המחלוקת בתובענה זו נסובה סביב שימוש שנעשה באמצעות אתר האינטרנט Goolgeבסימני המסחר הרשומים של המבקשות, האם יש בו משום הפרת זכויותיהן ומשום שימוש העולה כדי שימוש מעוול.
בהסכמת הצדדים אוחד הדיון בבקשה לסעד ארעי עם הדיון בתובענה העיקרית כאשר בית המשפט הוסמך להכריע על סמך כתבי בי הדין וצרופותיהם מבלי צורך בחקירה או דיון נוסף (החלטה מיום 30 מאי 2006 כב' סגן הנשיא השופט זפט). הסעדים הזמניים הם גם הסעדים הקבועים המתבקשים ואילו הם:
1. יוצהר כי למבקשות מוקנית הזכות הבלעדית והייחודית לעשות שימוש בשלשת סימני המסחר הרשומים מס' 85718, מס' 155957 ומס' 159599 בהם מופיעים סימניהן המסחריים של המבקשות "ml" , "ml- matimli", "מתאים לי" או "מתאים לי" (להלן : סימני המסחר).
2. יוצהר כי השימוש של המשיבים 1 ו 2 בסימני המסחר של המבקשות במילות מפתח (keywords) במערכת המודעות המקוונות של המשיבה 3, המכונה Google AdWords, הינו שימוש מפר של סימני המסחר של המבקשות.
3. יוצהר כי המשיבה 3 מפרה סימני מסחר רשומים בכך שהיא מאפשרת ללקוחותיה לעשות שימוש בסימני מסחר במסגרת מילות החיפוש הנמכרות למפרסמים בשרות Google AdWords.
4. לצוות על המשיבים ביחד ולחוד, להימנע מלפרסם ו\או לעשות שימוש בדרך כלשהי, בין אם על ידיהם ובין אם על ידי אחרים, במישרין או בעקיפין, בסימני המסחר או בסימנים הדומים להם, לרבות בדרך של שימוש כמילות מפתח במערכת המודעות המוכוונת Google AdWords ומכירת שימוש זה וצוות על המשיבה 3 להסיר את סימני המסחר מרשימת מלות המפתח באותה מערכת.
רקע עובדתי
אתר האינטרנט Google, שדומה כי אין צורך להציגו בהיותו אחד ממנועי החיפוש ברשת המובילים והמוכרים ואולי המפורסם כיום מביניהם, מספק, בן השאר, שרות בתשלום למבקשים לפרסם עצמם בצד או בחלק העליון של שטח דף האתר אשר רובו משמש לפריסת תוצאות החיפוש ברשת. המבקש לפרסם מודעה ובעיקר את אתר האינטרנט שלו באמצעות קישור link, עושה זאת באמצעות מערכת מודעות מוכוונת המכונה Google AdWords. שיטת הפרסום מקנה לצרכני השירות להציג פרסומים יזומים לקהל פוטנציאלי הנעזר במנוע החיפוש כדי לאתר מוצר, שירות , מידע וכיוצא בזה באופן שהפרסומת תופיע רק בפני אותו משתמש Google אשר עשה שימוש במילות מפתח מסוימות שעה שהקיש מלות חיפוש שהן מלות המפתח. בדרך זו הפרסום הוא ממוקד ומותלה במלות המפתח שבחר המפרסם כי יהיו הגורם המפעיל את מודעת הפרסום שלו. מודעת הפרסום כמו גם כתובת אתר המפרסם והקישור שלו מופיעים כאמור בצד או מעל תוצאות החיפוש , מסומנים בנפרד בקו כשהן מופיעות בצד ואם הן מופיעות בראש הדף הן מופיעות על גבי רקע בצבע שונה, בד"כ כחלחל, מהרקע של תוצאות החיפוש. בראש אזור המודעות מופיעה כתובית המציינת כי המדובר ב"קישורים ממומנים". אין חולק כי התשלום בגין פרסום המודעות הוא בהתאם למספר משתמשי האתר הנכנסים , מקישים על גבי המודעה ועושים שימוש בקישור, בלינק אל אתר המפרסם מה שמכונה pay per click. עוד אין חולק כי המשיבה 1 באמצעות מי מטעמה רכשה שרות פרסום זה , מסרה מלות מפתח וביניהן מלים שהן סימני המסחר כהגדרתם. משמעות הדבר הוא כי משתמש Google המקיש למשל את המלה "מתאים" או את האותיות "ml", בנוסף לתוצאות החיפוש שמעלה אתר Google מופיעה מודעת המשיבה 1 המפנה לאתר הרשת שלה באמצעות קישור, במקום ובצורה כפי שתואר לעיל. המבקשות כמו גם המשיבה 1 מפעילות רשתות קמעונאיות לאופנת נשים. המבקשות כמו גם המשיבה 1 הקדישו בכתבי טענותיהם מאמץ ניכר לביסוס טענתן כי כל אחת מהן היא היא המובילה בתחומן. המבקשות טוענות לקו ייחודי של בגדים אופנתיים במידות גדולות המיועד לנשים וכן אופנת בגדי הריון המזוהה עם המותג "מתאים לי" ו "ml". המשיבה 1 טוענת כי לה מותג בעל שם בשוק בגדי הנשים ואביזרי אופנה כשקהל היעד שלה הינן נשים מגיל 30 ואילך. מהנתונים המצטברים ברור כי הן המבקשות והן המשיבה 1 פונות ולו באופן חלקי, לאותו קהל יעד.
המשיבה 3- גוגל ישראל, הינה חברה שהאוגדה בישראל ביוני 2005 ומניותיה מוחזקות במלואן בידי Google International LLC. אתר גוגל לרבות אתר גוגל ישראל
www.google.co.il מופעל באמצעות Google Inc חברה שהואגדה בדלוור, ארה"ב ואשר מקום עסקיה הראשי הוא בMountain View קליפורניה, ארה"ב. הפעלת שירות Google AdWords המהווה חלק משרותי האתר, מתבצעת על ידי גוגל אירלנד (ראה נספח ב' לבקשת המבקשות שכותרתו "תנאים ביחס לתוכנת AdWords של חברת Google אירלנד בע"מ").
עיקרי טענות הצדדים
המבקשות טוענות כי סימני המסחר הרשומים מזוהים עם רשת הביגוד "מתאים לי" ועם פעילותן המסחרית, בהיותה הרשת המובילה בישראל בתחום מוצרי אופנה ובגדים אופנתיים במידות גדולות. המותג "מתאים לי" צבר במהלך השנים מוניטין עצום. המבקשות משקיעות סכומי עתק בפרסום מותג זה ובבניית קו מוצריהן. היקף מכירות הרשת נמצא בעליה מתמדת מדי שנה. צירף המלים "מתאים לי" מעלה אסוציאציה מיידית לבגדי נשים ובגדי מידות גדולות ולמבקשות. בכך מוכיחות המבקשות את הקשר המידי שבין הטובין והשרות שלהן לבין סימני המסחר ואת הדרך שבה מבדיל הצרכן בין מוצרי המבקשות לבין מוצרי המתחרים, בינם, המשיבה 1 . למבקשות אתר אינטרנט שהושקעה בו מחשבה רבה, ממון רב והוא משמש אמצעי שיווקי כשלעצמו לרשת ולמוצריה תוך מתן מידע שימושי למתעניין באילו (
www.matimli.co.il). לטענת המבקשות המשיבים כולם מודעים לפעילותה האמורה, המשיבים 1 ו2 הותרעו בידי הבעלים של המבקשות, כי יחדלו מעשות שימוש כפי שתואר בסימני המסחר בדרך של הכללתן ב'מלות המפתח' המעוררות את פרסומה של המשיבה 1 באתר Google שעה שהמשתמש מבקש למעשה לאתר את אתרה של המבקשת או מידע אחר הנוגע אליה. פרסומה של המשיבה 1 מופיע , לטענת המבקשות, כתוצאת חיפוש ראשונה ומודגשת. פרקטיקה זו של שימוש בסימני המסחר מהווה פרסום מפר שלא בתום לב, באשר המשיבים מכירים את המוניטין המתקשר לסמני המסחר של המבקשות ודווקא משום כך בחרו להזין כמלות מפתח את סימני המסחר האמורים. המשיבה 3, לטענת המבקשות, מאפשרת למשיבה 1 לפעול כאמור תוך הפרת זכויות הקניין הרוחני של המבקשות, מבלי שהיא בודקת כי בכך מפרים המשיבים 1 ו 2 את זכויות אילו. המבקשות מפנות לפסיקה זרה הקובעת כי שימוש דומה של סימן מסחר כמילת מפתח יכול להטעות את הגולש המחפש ברשת דווקא את בעלת סימן המסחר ולא את המתחרים. המשיבה 1 עושה בכך שימוש במוניטין שצברו המבקשות והמזוהה עם סימני המסחר או במלים קרובות "עד כדי להטעות" ובכך פוגעות בזכות המבקשות מכוח פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב -1972 (להלן- פקודת סימני המסחר), וראה הגדרת "הפרה" בסעיף 1. הכוונת הגולשים אל מודעת הפרסום של המשיבה 1 באתר גוגל ובכך אל אתר המשיבה 1 ברשת
www.crazyline.com , מהווה שיווק מוצריה של האחרונה באמצעות עשיית שימוש בסימני המסחר של המבקשות. יתרה מכך, התנהלות זו עולה כדי גניבת עין כמשמעות מושג זה בסעיף 1 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט -1999, היות ובכך גורמים המשיבים כי מוצרי המשיבה 1 יחשבו בטעות כחלק ממוצרי המבקשות או מזוהים עם סימני המסחר "מתאים לי" או "ml". התנהלות זו מהווה אף מצג שווא ומטעה באופן שבו המבקשים להגיע לאתר המבקשות ברשת האינטרנט, מוצאים עצמם מגיעים אל אתרה של המשיבה 1. כן מהווה התנהלות זו של המשיבים התערבות לא הוגנת בכך שהמשיבים יוצרים הכבדה פוגעת בדרכו של גולש רשת האינטרנט אל אתרה של המבקשות בניגוד לסעיף 3 לחוק עוולות מסחריות התשנ"ט- 1999. המשיבים, לטענת המבקשות, זוכים לטובת הנאה ללא כל זכות שבדין על כן קמה למבקשות עילת עשית עושר ולא במשפט כמשמעות מושג זה בסעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט- 1979. כן טוענות המבקשות כי המשיבים מעוולים כלפיהן בגזל כמשמעותו בסעיף 52 לפקודת הנזיקין[נוסח חדש], תשכ"ח -1968 ומטעים הצרכנים בניגוד לאיסור הקבוע בסעיפים 2(א)(6), 2(א)(10) - 2(ב) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 1981. ולבסוף, השימוש שעושים המשיבים בסימני המסחר של המבקשות גורם לדילול התדמית הייחודית שיש למותג שלהן.
