השופט א' גרוניס:
1. בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט י' שפירא) אישר הסדר נושים לגבי המשיבות 2-1 (להלן - המשיבות). המערערות, נושות של המשיבה 2, התנגדו לאישורו של ההסדר. עתה הן מערערות על מתן האישור.
2. המשיבה 1 הינה חברה שבעלי מניותיה ומנהליה הם המשיבים 4-3. עיסוקה של משיבה 1 הוא ביצוע עבודות אחזקה של קווי ביוב ומים באיזור ירושלים. בשלב מסוים הקימה משיבה 1 את משיבה 2, מתוך מטרה שזו תעסוק בעבודות מעל פני הקרקע, דוגמת ריצוף מדרכות. פעילותה של משיבה 2 גרמה הפסדים ניכרים. ביום 15.5.08 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המשיבות ונתן צו הקפאת הליכים לגביהן. בהמשך נתמנה משיב 5, לבקשת המשיבות, כנאמן לתקופת ההקפאה על מנת שינהל את המשיבות ויפעילן. ביום 17.6.08 הגיש הנאמן לבית המשפט דו"ח, שכלל תוכנית הבראה. בהמשך אישר בית המשפט לכנס אסיפות נושים על מנת שתובאנה בפני הנושים לסוגיהם הצעה להסדר נושים. האסיפות כונסו ביום 4.9.08. האסיפות אישרו את ההצעה ברוב הדרוש. ביום 5.11.08 אישר בית משפט קמא את ההסדר ועל כך הערעור. ההסדר מבוסס על המשך הפעילות העסקית, כנראה רק של המשיבה 1.
3. מדו"ח הנאמן על תוצאות האסיפות עולה, כי הנשייה הכוללת של משיבה 1 מגיעה לכ-21 מיליון ש"ח. הנשייה של משיבה 2 מסתכמת בכ-7 מיליון ש"ח. הנשייה של משיבה 2 מתחלקת בין נושים בלתי מובטחים המחזיקים בערבויות אישיות של משיבים 4-3 בסכום המתקרב ל-800,000 ש"ח ונשייה בלתי מובטחת אחרת בסכום העולה על 6 מיליון ש"ח. המערערות הגישו תביעת חוב נגד משיבה 2 בסכום של כ-1.1 מיליון ש"ח. הנאמן אישר למבקשות, לצורכי הצבעה באסיפת הנושים, סך של 460,486 ש"ח בלבד. הנאמן הסביר כי זהו הסכום של תביעה שהגישו המערערות לבית משפט השלום נגד המשיבות, נגד משיבים 4-3 ונגד מי שהיה מנהלה של משיבה 2, חיים אגמון. יצוין, כי בינתיים דחה הנאמן בחלקה את תביעת החוב של המערערות. הערעור שהוגש על ידן בעניין תלוי בבית המשפט המחוזי.
4. על פי ההסדר יקבלו הנושה המובטח (מדובר בבנק) והנושים בדין קדימה של המשיבות דיבידנד בשיעור של 100%. הנושים שהחזיקו בערבויות אישיות שניתנו על ידי משיבים 4-3 יקבלו דיבידנד של 30% ואילו הנושים הבלתי מובטחים יקבלו 25%. עוד נקבע בהסדר כי משיבה 2 תמשיך בהליך משפטי נגד מי שהיה מנהלה, חיים אגמון, וכי הכספים שיתקבלו בעקבות ההליך ישמשו לפרעון חובותיה של משיבה 2, מעבר לדיבידנד שבהסדר הנושים. משיבים 4-3 התחייבו להעמיד הכספים הנדרשים לצורך ביצוע ההסדר.
5. נמסר לנו כי מאז אישור ההסדר בחודש נובמבר 2008 נפרע החוב לנושה המובטח ואילו הנושים בדין קדימה קיבלו 15 מתוך 24 התשלומים על פי ההסדר. לנושים הבלתי מובטחים שולמו 15 מתוך 36 תשלומים.
6. המערערות טוענות כי קיים פער גדול בין מצבת החובות של המשיבות, כפי שנמסרה עם הגשת הבקשה להקפאת הליכים, לעומת תביעות החוב שהוגשו. עוד נטען כי לא ברור מן הדו"ח על אסיפות הנושים כיצד הצביע כל נושה ונושה וכי החישוב של אחוזי ההצבעה לא היה מדויק. כמו כן מלינות המערערות על התנהלותו הדיונית של בית המשפט המחוזי. בנוסף נטען, כי תרומתם של משיבים 4-3 להסדר אינה משמעותית.
7. דינו של הערעור להידחות מן הטעם שעסקינן ב"מעשה עשוי". כאמור, הסדר הנושים אושר על ידי בית משפט קמא בחודש נובמבר 2008. מאז חלפה למעלה משנה וחצי. הפעילות העסקית של משיבה 1 נמשכה והסדר הנושים שאושר ממשיך להתבצע. חלק משמעותי של ההסדר כבר בוצע. בנסיבות אלה לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור (ראו רע"א 8129/02 ארגיל שירותי הובלה (1993) בע"מ נ' רו"ח טרבלסי, פ"ד נז(5) 481 (2203)). המשמעות של קבלת הערעור היא למעשה ביטולו של ההסדר שאושר על מנת שיעשה ניסיון להשיג הסדר אחר. היה והדבר לא יצלח עלולה התוצאה להיות פירוקן של המשיבות. ברור, כי כיום מצבת החובות של משיבה 1 שונה מזו ערב צו ההקפאה, שהרי היא המשיכה בפעילותה העסקית. מכאן, שביטול ההסדר עלול לפגוע בגורמים שהסתמכו על ההסדר ועל כך שמשיבה 1 חזרה לפעילות עסקית תקינה. נוסף על כך, ייתכן שהנושים אשר קיבלו דיבידנד מלא או חלקי יידרשו להשיב את הסכומים שקיבלו. הפגיעות הנזכרות, כולל בצדדים שלישיים, הן הן שאומרות לנו כי את שנעשה אין להשיב ועל כן דין הערעור להידחות.
