,788 ש"ח...316,978 ש"ח, שהוא סכום התביעה.
6. בית משפט קמא נענה לקביעה באשר ל-10% מסכום התביעה - קבע בית משפט כי המשיבים זכאים לסכום זה, על בסיס של התביעה בהליכי צד ג'. בבית משפט המחוזי בתל אביב, בסך של 500,000$ בתופסת ריבית שנפסקה בבית המשפט העליון (עבור 3% בחישוב חצי שנתי), בתוספת 3,500$ עבור ישיבות ולכל הסכומים התווסף מ.ע.מ. נוכו מסכום זה הכספים ששולמו למשיבים בתחילת ההליך בבית המשפט המחוזי, דהיינו 25,000$ וכן סך של 23,400 ש"ח ששולמו על ידי הבנק במסגרת הסכום שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב ( ראה: פיסקה 16 לפסק הדין). בנוסף לכך, חויב המערער בתשלום של הוצאות משפט בגובה האגרה וכן שכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ש"ח בתוספת מ.ע.מ (פיסקה 16 סיפא לפסק הדין). כאשר ביחס לתביעה הנגדית לא נפסקו הוצאות עבר להליך העיקרי (ראה הסיום של פסק הדין).
7. בפסק דין מפורט ומנומק היטב, בחנה השופטת המלומדת את מרבית טענות ההגנה של המערער, כמפורט להלן.
נקבע כי הסכם שכ"ט עו"ד (שתמציתו הובאה לעיל בפיסקה 2) הוא מסמך מחייב, וטענת המערער ומר מוסיוף כנגד המסמך - נדחו, שכן די בחתימת מר מוסיוף , אף שהמשיבים לא חתמו על המסמך (פיסקאות 8-5 לפסק הדין).
הטענה כאילו ההסכם נחתם עם עו"ד כיזרי אצל רוני בר און, ולא עם עו"ד אשר אקסלרוד (אשר ייצג בפועל את המערער בכל ההליכים בבית המשפט המחוזי בתל אביב), נדחתה אף היא, שכן התשלומים שולמו לשותפות "רוני בר און, אשר אקסלרוד ושות'" (פיסקאות 10-9 לפסק הדין).
טענת ההגנה נוספת הייתה כי היתה הסכמה בעל פה, לאחר ההסכם בכתב, לפיה את המערער ייצג על ידי עו"ד אחר שאינו עו"ד רוני בר און, קרי: עו"ד זמט, שכ"ט עוד יועמד על סך 25,000$ בלבד, שכבר שולם, בית משפט קמא, קבע כי גם תתקבל גירסת הנתבעים, ההסכם בעל ה לא בוצע, שכן עו"ד אקסלרוד אינו אותו עו"ד זוטר עליו דובר, וכי המערער קיבל שירות משפטי מאחד משני השותפים, דהיינו: עו"ד אקסלרוד, ולכן הסכם שכ"ט עו"ד שבכתב - עומד בתוקפו (פיסקאות 12-11 לפסק הדין).
לענין חישוב סכום התביעה בהליכי צד ג' בבית משפט המחוזי - וחישוב הריבית - התקבלה בעיקרה, עמדתו של המערער (ראה: פיסקאות 16-13 לפסק הדין).
8. המערער הגיש תביעה שכנגד, בגידרה טענה כי המשיבים התרשלו בכך שלא היה בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב את הסכם שכ"ט. מוגש הסכם שכ"ט עו"ד, כי אז היה בית המשפט המחוזי קובע סכום גבוה יותר שבו היה מחייב את הבנק, ביחסיו עם המערער, וסכום זה היה מופחת מן הסכומים המגיעים למשיבים. בית משט קמא קבע כי אין לראות בעורך דין שלא הציג הסכם שכ"ט עו"ד בפני הערכאה הדיונית, אינו נחשב כרשלן.. בכל מקרה, בית המשפט המחוזי בתל אביב הכיר הטיב את מהות ההליכים שבפניו, מוגש הסכם שכ"ט עו"ד, כי אז היה בית המשפט המחוזי קובע סכום גבוה יותר שבו היה מחייב את הבנק, ביחסיו עם המערער, וסכם זה היה מופחת מן הסכומים המגיעים למשיבים. בית משפט קמא קבע כי אין לראות בעורך דין שלא הציג הסכם שכ"ט עו"ד בפסני הערכאה הדיונית, אינו נחשב כרשלן, בכל מקרה, בית המשפט בתל אביב היטה את מהות ההליכים שבפניו, ולכן אין באי הצגת הסכם שכ"ט עו"ד משום רשלנות, ובכל מקרה לא הוכיח המערער קשר סיבתי בין הימנעות זו לבין שיעור שכ"ט עו"ד שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי (ראה: פיסקאות 17-18 לפסק הדין).
9. המערער לא השלים עם תוצאות פסק הדין והגיש לבית משפט זה הודעת ערעור ובעקבותיה הוגשו עיקרי טיעון של שני הצדדים.
10. קיימנו בתיק זה 3 ישיבות, כדי לנסות להגיע להסדר. משל צלח הדבר - אנו נותנים פסק דין, כאשר נרשמה בפרוטוקול הצהרת עו"ד אקסלרוד, מבחינתו, די בכך שהסכם אשר יעמוד על כנו מכלל הסכומים שנפסקו לזכות המשיבים יעמוד על 2/3 מן הסכום שנפסק.
11. הערעור הוגש ביחס לנושאים אלה: