רקע
1. לפנינו תביעתן של החברות סטאטוס סקול בע"מ (להלן:
סטאטוס), ופרפקט פלוס בע"מ (להלן:
פרפקט; שתיהן יחד, להלן:
התובעות), בעניין גניבת "סוד מסחרי" מהן, לטענתן בוצע כלפיהן, הפרת חוזה, הפרת חובת הנאמנות של עובד למעבידו, חוסר תם לב בקיום חוזה, עשיית עושר ולא במשפט, והפרת חובה חקוקה, ודרישתן לפיצוי עקב כך, השבת השכר ששולם לתובעים, קבלת חשבונות, וצווים שונים, כפי שיפורט בהמשך [
ס"ע 10596-11-08; (להלן:
התביעה
העיקרית או
התביעה)]. הדיון בתביעה העיקרית אוחד עם הדיון בתביעה שהגישה נתבעת
4 - גב' אירינה סלדקוב (להלן:
סלדקוב), נגד סטאטוס, לתשלום זכויות שונות, מכח יחסי העבודה שהתקיימו ביניהן, והן - פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פיצויים בשל עוגמת נפש ופיצויים עונשיים [
עב 2295/08 (להלן:
התביעה של סלדקוב)]. סטאטוס הגישה תביעה שכנגד, בה תבעה פיצוי בשל גזל סוד מסחרי, בדומה לטענתה בתביעה העיקרית, וכן תשלום חלף הודעה מוקדמת, שלטענתה, היה על סלדקוב ליתן לה, טרם התפטרותה (להלן:
התביעה שכנגד).
2. התובעות הינן שתי חברות בבעלותו של מר חיים (יפים) פלדמן (להלן:
פלדמן) ובניהולו, הממוקמות באותו מבנה ועובדות בשיתוף פעולה.
סטאטוס עוסקת בהכשרות מקצועיות, בתחום עיבוד שבבי, מפעיל וכוון CNC, תכנות CNC, תיב"מ (תכנות בעזרת מחשב), סימטרון וסולידוורק, בקרת איכות, תכנות XYZ, תפ"י (תכנון פיקוח על יצור) ועוד, ופרפקט עוסקת במתן שירותי כח אדם והשמת עובדים - בעיקר של בוגרי הקורסים של סטאטוס. נציין, כי חלק מהקורסים הינם קורסים מתקדמים, הנלמדים כקורסי המשך לקורסים ראשוניים, למשל - קורס XYZ, שהוא שלב שני של קורס ביקורת.
תחילה היתה סטאטוס מחלקה בפרפקט, ועם העלייה בהיקף פעילותה, בשנת
2004, הוחלט על הפיכתה לחברה נפרדת.
לתובעות מספר סניפים ברחבי הארץ, כאשר בצפון ישנו סניף בחיפה, שהוא הסניף הראשי והגדול, ויש סניף נוסף בכרמיאל [עדות פלדמן - עמ' 20, ש' 32-29, עמ' 28, ש' 8-7, עמ' 32, ש' 22-19, עמ' 34, ש' 9].
3. נתבעים
6-2 (להלן, יחד:
הנתבעים) עבדו אצל התובעות:
נתבע
2 - מר ולדימיר גלפנד (להלן:
גלפנד), מהנדס במקצועו, החל ללמד בשנת
1995 במקביל לעבודתו כמהנדס מכונות שכיר במפעלים שונים, והחל משנת
2004 עבד בסטאטוס כפרילנסר, בתמורה לחשבוניות, כמרצה לקורס סימטרון [עדות גלפנד - עמ' 80, ש' 9-8]. נעיר, כי במהלך ניהול התביעות שלפנינו, הועלתה טענת היעדר יריבות בין התובעות לבין תיב"מ וגלפנד, והיעדר סמכות עניינית לבית-הדין, בנוגע אליהם, אולם, הטענה נדחתה, בהחלטה מיום
12.1.09 [עמ' 16-15], וכך גם בקשת רשות ערעור על החלטה זו [
בר"ע (ארצי) 122/09].
נתבע
3 - מר פיוטר שיינקמן (להלן:
שיינקמן), מהנדס מכונות במקצועו, בתחום CNC, עבד עבור התובעות החל משנת
2004 או
2005, כמרצה לקורס מפעיל כוון CNC וקורס תכנות CNC [עדות שיינקמן - עמ' 113, ש' 22-20].
נתבעת
4 - סלדקוב, החלה לעבוד אצל התובעות ביום
27.7.04 כרכזת קורסים בסניף חיפה, ובתקופה הרלבנטית לתביעה שימשה כרכזת הקורסים הראשית [עדות פלדמן - עמ' 38, ש' 13; עדות סלדקוב - עמ' 108, ש' 31, עמ' 109, ש' 4-1]. במסגרת עבודתה, סלדקוב טיפלה בפניות שהגיעו ממעוניינים בלימודים וביצעה אחריהן מעקב, עדכנה את מאגר התלמידים הפוטנציאליים וריכזה את רשימות התלמידים בקורסים. חלק גדול מהמאגר שהיא הכינה היה על גבי פתקיות, שהכילו תרשומות אודות המעקב והטיפול בפניות, כיוון שהעדיפה לעבוד בצורה ידנית (להלן:
פתקיות מעקב וטיפול בפניות או
הפתקיות).
