ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב
|
3102-02
26/04/2007
|
בפני השופט:
1. הילה גרסטל סגנית-נשיא - אב"ד
2. יהודית שטופמן
3. אילן ש' שילה
|
| - נגד - |
התובע:
יכין תעשיות בע"מ
|
הנתבע:
הדסים חברה לפיתוח חקלאי בע"מ
|
| פסק-דין |
לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת ד' אבי-גיא) מיום 7.7.02 (ת"א 57227/99) שבו קיבל בית המשפט תביעה שהגישה המשיבה נגד המערערת לתשלום הפרשי שער לדולר של ארה"ב בעבור תשלומים ששילמה המערערת למשיבה בגין שירותים שקיבלה ממנה. המערערת ערערה גם על מחיקת תביעה שכנגד שהגישה נגד המשיבה אך בעניין זה הגיעו הפרקליטים להסכמה לפנינו שפסק הדין בעניין זה יתבטל והצדדים יחזרו לדיון בתביעה שכנגד לבית משפט קמא.
1.
הרקע:
(א) המערערת הייתה בעלת מפעל לשימורים שבו עסקה בין היתר באריזה של גרעיני תירס בקופסאות שימורים. המשיבה סיפקה למערערת, משך שנים אחדות, גרעיני תירס בתמורה לתשלום שעליו הסכימו הצדדים.
(ב) ביום 7.5.98 הגיעו בעלות הדין להסכם בכתב על גבי מכתב המשיבה מיום 29.3.98 (נספח א' לכתב התביעה) באשר לאספקת תירס בעונת 1998 שלפיו תשלם המערערת למשיבה סכום של 52 דולר לטון תירס. כמו כן נקבעו תנאי תשלום: "1/3 סוף חודש האספקה; 1/3 30 יום; 1/3 60 יום".
(ג) בכתב התביעה טענה המשיבה שהיא שלחה למערערת חשבוניות בגין הספקת תירס בשנת 1998 שבכל אחת מהן ציינה את כמות התירס שסופקה את המחיר בדולרים ואת ערכו בשקלים בתאריך החשבונית. כמו כן צוין בכל חשבונית "התשלום צמוד לשער $ ביום תשלום". לטענת המשיבה המערערת שילמה את תמורת החשבוניות באחור, אך סירבה לשלם את ההפרשים בגין השינויים בשער הדולר. המערערת התגוננה בטענות מטענות שונות שעל פיהן אין היא חבה בהפרשים אלו, משום שהצדדים הסכימו שההסכם המחייב אותם הוא הסכם אחר משנים קודמות שבין המערערת לבין חברת "יעדים" ושעל פיו, בין היתר, היה על המערערת לשלם בשקלים לפי השער היציג של הדולר של סוף החודש שבו נשלחה כל חשבונית בלי שיהיה צורך בהשלמת הפרשי שער נוספים. כמו כן טענה המערערת שהמשיבה הסכימה בהתנהגותה לאיחורים בתשלומים בלי שהדבר יחייב את המערערת להוסיף הפרשי שער או ריבית בגין האחורים.
2.
פסק הדין נושא הערעור
בית משפט קמא דחה את טענות המערערת ומצא שההסכם שאליו הגיעו בעלות הדין הוא ההסכם המחייב ולשונו ברורה ואף אומד דעת הצדדים מלמד שהתשלום צריך היה להיעשות לפי שער הדולר ביום התשלום. ואין להחיל בצדו או מעליו את ההסכם שבין המערערת לבין יעדים. יתר על כן בית המשפט מצא שאם היה מקום להחיל את הסכם "יעדים" על מערכת היחסים שבין בעלות הדין דנן הרי שהיה מקום להחיל גם הוראה שנקבעה בו למקרה של פיגור דהיינו חיוב בריבית פיגורים שהמערערת טענה שאינה חייבת בה שכך הסכימה עם המשיבה. לפיכך חייב בית המשפט את המערערת לשלם למשיבה את מלוא סכום התביעה - 72,243 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה וכמו כן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
3.
הערעור וההכרעה
(א) בערעור חזרה באת כוח המערערת על הטענות שטענה בבית משפט קמא, משל הייתה טוענת לפני הערכאה הדיונית. בתום שמיעת טענותיה לא ביקשנו את תשובת המשיב והחלטנו לדחות את הערעור.
(ב) לא מצאנו בכל טענות ב"כ המערערת עילה להתערב בפסק הדין נושא הערעור המעוגן היטב בחומר הראיות שהיה לפני בית משפט קמא ובהגיון הדברים.
(ג) אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שקבע בית המשפט, התומכים במסקנותיו המשפטיות ואין לגלות בפסק הדין טעות שבחוק.
4.
סוף דבר
הערעור נדחה.
המערערת תשא בשכר טרחת עו"ד של המשיבה 30,000 ש"ח בצירוף מע"מ. בכך הבאנו בחשבון גם את דחיית הטענה המקדמית שטענה המערערת. לא ראינו לעשות צו להוצאות נגד המשיבה בקשר עם החזרת הדיון לבית משפט קמא בתביעה שכנגד שהגישה המערערת, לאחר שבעלות הדין הגיעו להסכמה בעניין זה - הסכמה שהמשיבה הביעה עוד בדיון המקדמי בערעור.
המזכירות תשלח עות
ק פסק-דין זה לצדדים בדואר רשום.
ניתן היום ח' באייר, תשס"ז (26 באפריל 2007) בהעדר הצדדים.
|
אילן ש' שילה, שופט
|
|
יהודית שטופמן, שופטת
|
|
|