8. עשויה להישאל השאלה מה ניתן היה לעשות על מנת למנוע "מעשה עשוי". התשובה היא פשוטה. בעקבות אישורו של הסדר הנושים על ידי בית המשפט המחוזי היו המערערות יכולות לעתור לעיכוב ביצועו של פסק הדין שניתן. כמובן, שתחילה היו הן חייבות לפנות לערכאה הדיונית ואילו היו נתקלות בסירוב רשאיות היו לפנות לערכאת הערעור, בגדר הערעור שהגישו (ראו תקנות 467 ו-468 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). משמע, בידי נושה המבקש לערער על פסק דין המאשר הסדר נושים מצוי כלי דיוני היכול להביא לכך שביצועו של ההסדר יעוכב. ניתן להניח, שהעיכוב ימנע יצירתן של עובדות חדשות. אם לא תיווצרנה עובדות חדשות, לא ניתן יהיה להעלות טענה בדבר "מעשה עשוי".
9. לאור מסקנתנו בדבר קיומו של "מעשה עשוי", אין מקום להידרש לטענות השונות של המערערות באשר להסדר גופו ולגבי היבטים דיוניים שונים של ההסדר וההליך בבית משפט קמא. עם זאת, במהלך הדיון בפנינו עלה עניין מסוים שלטעמנו מצריך שינוי בהתנהלות של כונס הנכסים הרשמי ככל שמדובר בהסדר נושים לגבי חברה, בעקבות צו להקפאת הליכים.
10. הסתבר, כי אסיפות הנושים בפניהן הובא ההסדר המוצע לאישור נוהלו על ידי הנאמן וכי נציג של הכונס הרשמי לא נכח במקום. בעת הדיון בפנינו נאמר לנו, כי זו הפרקטיקה הנוהגת במקרים דומים. אנו סבורים כי ראוי שנציג של הכונס הרשמי יהא נוכח באסיפות הנושים וייתכן אף שעליו לנהל את האסיפות. על פי ההסדר החוקי הקיים היושב ראש באסיפות הוא בעל התפקיד, היינו הנאמן, אלא אם בית המשפט הורה אחרת (תקנה 26 לתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002). דומה שטוב יעשו בתי המשפט הדנים בעניינים אלה אם ימנו, לצורך ניהול אסיפות הנושים הדנות באישור הסדר, את הכונס הרשמי.
במקרה דנא, כמו במקרים אחרים של הקפאת הליכים הצופה פני הסדר נושים, מינה בית המשפט נאמן לתקופת ההקפאה. בדרך כלל ממשיך הנאמן למלא תפקיד אף לאחר אישור ההסדר. ברוב המכריע של המקרים, אם לא בכולם, מגישת הבקשה להסדר, כולל הבקשה להקפאת הליכים, הינה החברה החייבת. בגדרה של הבקשה מציעה החברה לבית המשפט מי ימונה כנאמן. במקרים רבים מאוד ממנה בית המשפט את האדם שהוצע על ידי החברה. ניתן להניח שאותם אנשים המתמנים לתפקיד מבצעים אותו באמונה ומתוך דאגה כנה לאינטרסים של כל הגורמים המעורבים, במיוחד לאלה של נושים. עם זאת, ראוי שתהא מעורבות מסוימת של הכונס הרשמי אף במקרים של צווי הקפאה והסדרי נושים. על הכונס הרשמי לדאוג לשמירתו של האינטרס הציבורי, לפקח על הנעשה ולסייע בידי בית המשפט. בעניין צווי הקפאה והסדרי נושים קיים צורך מובהק ונוסף להפעיל פיקוח עקב העובדה שזהותו של הנאמן עשויה להיקבע, למעשה, על ידי החברה-החייבת, וביתר דיוק - על ידי מנהליה. לפיכך, ראוי שבתי המשפט הדנים בהקפאת הליכים ובסדרי נושים וכן כונס הנכסים הרשמי ישקלו העניין וידאגו לכך שאסיפות נושים לעניין הסדר של חברה עם נושיה בעקבות הקפאת הליכים תנוהלנה על ידי אדם מטעם הכונס הרשמי, וכי לכל הפחות שתהא נוכחות של איש מאנשיו.
11. אשר על כן, הננו דוחים את הערעור. המערערות ישאו בשכר טרחת עודך דין בסך 10,000 ש"ח לזכות המשיבים 5-1 ובסך 5,000 ש"ח לזכות הכונס הרשמי.
העתק מפסק דין זה יישלח לעורך דין שלמה שחר, כונס הנכסים הרשמי.
ניתן היום, א' בתמוז התש"ע (13.6.2010).
|
המשנה-לנשיאה
|
ש ו פ ט
|
ש ו פ ט
|