עיקרי תשובת המשיבות 1- 2 הרי הם: צירוף המלים "מתאים לי" וצירוף האותיות "ml" אין למבקשות כל זכות מוקנית להן כסימן מסחרי. צירוף האותיות "ml" הוא סימן מסחר רשום של חברת TDK Corporation (ראה דף תוצאות חיפוש במאגר סימני המסחר שבאתר הרשמי נספח 1 וכן נספח 2 לתשובת המשיבות 1 ו -2) וגם זאת בקשר עם עיצוב ייחודי של צירוף זה. צירוף אותיות זה מופיע בסימן הרשום ml-matimli ובאופן מעוצב. כך שהגנת המבקשת 2 לגבי סימן זה תחול רק על השימוש המעוצב כאמור ולא בעצם שימוש באותיות M וL במצורף. כך גם באשר לצירוף "מתאים לי" שההגנה לגביו חלה רק לגבי צירוף זה כשהוא מעוצב בעיצוב שנרשם כסימן מסחר (נספח 3 שם) ולא מעצם שימוש במלים האמורות. שימוש שלא בעיצוב המוגן אינו מהווה הפרה ואין בו הטעיה או חשש הטעיה בפרט כאשר מדובר בפרסום טובין או שרות במובדל מהטבעת הסימן על גבי הטובין. לגופן של טענות, גם אם נעשה שימוש בצירופי מלים ואותיות אילו על ידי המשיבה 1 שעה שבחרה לכלול אותם במלות המפתח כאמור, הרי שלא מתעורר חשש הטעיה ובודאי שלא הטעיה ממש. ראשית הפרסום של המשיבה 1 אינו כולל בתוכו צירוף מלים אילו בכל דרך שהיא. שנית, הפרסום מופיע במקום מיוחד המיועד לפרסום בדף אתר גוגל בצד שמאל לתוצאות החיפוש שאינן ממומנות, כאשר מצוין במפורש כי מדובר בקישור ממומן או כאשר הקישור מופיע בראש העמוד הוא מופיע על גבי רקע שונה מהרקע עליו מופיעות תוצאות החיפוש העולות בשימוש במנוע החיפוש. שימוש מעין זה שעושה המשיבה 1 בצירופי מלים או אותיות אילו הוא שימוש מותר והוכר ככזה בפסיקה זרה בקשר לשרות AdWords של Google. השימוש שנעשה הוא שימוש שבו המחשב קורא את מלות המפתח ולא קהל הגולשים. הגולש מקיש את המלים שהוא מבקש להפעיל לגביהן את מנוע החיפוש והמחשב "משתמש" במלים אילו כדי להעלות את המודעה והקישור של המשיבה 1 בצד תוצאות החיפוש הרגיל. שימוש מעין זה אינו בבחינת שימוש מסחרי מפר באשר שימוש באמצעות מחשב אינו בא בגדר "שימוש" ובודאי שאין בו חשש להטעיית הציבור. הילכת בית המשפט העליון בעניין
אלוניאל (ע"א 8483/02
אלוניאל נ. אריאל מקדונלד פ"ד נח(4) 314 ), קשורה ונובעת מן העובדות הקונקרטיות שהיו שם ואינה בבחינת הלכה מנחה. כשקיים דמיון אולם לא זהות של השם המפר, נדרש יסוד של הטעיה. בהעדר הטעיה אין מקום לטענה בדבר התקיימות עוולת גניבת עין, אין במעשי המשיבים משום הכבדה בלתי הוגנת ומניעת גישה ואין הדברים עולים כדי "חטיפת שמות מתחם (דומיין)" כפי שטוענות המבקשות, שגם היא יכול שתהא הכבדה שאיננה משמעותית. בהיעדר חשש הטעיה אין מקום לטענה כי מעשי המשיבים בגדר הטעיה על פי חוק הגנת הצרכן. למשיבה 1 מוניטין רב שנים ואין היא זקוקה לגזול, כלשון המבקשות, את המוניטין שלהן או לעשות בו שימוש פסול. התנהלות המשיבים מוגנת מכוח עקרון התחרות החופשית וחופש העיסוק כקבוע בחוק יסוד: חופש העיסוק. בקשת המבקשות הינה כסות למניעת תחרות הוגנת ופגיעה בחופש העיסוק של המשיבה 1 והמשיבה 3. השימוש במלים - מתאים לי או באותיות ML, כמלת מפתח כאמור, אינו יוצר דילול בתדמית המותג של המבקשות. המשיב 2 אין בינו לבין המבקשות כל יריבות באשר תפקידו במשיבה 1 הוא מינהלי בלבד.
