ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
1677-09,4417-01-10
17/10/2011
|
בפני השופט:
שרה ברוש
|
| - נגד - |
התובע:
1. המשלחת הקבועה של הרפובליקה הדמוקרטית של
2. קונגו
3. הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו
עו"ד אברהם נביאי
|
הנתבע:
Third Avenue Associates 767
עו"ד עמי אסנת ואח'
|
| פסק-דין |
1. בפני שני ערעורים על החלטות רשם, ששמיעתם אוחדה. האחד - בתיק ע"א 1677/09 מתייחס להחלטת הרשם דוד גלדשטיין (להלן -
ההחלטה הראשונה); והשני - בתיק ע"א 4417-01-10 מתייחס להחלטת הרשם חגי ברנר (להלן -
ההחלטה השנייה). ההחלטה הראשונה וההחלטה השנייה מתייחסות לבקשות לביטול פסק-דין, שניתן על-ידי כב' השופט ד"ר קלינג, בת"א 540/96 ביום 14.5.97 (להלן -
פסק הדין) ולביטול פסיקתא שניתנה לגבי פסק הדין על-ידי כב' הרשמת צ'רניאק, ביום 14.5.97 (להלן -
הפסיקתא).
2. הדיון בערעור על ההחלטה הראשונה, נקבע בפני כב' השופטת צ'רניאק ליום 3.9.09. באותה ישיבה פסלה השופטת צ'רניאק את עצמה מלשמוע את התיק וקבעה, כי הערעור יישמע בפני. בין כה ובין כה, הוגש הערעור על ההחלטה השנייה, שנקבע לשמיעה בפני כב' השופט שנלר. הצדדים הגישו בקשה לאיחוד הדיון, ובהחלטתו מיום 8.2.10 קבע כב' השופט שנלר את שני התיקים לדיון בפני.
ביום 1.9.10 התקיים דיון בערעורים בפני. בעלי הדין ביקשו דחייה על-מנת לנהל מו"מ ביניהם לסיום המחלוקת שבין הצדדים. קבעתי את המשך הדיון ליום 17.11.10. ביום 21.9.10 הגישו המערערים בקשה לפסילתי, בקשה זו נדחתה על ידי בהחלטה מיום 13.12.10. על החלטתי הגישו בעלי הדין ערעור לנשיאת בית המשפט העליון. ערעור זה נדחה.
בדיון שהתקיים בפני הסכימו בעלי הדין, כי פסק הדין יינתן על-יסוד החומר הנמצא בתיק בית המשפט.
פסק-דין זה ניתן, איפוא, לאור האמור בערעורים, בעיקרי הטיעון שהוגשו ובתיקי המוצגים.
רקע
פסק הדין
3. ביום 14.5.97 נתן השופט ד"ר קלינג פסק-דין (להלן -
פסק הדין) בבקשה שהוגשה נגד המערערות ואחרים לאכיפתו של פסק-דין (להלן -
בקשת האכיפה) שניתן בארצות הברית ביום 20.1.95, ולפיו חוייבה המערערת מס' 1 לשלם למשיבה סכום שהגיע אותה עת ליותר מ- 600,000 דולר.
בסיומו של פסק הדין קבע השופט ד"ר קלינג לאמור:
"בהיעדר התייצבות וטיעון מטעם המשיבות מס 1 ומס' 2 בת"א 540/96 (המערערות 1 ו- 2 בהתאמה - ש"ב),
הנני נעתר לתובענה ככל שהיא מופנית כלפיהם ומצהיר, כי פסק הדין שניתן ביום 20.1.95 בבית המשפט הפדראלי של דרום ניו-יורק, אכיף כלפיהן ...".
ביום 14.5.97 חתמה הרשמת צ'רניאק (כתוארה דאז) על הפסיקתא.
פסק הדין הוגש לביצוע ללשכת ההוצל"פ בתיק הוצל"פ 01-53659-01-1 (להלן -
תיק ההוצל"פ; מוצג מש/1 בתיק מוצגי המשיבה).
הבקשה הראשונה
4. ביום 10.5.05 הגישה המערערת מס' 2 (להלן -
המערערת) בקשה שכותרתה
"בקשה בכתב לביטול פסיקתא או פסק-דין" (להלן -
הבקשה הראשונה). בבקשה הראשונה, שנדונה בפני הרשם דוד גלדשטיין, התבקש בית המשפט לבטל את הפסיקתא, ככל שהדבר נוגע למערערת; לבאר את פסק הדין ולקבוע, כי אינו תקף ואינו מעניק סעד כלשהו כנגד המערערת. לחילופין, אם יקבע בית המשפט כי פסק הדין חל כנגד המערערת, הוא מתבקש לבטלו, ככל שהוא מופנה כלפיה; היה ונדרשת על-פי דין אורכה להגשת הבקשה, יתבקש בית המשפט להאריך את המועד להגשתה עד למועד שהוגשה בפועל.
5. בנימוקי הבקשה הראשונה טענה המערערת, כי הפסיקתא שגוייה ובטלה מעיקרה, הואיל ופסק הדין שאכיפתו נתבקשה, מופנה כנגד המערערת 1 בלבד ולא כנגד המערערת; בבקשת האכיפה לא נתבקש סעד נגד המערערת וכב' השופט קלינג כלל לא התכוון בפסק-דינו ליתן סעד נגדה. עוד טענה המערערת, כי הפסיקתא אינה תואמת את האמור בבקשת האכיפה.
באשר לחלוף הזמן מאז מתן הפסיקתא, נטען בבקשה, כי הפסיקתא אינה תואמת את האמור בפסק הדין, על-כן היא בטלה מעיקרא וחסרת-נפקות מחייבת כלשהי, ולפיכך לא נדרשת, על-פי דין, אורכה להצהיר על בטלותה; למיטב ידיעת המערערת, הפסיקתא או פסק הדין לא נמסרו לה בסמוך לאחר נתינתם, ועובדת קיומם נודעה לה שנים לאחר-מכן, בעת פתיחת תיק ההוצל"פ; אף בעת פתיחת תיק ההוצל"פ, לא היתה המערערת מודעת לכך כי ניתן סעד מעבר לסעד שהתבקש בבקשת האכיפה, דבר שנודע לה רק לאחרונה, עוד טענה כי אי-היענות לבקשה יביא לעיוות דין.
ההחלטה הראשונה
6. בהחלטה הראשונה, התייחס הרשם גלדשטיין לבקשה בהיבטים של ביטול החלטה על-פי צד אחד, כאמור בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן -
התקנות).
הרשם גלדשטיין קבע, כי הדיון בבקשת האכיפה התקיים ביום 10.12.96, לאחר שזימון הומצא למערערת ולמערערת 1 כדין, אך הן לא התייצבו לדיון; פסק הדין הצהיר על היותו של פסק הדין שניתן בתובענה בארה"ב אכיף הן כנגד המערערת 1 והן כנגד המערערת.