פסק-דין בתיק ע"א 4161/07

סגן הנשיא גדעון גינת:

1.         בפני בית משפט השלום בחיפה הונחה תביעתו של המערער בה הובאו כלפי המשיבה -הנתבעת 3 טענות של התרשלות בטיפול רפואי שניתן למערער-התובע. תחילה נכללו בתביעה נתבעים נוספים, דהיינו  בעלים של חנות מכולת ומבטחיו, אך התביעה נגד אלה נמחקה.

2.         המערער טען בתביעתו כי  ביום 8.8.94 אושפז במרכז הרפואי רמב"ם חיפה, שבבעלותה של המשיבה ובו ביום עבר ניתוח. בסעיף 11 לכתב התביעה מובאות הטענות המבססות את עילת הרשלנות הרפואית.  להלן  הניסוח של סעיפים 5,  8 ו-11 לכתב התביעה (הוגש: 22.10.01):

"5.     בתאריך 3.8.94 פנה התובע למרפאת קופ"ח בשל צליעה, משם הופנה לביה"ח. בתאריך 8.8.94, אושפז התובע בביה"ח רמב"ם, של נתבעת מס' 3, בשל  Slipped Femoral Capital Epiphysis בצוואר וראש הפימור בירך שמאל. בו ביום, בהרדמה כללית, בוצע ניתוח לקיבוע פנימי של ה"החלקה" של ראש הפימור ע"י 2 מסמרים. תוך כדי הניתוח נשבר אחד ממסמרי הקיבוע והיה צורך בהארכת החתך הניתוחי לשם הוצאת המסמר השבור; וכן היה צורך בביצוע פריקה של המפרק על מנת למצוא את החלק השבור. כמו כן אחד מהמסכים שקובעו חדר את גבולות ראש עצם הירך וגרם להרס הסחוס המפרקי. רצ"ב מסומן א' גליון הניתוח. התובע שוחרר מביה"ח בתאריך 18.8.94 וקיבל הוראות להליכה בעזרת קביים ללא דריכה ברגל שמאל. רצ"ב סיכום האשפוז מסומן ב'.

"8.     כיום, עדיין סובל התובע מכאבים והגבלות בתנועות פרק ירך שמאל, ומכיעור הצלקת המורחבת בירכו השמאלית. בעקבות ההתרחשות הנ"ל התפתח נמק אווסקולרי בראש עצם הפימור ושחיקה סחוסית במפרק ירך שמאל.

"11.     התובע יטען עוד כי הניתוח ותוצאותיו ארעו בשל מעשיה ו/או מחדליה של הנתבע מס' 3, ו/או הרופאים המטפלים, אשר התבטאו, בין היתר, במעשים ו/או במחדלים כדלקמן:

א.        הנתבעת מס' 3 ו/או הרופאים המטפלים הפגינו חוסר מיומנות ו/או חוסר ידע בעת ביצוע הניתוח לקיבוע פנימי של ראש הפימור בירך שמאל ביום 8.8.94.

ב.         הנתבעת מס' 3 ו/או הרופאים המטפלים הפגינו חוסר מיומנות ו/או חוסר ידע בכך שבעת הניתוח מיום 8.8.94 גרמו לכך שאחד ממסמרי הקיבוע יחדור מעבר לגבולות העצם ובכך נוצר הרס של הסחוס הפרקי.

ג.         הנתבעת מס' 3 ו/או הרופאים המטפלים התנהגו בדרך כלל ברשלנות ו/או בחוסר זהירות ו/או לא כפי שחבר בני אדם מסוגה או אנשים במקצוע הרפואה, היו מתנהגים בנסיבות המקרה הנדון".

3.         לפי הוראות תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984  חייב בעל דין המבקש להוכיח עניין שברפואה לצרף לכתב  טענותיו חוות דעת של מומחה.  בענייננו צרף התובע את חוות הדעת מהתאריכים 17/5/1998, 18/2/00 (מסמך ז' בתיק המוצגים שהגישה לנו המשיבה) של ד"ר בזיל  קאופמן, מנתח אורטופדי.  חוות הדעת הרלבנטית לענייננו היא זו שמיום 18/2/00.  האורטופד מביא שם את פירוט הניתוח שעבר התובע, מסביר את ממצאיו לאחר בדיקה קלינית, ובפרק "סיכום ומסקנות" נכתב:

            "מדובר בגבר צעיר שעבר מספר ניתוחים בפרק ירך שמאל עקב התפתחות של Slipped Femoral Capital Epiphysis בראש הפמור השמאלי ובעקבות האירוע והטיפול, נוצר מצב של דפורמציה קשה בראש ירך שמאל והתפתחות של שינויים ניווניים (יוצא דופן בגיל הזה ומוקדם מאוד) בפרק ירך שמאל.

            יש לציין, לפי דו"ח הניתוח, שבמהלך הניתוח נשבר חלק ממסמר "קירשנר" ובכדי להוציא את החלק שנשבר, בוצעה מניפולציה ופריקה של המפרק, כדי להגיע לחלק שנשבר.

            יש להניח שהתפתחות הדפורמציה וכן השינויים התחלואים בפרק ירך שמאל נובעים משתי סיבות עיקריות:

            1. מהעובדה שכדי להוציא את חלק המסמר התקועה בתוך הפרק, בוצעה מניפולציה חזקה וגם פריקה של המפרק בזמן הניתוח וכמו כן, התפתחות של נמק אווסקולארי שפגע בראש הפמור Avascular Necrosis .

            2. עקב כך שאחד מהברגים חדר את גבולות הראש בעת הכנסתו, התפתח מצב של Chondrolysis - הרס הסחוס הפרקי.

            הספרות האורתופדית גדושת מאמרים המתארים ומדגישים את 2 הנקודות הללו כגורמים העיקריים לסיבוכים בעת ולאחר הניתוח. יש לציין שדרגת ה"החלקה" הראשונית לפני ההתערבות הניתוחית היתה קלה ביותר ולא עד כדי כך חמורה בכדי לגרום לדפורמציה ולשינויים במבנה האנטומי של ראש הפמור השמאלי ולהתפתחות השחיקה הסחוסי שקיימת היום בפרק ירך שמאל".

            בהמשך חוות דעתו כותב האורטופד כי  "ההחלטה לטיפול כירורגי לקבוע את ראש הפמור כדי למנוע את המשך ההחלקה היתה נכונה ביותר. לרוע המזל עקב ההסתבכות בזמן הניתוח נדרש מהמנתח לפרוק את המפרק..."