המשיבה 3, כמי שאינה מפעילה את תוכנת AdWords או את אתר Google וכמי שאינה צד להתקשרות שבין המשיבה 1 לבין מפעילת שרות AdWords, טוענת כי אין בינה לבין המבקשות כל יריבות וכי המבקשות מודעות לכך. המשיבה 3 שבה ומבהירה כיצד מופיעים הקישורים הממומנים, בצד כאמור ולעיתים רחוקות בראש תוצאות החיפוש על רקע צבע שונה. המשיבה 3 מבהירה כי בתוך הקישורים הממומנים, סדר ההופעה של הקישורים נקבע על ידי אלגוריתמים מבלי שהמפרסם יכול לממן או לבחור את מיקומו. למספר הגולשים שבחרו ללחוץ על הקישור הממומן השפעה לא רק על התשלום בגין השרות אלא גם על מיקום המפרסם באזור הקישורים הממומנים. מכל מקום אין בהקלדת סמני המסחר כדי לגרום להעלאת הקישור אל אתרה של המשיבה 1, כקישור ראשון באזור שבו מופיעות תוצאות החיפוש של מנוע החיפוש. Google AdWords מבהירה בהתקשרות עימה, כי תוכן המודעות כמו גם הבחירה במלות המפתח, הם באחריות המפרסם. המבקשות לא דיוקו בלשון המעטה בעובדות שבבסיס בקשתן: שמה של המבקשת 1 שונה שלש שנים לפני הגשת הבקשה ואינו כפי המופיע בכותרת, שמה הוא "אבי מלכה ניהול ונכסים בע"מ" (נספח ה לתצהיר המשיבה 3). הודעה בדבר שינוי שם לא נמסרה לרשם סימני המסחר בניגוד להוראת סעיף 36 לפקודת סימני המסחר. המבקשת אחת הוקמה בשנת 1995 והמבקשת 2 בשנת 1997 ולא בשנת 1991 כפי שמתואר כמועד תחילת פעילותן בבקשה. המבקשות טענו לשימוש בסימן מסחר רשום מזה כ15 שנה בעוד שהסימן הרשום המכיל את האותיות "ml", נרשם ככזה רק בספטמבר 2002. מעיון בתדפיס רשם החברות עולה כי המבקשת 2 מגדירה את עיסוקה שלא בתחום הטקסטיל או האופנה. המבקשות בחרו לתאר את פעילותן במשותף בעוד שאין להן בעלות משותפת בסימני המסחר כשרק המבקשת 2 היא שהוציאה הוצאות בקשר עם פרסום רשת הביגוד. מעבר להעדר היריבות עם המשיבה 3 והעדר תום הלב של המבקשות בהציגן חצאי עובדות או עובדות לא מדויקות אם לא למעלה מזה, הרי שאין למבקשות סימני מסחר רשומים באותיות ובמלים הנטענות. ההגנה שמורה למצער רק לצירוף המלים ובעיצוב כמופיע באישור רשם סימני המסחר דהיינו בסימן מעוצב ולא לאותיות ml בנפרד או לצירוף המלים מתאים לי- שלא במסגרת העיצוב המיוחד, מה גם שהרשת בחרה בשנת 2003 לשנות את שמה מ"מתאים לי" לשם ML תוך בניית שינוי תדמיתי ופניה לקהל יעד צעיר יותר . כך בעקבות כתבות שהתפרסמו בעיתונות הישראלית מטעם בעלי הרשת ומתוך בחינת אתר המבקשות ברשת האינטרנט. בכך נינטש המוניטין המיוחס לצמד המלים "מתאים לי". יתרה מכך, המשיבה 3 לא עשתה כל שימוש במלים או צירוף אותיות אילו וגוגל אירלנד לא מכירה ולא יכולה להכיר את צמד המלים "מתאים לי". באשר לצירוף האותיות "ml" הרי שצירוף זה הוא סימן מסחר של TDK כפי שגם טענו המשיבים 1 ו 2. המבקשות לא נשאו בנטל להוכיח אילו מהעילות שהן טוענות להן, מה גם שמלבד טענה כללית, לא נטען כי גוגל מפירה את סימני המסחר בעצמה אלא כמי שאפשרה למשיבה 1 לעשות שימוש במלות מפתח באחריות האחרונה ולפי שקול דעתה. בהעדר הוכחה כי גוגל מכירה את צירוף המלים או האותיות כסימני מסחר, נשמטת הקרקע מתחת לטענת הפרת סימני המסחר. גולש המבקש לעשות שימוש במנוע החיפוש Google שעה שהוא מקליד את המלים או האותיות נשואות התובענה, אין בהקשת מלת המפתח כדי להכניס את הגולש לא אל אתר המבקשות ולא אל אתר המשיבה 1 . תוצאות החיפוש הן מרובות וביניהן יעלה הקישור לאתרן של המבקשות. הופעת מודעת המשיבה 1 והקישור אל אתרה אינו מונע מהגולש להיכנס לכל אתר שיבחר מתוך האתרים שעלו בחיפוש שערך. משכך אין מקום לדיבר של תיאור כוזב או לטענה בדבר יצירת מחסום מסחרי בלתי הוגן או הכבדה משמעותית. למצער מדובר בהכבדה שאינה משמעותית שאינה באה בגדר סעיף 3 לחוק עוולות מסחריות. כן דוחה המשיבה 3 את הטענה כאילו גוגל התעשרה באופן בלתי מוצדק כתוצאה מההתנהלות המתוארת בתובענה מה גם שלמבקשות אין כל הגנה מכוח סימן מסחר רשום לצירוף המלים והאותיות האמורות שאינן בסימן המעוצב.
