פסק-דין בתיק ע"א 4402/07

1.         המערער והמשיבים הם בעלי דירות במבנה האחורי בבית המשותף הנמצא ברח' ציזלינג 19 קרית חיים. דירת המערער היא בקומה השלישית, ודירת המשיבים נמצאת בקומה הראשונה.

            המערער ביקש לבנות מעלית לבנין. הוא קיבל על כך את הסכמת שאר בעלי הדירות, ואף ניתן היתר לבנייה המבוקשת. המשיבים התנגדו לכך, ופנו בתביעה מתאימה אל המפקחת על רישום המקרקעין בחיפה. הם טענו כי מדובר במעלית פרטית, וכי בנייתה תגרום פגיעה של ממש בדירתם.

המפקחת שמעה את עדויות הצדדים, ביקרה בבניין, והחליטה לקבל את התביעה. היא קבעה כי המעלית אינה מיועדת לשימושם של כל בעלי הדירות בבניין, וכי היא תגרום פגיעה מהותית בדירת המשיבים.

לאור האמור, נתנה המפקחת צו האוסר על בניית המעלית, וכן חייבה את המערער לשלם למשיבים הוצאות משפט וכן שכר טרחת עו"ד בסך 4,000 ש"ח ומע"מ.

על כך הערעור.

2.         פסק דינה של המפקחת מפורט  ומנומק והוא ניתן לאחר שמיעת עדויותיהם של הצדדים, וכן לאחר ביקור במקום שערכה המפקחת ביום 30.10.06. הפרטים הנוגעים לענין מפורטים בהרחבה בסעיף 5 לפסק הדין שבסיומו מציינת המפקחת כי "חדר המכונות המתוכנן אמור להבנות בקומת העמודים של הבית מתחת לחדר השינה של התובעים, ולשם גישה למעלית צריכים באיה להמשיך עד לפינה הדרום מערבית של הבית ולחלוף מתחת לחלון חדר השינה של התובעים ושם למרגלות דירת התובעים להיכנס אליה."

            בהמשך פסק דינה קבעה המפקחת כי המעלית תגרום פגיעה מהותית "לפחות לדירה אחת בבית, היא דירת התובעים, המצויה בקומה הראשונה מעל קומת העמודים. כל דירות הבית זוכות למנת פרטיות ראויה בחזית העורפית. זו החזית אליה פונים חלונות של חדרי השינה. העברת הכניסה לבית  ... אל פיר המעלית שיבנה בפינה הדרום מערבית של הבית (לאחר חדר השינה של התובעים) יש בה כדי ליצור תנועה ורעש באזור חדר השינה, שקודם לכן לא היו קיימים שם. הוסף לכך את העובדה שחדר המכונות מתוכנן להבנות תחת חדר השינה של התובעים והרי לך פגיעה מהותית מסתברת."

3.         המערער טוען כי המפקחת טעתה בקובעה כי המעלית היא פרטית, וכי היא תגרום פגיעה מהותית בדירת המשיבים. בפסיקתה, לטענתו, קופחו זכויותיו שכן היתה זו האפשרות היחידה לבנות את המעלית באותו מקום ולא בצמוד לחדר המדרגות הקיים, כפי שאושר על ידי רשות התכנון.

4.         נראה לנו כי יש לדחות את הערעור. אף אם מדובר במעלית משותפת הנשארת בגדרו של הרכוש המשותף לאחר בנייתה, עדיין נדרש, כתנאי לבנייתה במסגרת המותרת לכך על פי ההוראה שבסעיף 59ו לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 כי היא תותקן בבניין ב"אופן שלא יהיה בו כדי לגרום פגיעה מהותית בדירות האחרות או בחלקן, ברכוש המשותף או בחזות הבית."

            בדומה למה שנפסק בע"א (ת"א) קלרה יוסוביץ נ' צילה חי, פ"מ תשנ"ט, חלק ראשון, עמ' 1, "פגיעה מהותית זו מהווה מכשול בלתי עביר להתקנת מעלית, שכן היא שוללת את קיומו של התנאי השני הדרוש לביסוס החלטה על התקנת מעלית. כלומר: הכלל הנובע מסעיף 59ו(א) הוא כי  היעדרו של תנאי אחד מהתנאים המנויים בו משמיט את הקרקע מהאפשרות המשפטית לקבל החלטה באסיפה הכללית על התקנת מעלית. בענייננו נעדר התנאי השני של אי-פגיעה מהותית בדירה מדירות הבית המשותף, ודי בכך כדי לערער את היסוד לקבלת החלטה על התקנת מעלית. ... ההוראה שבסעיף 59ו(א) הנ"ל מגלמת בחובה מנגנון של איזון בין העניין להתקין מעלית מצדם של בעלי דירות בבית משותף, שבבעלותם לפחות שני שליש מהדירות, לבין רווחתו ועניינו של בעל דירה יחיד שהתקנת המעלית לא תגרום לפגיעה מהותית בדירתו. המחוקק אמנם פתח פתח לאותו רוב של בעלי דירות להתקין מעלית בבית המשותף למורת רוחו של בעל דירה כלשהו. אולם כל זה מותנה בקיום שני התנאים המצטברים שעמדנו עליהם. המפקחת קבעה בענייננו כי התקנת המעלית תגרום לפגיעה משמעותית ביותר הן במקור האור והן במקור האוויר לדירת חי, ובכך קבעה באורח משתמע כי הופר האיזון הקבוע בסעיף זה, וההפרה האמורה מצדיקה לדעתנו את ... השארת פסק-הדין בעינו."

5.         המפקחת, המנוסה בכגון אלה, יכולה היתה להגיע למסקנה בדבר משמעות הפגיעה, האם היא מהותית, אם לאו, על סמך ביקורה במקום. כך היא עשתה במקרה שבפנינו, ופירטה בהרחבה בפסק דינה את ממצאיה ושיקוליה שהביאוה למסקנה האמורה.

            לא ראינו כי נפלה בכך שגיאה, או כי המסקנה מוטעית או בלתי סבירה. ההיפך הוא הנכון, נסיבות המקרה שבפנינו, שעניינן חריגה מן הרגיל במיקום המעלית המוצעת בצמוד לחדר השינה של המשיבים, מלמדות כי המפקחת צדקה במסקנתה, ולפיכך יש לדחות את הערעור.

6.         הערעור נדחה.

            המערער ישלם למשיבים את הוצאותיהם בסך של 6,000 ש"ח ומע"מ.

ניתן היום י' באב, תשס"ח (11 באוגוסט 2008) בהיעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקי פסק הדין לצדדים.