נתבעת
5 - גב' אירינה קונסטנטינוב (להלן:
קונסטנטינוב) החלה לעבוד אצל התובעות ביום
1.6.05, כרכזת כח אדם, ועבדה בהשמת עובדים במפעלים ששילמו על כך עמלה לפרפקט.
נתבעת
6 - גב' מינה מבל (להלן:
מבל) החלה לעבוד בפרפקט ביום
15.1.07, בהשמת כח אדם בסניף כרמיאל, והיתה העובדת היחידה בסניף זה [עדות מבל - עמ' 97, ש' 19-18].
4. נתבעת
1 - תיב"מ פלוס בע"מ (להלן:
תיב"מ או
הנתבעת), הינה חברה מתחרה לתובעות, שהוקמה ביום
27.8.07 על ידי גלפנד ושיינקמן, ומיקומה בעכו.
על פי דו"ח רשם החברות, גלפנד ושיינקמן הם בעלי המניות בתיב"מ- יחד עם שותף נוסף, זוטר, בשם גרגורי רודין - ומשמשים מנהליה [דו"ח רשם החברות צורף לתצהירו של פלדמן -
ת/1, נספח
א'; תעודת התאגדות צורפה לתצהירו של גלפנד -
נ/6, נספח
י"א]. סלדקוב וקונסטנטינוב החלו לעבוד בתיב"מ מיד לאחר סיום עבודתן אצל התובעות.
5. לטענת התובעות, הנתבעים היו עובדים וותיקים אצלן, שעזבו בזה אחר זה במהלך תקופה לא ארוכה - מחודש
7/07 עד חודש
9/08 - לטובת תיב"מ, שמתחרה בהן, אותה הקימו חלק מהנתבעים במהלך עבודתם אצל התובעות, על חשבון עבודתם אצלן ותוך ניצול משאביהן. התובעות טוענות, כי הנתבעים מעלו באמונן ולשם קידום ענייניה של תיב"מ ושיווקה עשו שימוש בסודות מסחריים של התובעות - רשימות של תלמידים, בעבר ובהווה, לרבות של תלמידים שהביעו עניין בקורסי המשך, ושל לקוחות פוטנציאליים, שפנו אל התובעות בנוגע ללימוד קורסים או להשמה בעבודה, מהמגזר הרוסי, שהוא קהל היעד המוגדר של התובעות - רשימות אשר נאספו על ידי התובעות במהלך שנות פעילותן בהשקעה כספית גבוהה ביותר; וכן רשימות של מפעלים, עמם התקשרו התובעות, להתמחות מקצועית של תלמידיהם והשמת כח אדם. עוד נטען, שהנתבעים אף לקחו לידיהם קורות חיים שנאספו אצל התובעות.
6. לטענת התובעות, סלדקוב, קונסטנטינוב ומבל העבירו לגלפנד, שיינקמן ותיב"מ פרטי תלמידים, או לקוחות פוטנציאליים שהתעניינו בלימוד קורסים או עבודה במפעלים, וכן העבירו מידע אודות מפעלים שהתענינו במציאת עובדים. הנתבעים התקשרו לתלמידים, שלמדו קורס אחד אצל התובעות, כדי לשכנעם ללמוד קורס המשך בתיב"מ, ובחלק מהמקרים אף שכנעו תלמידים לבטל את לימודיהם בסטאטוס ולעבור ללמוד בנתבעת. כמו כן, הנתבעים פנו אל מפעלים שקיבלו כח אדם, דרך התובעות, לצורך השמת כח אדם אצלם.
7. בנוסף לכך, התובעות טענו, שהנתבעים העתיקו סילבוסים ותכנים של הקורסים, שהן מעבירות - אשר תואמו על ידי התובעות עם מפעלים ולקוחות, שלהן, במשך שנים; העתיקו תעודות, שהן מעניקות לבוגרי הקורסים, והשתמשו בהן במסגרת הקורסים של תיב"מ.
8. התובעות טענו, שהנתבעים עשו את המיוחס להם שעה שחלקם היו עדיין עובדי התובעות, תוך הסתרת הזהות האמיתית של תיב"מ, ויצירת הרושם שמדובר בפעילות מטעם התובעות. לטענתן, הנתבעים נמנעו משימוש בשמה של תיב"מ בפניותיהם ללקוחות וספקים, והוא לא הופיע בנייר הפירמה, בתעודה או בפרסום שלה, ובמקום זאת השתמשו רק בשם הקורס - CNC - בכדי להטעות את התלמידים והספקים, אשר הכירו את הנתבעים כעובדי התובעות.
9. לטענת התובעות, מעשי הנתבעים והנתבעת מהווים גזל סוד מסחרי, הפרת החוזים של הנתבעים עם התובעות, הפרת חובת האמונים של עובד למעבידו, חוסר תום לב בקיום חוזה, עשית עושר ולא במשפט, והפרת חובה חקוקה, וכתוצאה מכך - חלה ירידה משמעותית בהיקף מכירת הקורסים, של התובעות, ובהיקף השמת כח אדם במפעלים, על ידן.