דיון
מנוע החיפוש גוגל הוא כלי רב עזר באיתור מידע ברשת האינטרנט. אלמלא גוגל ומנועי חיפוש כדוגמתו , המידע העצום המצוי ברשת האינטרנט היה למעשה הרבה פחות נגיש וזמין. השימוש במנוע חיפוש מאפשר איתור מידע בהקשר של מלות החיפוש , בחלקו מידע רלבנטי ובחלקו הרב מידע שהרלבנטיות שלו למחפש היא למצער שולית ולרוב אינו המידע המבוקש. משתמש גוגל או כל מנוע חיפוש אחר מודע היטב לעובדה זו או לומד אותה על בשרו לאחר עריכת חיפוש אחד או שניים וכפי שמציין זאת Lord Justice Jacob בבית המשפט העליון לערעורים אזרחיים באנגליה בפרשת Reed:
"The Web-using member of the public knows that all sorts of banners appear when he or she does a search and they are or may be triggered by something in the search. He or she also knows that searches produce fuzzy results- results with much rubbish thrown in."
(A3\2003\0141
Reed Executive plc, Reed Solutions plc v. Reed Business Information Ltd, Reed Elsevier (UK) Ltd, totaljobs.com Ltd, para 140 , (נספח ח לתשובת המשיבים 1 ו 2,
בהעדר אזכור מראה מקום)
פלטפורמת מנועי החיפוש משמשת בן השאר עסקים לקידום ושיווק עסקיהם ביודעם כי זירת הגולשים באינטרנט העושים שימוש במנועי חיפוש היא זירה פעילה בה חולפים מדי שעה רבבות אם לא למעלה מזה של גולשים מרחבי העולם. גולשים אילו יודעים גם כי כוחם של מנועי החיפוש מוגבל, משוכללים ככל שיהיו , במובן זה שאין תוצאות מנוע החיפוש מהווים בהכרח אינדיקציה נחרצת כי המנוע איתר את כל המידע הקיים בחלל הסייברנטי בנוגע למלת החיפוש.
הבא אל אתר מנוע החיפוש הרי הוא כמי שבא לקניון מידע רב ומגוון ויודע הוא כי על חלק מן החנויות , הקישורים, ידלג מחוסר עניין, על חלק יכנס כיוון שלשם כך בחר להקיש את מילות החיפוש מלכתחילה ולחלק יכנס משום שהם עוררו את ענינו בשל סיבה זו אחרת. קניון מידע זה משמש במה למפרסמים ביודעם כאמור כי רבים יחלפו על פני אותן פרסומות, כאשר אתרי מנועי החיפוש בוחרים איזה סוג פרסום יתאפשר באתרם , באיזה אופן וכמובן את תנאי ההתקשרות עם המפרסמים לרבות התשלום בגין "תליית" אותן פרסומות באתר. בלא הפן המסחרי הנעוץ בפרסומות אילו, היה ניטל חלק משמעותי מהמניע לפיתוחם של מנועי החיפוש ושכלולם. בהמשך לכך ובמסגרת מגמה הולכת ומתחזקת של התאמת הפרסומת ואמצעי של קידום מכירות אל הלקוח הפוטנציאלי, פיתחה Google כמנועי חיפוש אחרים, את Goodle Adwords. פיתוח תוכנה זו מאפשר לאתר גוגל להציג כפי שתואר לעיל, קישורים ממומנים בידי מפרסמים שונים כאשר אילו עולים בהמשך לשימוש במלות חיפוש של הגולש שהן גם מלות המפתח שבחר המפרסם כאמור. מודעות אילו "נתלות" במקום המיועד לפרסומות באתר. הגולש הסביר לאתר גוגל וכדוגמתו יודע גם יודע כי צפוי הוא להיתקל במודעות פרסום באופנים שונים, באנרים המסתירים תדיר חלק מהאתר עד הסרתם, חלונות קופצים המצריכים התקנת תוכנות חסימה למנוע הופעתם וכיוצא באילו. עוד הוא יודע כי בגולשו באתרים שונים מושתלות במחשבו פיסות מידע, "עוגיות", המהוות אינדיקציה היכן גלש ובמה התעניין, מידע שיכול לשמש את האתר בו גלש משישוב לבקרו או אף מאפשר לאתרים אחרים לסרוק את העוגיות המצויות במחשבו ולקבל מידע בקשר להרגלי הגלישה ותחומי העניין של אותו גולש. מידע זה יכול לשמש אף לצרכי פרסום ומשלוח חומר פרסומי מותאם "תפור", לפי אותם תחומי עניין ייחודיים. באפשרות הגולש לחסום שתילת אותן פיסות מידע (cookies) או לנקות את היסטורית הגלישה שלו על מנת לשמור על פרטיותו ומכל מקום, הדברים ידועים ומפורסמים הגם שיתכן והם מטרידים את חלקם של הגולשים הרי שקהל משתמשי רשת האינטרנט יותר ממודע אליהם. בהמשך לכך התפתחה תעשיה שלמה של תוכנות הגנה על פרטיות. הגולש המצוי מודע אם כן כי לשיטוטיו או מה שמכונה גלישתו ברחבי האינטרנט והנתונים שהוא מזין אגב כך, מאפשרים לגורמים שיווקיים ליעד אליו חומר שיווקי פרסומי. עוד למוד הוא מתוך הניסיון, לסנן המידע הרב המגיע אל מחשבו אגב גלישתו ,לבור לו את שיחפוץ ולהתעלם מאשר לא יחפוץ לרבות באשר למידע פרסומי. יתר על כן דומה כי ה"חשד המידי" הקיים בלב הגולש המצוי הוא כי חלק ניכר מין המידע המגיע אליו, להוציא מידע מאתרים מקצועיים מוסדיים אוניברסיטאיים וכיוצא בזה, הוא מידע שיווקי או שלמידע המבוקש נילווה מידע שיווקי. כך באשר לאתרי הרשת ובכללם מנוע החיפוש Google. על רקע דברים אילו ברור רצונה כמו גם זכותה של המשיבה 1 לפרסם את אתרה ברשת הוא לגיטימי כמו רצונן של המבקשות לפרסם את הרשת שלהן כפי שאף עשו כמתואר בהרחבה בבקשתן שבפני. האינטרנט בכלל ואתר מנוע החיפוש בכלל זה, הוא אתר פרסום נוסף כבכל מדיה המאפשרת פרסום. אין פסול בשיטת פרסום המתמקדת בפלח השוק שיש לו עניין תחילי בתחום עיסוק כזה או אחר. היכולת לזהות פלח שוק זה או ללכוד פלח שוק אחר, היא אסטרטגיה שיווקית פרסומית ומהווה חלק מתחרות עסקית בריאה ובלבד שהיא נעשית במסגרת הדין וכללי התנהלות סבירים והוגנים למשל תוך כיבוד הזכות לפרטיות או כיבוד זכויות המתחרים המוגנות בדין. כך, בין אם טכניקה זו של איתור קהל היעד נעשית באמצעות מלות מפתח כאילו ואחרות או בהסקת מסקנות באשר להרגלי הצריכה של קהלים מסוימים. חופש העיסוק כמו גם תחרות חופשית משמשים בסיס רעיוני משפטי להצדקת אסטרטגיות מעין אילו. עוד יש לשקול את זכותו של הציבור למידע כחלק מזכויות היסוד האדם וחירותו.