ס"ע
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
25703-07-10,25717-07-10,25747-07-10
29/01/2013
|
בפני השופט:
דורי ספיבק
|
| - נגד - |
התובע:
1. חיים בן צור
2. ישראל אפרת
3. יעקב הוברמן
4. ועד הנדסאים טכנאים ומהנדסים ברשות שדות התעופה בישראל
עו"ד נועה בר-שיר
עו"ד פולינה רשף
|
הנתבע:
רשות שדות התעופה בישראל
עו"ד חיה ארמן
עו"ד ניר גל
|
| פסק-דין |
1. האם זכאים התובעים 1 עד 3, שהם עובדים קבועים לשעבר של רשות שדות התעופה, שפרשו לגמלאות והיו מבוטחים בהסדר פנסיוני מסוג פנסיה צוברת, לפיצוי בעד חופשת מחלה שלא נוצלה (פדיון ימי מחלה)?
2. נציין כבר בפתח הדברים כי בתיק זה התבקשנו בראשית הדרך לתת סעדים הצהרתיים בדבר זכותם של כלל עובדי הרשות הקבועים, הנמצאים בדירוג ובמעמדם זהה לזה של התובעים, לפדיון ימי מחלה. ברם, לאור התפתחויות שונות במארג ההסכמים הנוגע לפדיון ימי מחלה במגזר הציבורי, לרבות בקרב עובדי הרשות, התפתחויות עליהן נעמוד בהמשך הדברים, צומצמה המחלוקת בה אנו נדרשים להכריע לשאלת זכותם הפרטנית של התובעים 1 עד 3 לפדיון ימי מחלה.
3. הנתבעת, רשות שדות התעופה בישראל (להלן: "הרשות"), היא תאגיד סטטוטורי, שהוקם מכוח חוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977.
4. התובע 4, הינו ועד העובדים המייצג את עובדי הרשות בדירוג הנדסאים, טכנאים ומהנדסים (להלן: "ועד הט"מ ו- דירוג הט"מ"). לצידו של וע"ד הט"מ מיוצגים עובדי הרשות על ידי שני ועדים נוספים, הוועד הכללי וועד האקדמאים. שלושת הוועדים מאוגדים במסגרת הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן: "ההסתדרות").
5. התובע 1, מר חיים בן צור, היה עובד הרשות בדירוג הט"מ בתפקיד מפקח בניה. בן צור הועסק ברשות החל מפברואר 1994 עד פרישתו ביום 30.9.2005, במעמד של עובד קבוע.
התובע 2, מר ישראל אפרת, היה עובד הרשות בדירוג הט"מ בתפקיד מהנדס חשמל. אפרת הועסק ברשות החל מפברואר 1993 עד פרישתו ביום 30.9.2005, במעמד של עובד קבוע. התובעים 1-2 פרשו בפרישה מוקדמת.
התובע 3, מר יעקב הוברמן, היה עובד הרשות בדירוג הט"מ בתפקיד טכנאי בכיר לחשמל. הוברמן הועסק ברשות החל מאוגוסט 1994 עד פרישתו ביום 30.6.2010, במעמד של עובד קבוע.
-
עובדות הרקע ומארג ההסכמים הרלוונטיים
- הזכות לפדיון ימי מחלה - המצב ברשות עד 1993
6. מאז הקמת הרשות בשנת 1977, עובדיה הקבועים שפרשו מעבודתם לאחר למעלה מ-10 שנות עבודה והיו בפרישתם בני 55 ומעלה, היו זכאים לקבל בעת הפרישה פיצוי בגין ימי מחלה שלא ניצלו במהלך עבודתם (להלן: "פדיון ימי מחלה").
7. מהי התשתית הנורמטיבית מכוחה שולם לעובדי הרשות פדיון ימי מחלה? בשנת 1978 נחתם בין הרשות ובין ההסתדרות הסכם קיבוצי להסדרת יחסי העבודה (להלן: "הסכם הקמת רשות"), בעקבותיו נחתמו במהלך השנים הסכמים קיבוצים שונים. סעיף 5 בפרק י"א להסכם הקמת הרשות, שעניינו פרישת עובדים, קבע כדלקמן:
"כל עוד לא הופעלה ברשות תוכנית פרישה אחרת, ישאר גיל הפרישה והזכויות הנובעות מפרישת העובד, כמוגדר בתקשי"ר ובהתאם לנקבע עפ"י פנסיה תקציבית".
התקשי"ר (תקנון שירות המדינה) קובע זכאות לפיצוי בעד חופשת מחלה שלא נוצלה בתת פרק 33.27. הוראות התקשי"ר מבוססות על "סיכומי הוועדה המשותפת בעניין פיצוי עבור חופשת מחלה שלא נוצלה" מיום 3.11.1980, שהוקמה מכוח ההסכם הקיבוצי המיוחד מיום 8.10.1980 שנחתם בין המדינה להסתדרות, ועל הוראות ההסכם הקיבוצי עצמו. פסקה 33.270 לתקשי"ר בעת הרלוונטית לתביעה זו קבעה:
33.270
א. פיצוי בעד חופשת מחלה שלא נוצלה
הוראות פסקאות 33.271 עד 33.275 חלות על עובדים אשר שירותם נושא זכות לגמלאות בהתאם לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן - "חוק הגמלאות");
תקופת שירות הנושאת זכות לחישוב מכסת ימי המחלה ולפיצוי בגין חופשת מחלה שלא נוצלה (להלן - "זכויות בגין חופשת מחלה") כוללת רק תקופת שירות אשר הזכויות בגין חופשת מחלה הניתנות בעדה ניתנו במישרין על ידי המשרד, ולא