פסק-דין בתיק ע"א 11491-06-09

השופט רמי אמיר:

1.         בפנינו שני ערעורים על פסקי דינו של בימ"ש השלום בפ"ת (כב' סה"נ גולדס) בתיק ה"פ 241-02-09 - פסה"ד הראשון מיום 3.5.09 (להלן: " פסה"ד הראשון") ופסה"ד המשלים מיום 14.2.10 (להלן: " פסה"ד המשלים").

ההליכים המשפטיים

2.         ביום 2.2.09 הגישה מעצ החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ, היא המשיבה בפנינו (להלן: " מעצ"), תובענה בדרך של המרצת פתיחה נגד משה שניידר, יששכר שני, אהרון שני וערן שני, הם המערערים שבפנינו (להלן: " המערערים"), ונגד אחת נוספת, היא המשיבה הפורמאלית (אשר לא התנגדה לתובענה ואין לה עניין בערעורים).

            בתובענה זו עתרה מעצ, מכח סעיף 4(1) לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) 1943, למתן צו האוסר על המערערים (ועל המשיבה הפורמאלית) להפריע למעצ ו/או למדינה לתפוס חזקה בשטח מקרקעין בכפר סבא, הידוע כחלק מחלקה 24 בגוש 6451, ואשר הופקע בהתאם להוראות הפקודה לצורך סלילת כביש 531, לפי צווים שפורסמו בימים 6.5.93 ו- 16.4.07 (להלן: " המקרקעין").

המערערים הם הבעלים והמחזיקים, בין בעצמם ובין ע"י מי מטעמם, בחלקה 24 כולה, לרבות בבית המגורים הבנוי בה.

יש לציין, כי סה"כ השטח המופקע מהווה כ- 60% מסה"כ שטח החלקה (כ- 1.5 דונם מתוך כ- 2.5 דונם), ואולם בית המגורים אינו מצוי בשטח המופקע אלא בשטח הנותר.

3.         המערערים התנגדו לתובענה מטעמים שונים.

            בין היתר, טענו המערערים, כי יש לדחותה על שום פס"ד מוסכם שניתן בתובענה קודמת בין הצדדים בקשר לחלקה ולהפקעה הנ"ל (אמנם רק לפי צו ההפקעה הראשון) - פס"ד בת"א 4690/96 בבימ"ש השלום בכפ"ס מיום 12.1.99 (בעניין המערערים 3,1) ומיום 24.3.99 (בעניין מערער 2, הוא אביו של המערער 4) (להלן: " פס"ד כפ"ס").

            פס"ד כפ"ס היתנה את הפינוי במספר תנאים, שעיקרם מתן דרך גישה ברכב לחלקה. לטעמם של המערערים - תנאים אלו לא התקיימו, ולכן די בכך להדוף את התביעה.

4.         בימ"ש קמא דן בעניין במסגרת קדם המשפט, קבע כי אין צורך בשמיעת ראיות, וביום 3.5.09 נתן את פסה"ד הראשון.

            בימ"ש קמא דחה את כל טענות ההגנה של המערערים, למעט טענה אחת הכרוכה בפס"ד כפ"ס.

בימ"ש קמא הכיר בכוחו המחייב של פס"ד כפ"ס, הן מטעמים שבדין והן בשל הצהרת מעצ כי אינה מעוניינת לשנות ממנו.

            לכן, נעתר בימ"ש קמא לתובענה, וציווה על המערערים למסור את החזקה במקרקעין המופקעים, אך זאת בכפוף לתנאי של קיום פס"ד כפ"ס ומילוי התחייבויות מעצ לפיו, ובפרט לעניין דרך גישה מכיוון העיר כפ"ס (כך לפי קביעת בימ"ש קמא).

5.         המערערים הגישו ערעור על פסה"ד הראשון של בימ"ש קמא, הוא הערעור הראשון שבפנינו, ע"א 11491-06-09.

            בדיון שהתקיים בבימ"ש זה ביום 7.12.09 טענה מעצ להסדר בינה ובין מושב רמות השבים (הסדר שלא היה קיים בעת הדיון בבימ"ש קמא), ואשר מכוחו יש בידה לתת דרך גישה ציבורית ופתוחה לחלקת המערערים (לחלק שנותר אחרי ההפקעה), וכך לעמוד, לטענתה, בתנאי פס"ד כפ"ס.

            המערערים חלקו על כך.

לאחר טיעון בעניין, החליט בימ"ש זה להחזיר את התיק לבימ"ש קמא לצורך גביית ראיות בסוגיית קיומה של הדרך הציבורית הנטענת, כאשר הערעור נותר תלוי ועומד, ובימ"ש קמא התבקש להשלים את פסק דינו רק בנקודה זו.

6.         העניין חזר, אפוא, לבימ"ש קמא, ששמע ראיות וטיעונים, ואף יצא לביקור במקום.