פסק-דין בתיק הפ 277/06

רקע

המשיבה ומבקש 3 (להלן: "המוכרים") בעלים של הזכויות בדירת המגורים של המשיבה  ברחוב סוקולוב 33 ברמת השרון, הידועה כחלקה 708 תת חלקה 15 בגוש 6417 (להלן: "הדירה").

במסגרת הליכי גירושין שהתנהלו בין המוכרים הוסכם למכור את הדירה ולחלק את תמורתה בהתאם לקבוע בהסכם גירושין מיום 9.6.05.

ביום 19.7.05 התקשרו המוכרים עם מבקשים 1 ו - 2 (להלן: "המבקשים") בהסכם מכר, לפיו רכשו המבקשים את הדירה תמורת 160,000$ (להלן: "ההסכם").

על פי תנאי ההסכם היה על המבקשים לשלם למוכרים במעמד כריתת ההסכם סך של 30,000$, סכום נוסף בסך 65,000$ עד 60 יום ממועד החתימה על ההסכם ותשלום אחרון בסך 65,000$ במועד מסירת החזקה בדירה שנקבע ליום 12.11.05.

בסמוך לאחר כריתת ההסכם התקשרה המשיבה עם מישל ומיכל פרץ (להלן: "פרץ") בהסכם (להלן: "הסכם הרכישה"), לפיו רכשה מהם דירה ברח' רביבים 39/3 בהרצליה תמורת 97,500$.  המשיבה התכוונה לשלם את תמורת הדירה בהרצליה מחלקה בתמורת הדירה.

במעמד החתימה על הסכם הרכישה שילמה המשיבה לפרץ סך של 10,000$. תשלום נוסף בסך 52,000$ נקבע ליום 29.9.05, ותשלום יתרת התמורה בסך 35,500$ נקבע ליום 1.12.05, מועד מסירת החזקה בדירה. 

המבקשים לא שילמו במועד את התשלום השני בסך 65,000$. בחליפת מכתבים שהתנהלה בין באי כח המוכרים לבא כח המבקשים לאחר חלוף המועד שנקבע לתשלום השני, התברר למבקשים שקיים קושי לבצע את התשלום באופן שנקבע בהסכם, בשל התנגדות הבנק לשלם תשלומים על חשבון הרכישה לבתם של המוכרים, שאמורה היתה לחלק את כספי התמורה על פי הסכם הגירושין של המוכרים, שכן על פי נהלי הבנק את כספי ההלוואה יש להעביר למוכרים עצמם.

ביום 21.9.05 הודיע בא כוחה של המשיבה, עו"ד יגאל וייס לעו"ד יניב כהן בא כח המבקשים, כי המבקשים הפרו את ההסכם והסכים שהתשלום על חשבון תמורת הדירה ישולם ישירות למוכרים.

משלא שילמו המבקשים את התשלום השני פנה בא כוח המשיבה שנית אל עו"ד יניב כהן והודיע לו, כי אי תשלום התשלום השני במועד מהווה  הפרת הסכם. באותו מכתב ציין בא כח המשיבה כי המשיבה רכשה דירה חלופית על סמך התחייבות המבקשים לשלם את התמורה הקבועה בהסכם במועדים שנקבעו, ובעקבות הפרת ההסכם על ידי המבקשים אין היא יכולה לעמוד בהתחייבויותיה.

ביום 9.11.05 הודיעו פרץ למשיבה על ביטול הסכם המכר בשל הפרתו, כן הודיעו על חילוט סך של 10,000$ ששילמה המשיבה על חשבון תמורת הדירה בהרצליה כפיצוי מוסכם ודרשו סך של    5,000 ש"ח נוסף כפיצוי בגין נזקים שנגרמו להם.

ביום 14.11.05 הודיעו המבקשים למוכרים כי בידיהם שיקים אותם הם מתעתדים להעביר למוכרים בתמורה לפינוי הדירה. הודעה דומה מטעם המבקשים הועברה למוכרים גם ביום 22.11.05.

ביום 22.11.05 הודיעה המשיבה למבקשים, באמצעות בא כוחה, כי האיחור בתשלום תמורת הדירה גרם לביטול הסכם הרכישה וכי עליהם לפנות לבא כוחה של פרץ ולנסות להסדיר הסכסוך עמם. בסעיף 6 לאותו מכתב הודיעה המשיבה למבקשים על ביטול ההסכם.

לאחר הודעה זו התנהל דין ודברים בין הצדדים, בסופו עמדה המשיבה על הודעת הביטול.

בתובענה שלפני עותרים המבקשים ומבקש 3 שהצטרף אליהם, לאכוף את ההסכם.

טענות המבקשים

לטענת המבקשים, ביום 29.9.05 קיבלה המשיבה לידיה סך של 18,000$ וביום 14.11.05 קיבלה סכום נוסף על חשבון הפרשי הצמדה. ביום 14.11.05, המועד שנקבע למסירת החזקה כנגד תשלום יתרת התמורה, הודיעו המבקשים למשיבה כי השיקים להשלמת העסקה מוכנים ויועברו למוכרים בתמורה למסירת החזקה בדירה. לפיכך, היה על המשיבה לקבל את השיקים ולמסור את החזקה בדירה, ולא הייתה בידיה עילה לביטול ההסכם.

טענות המשיבה

א.      הואיל ועד למועד מסירת ההודעה על ביטול ההסכם לא השלימו המבקשים את יתרת התשלום השני, זכאית הייתה להודיע להם על ביטול ההסכם.

ב.      עד ליום 9.11.05 המועד בו ביטלה משפחת פרץ את ההסכם למכירת הדירה בהרצליה, קיוותה שהמבקשים ישלימו את הסכומים המגיעים מהם והיא תוכל להשלים את העסקה עם משפחת פרץ, ועל כן, לא פעלה לביטול ההסכם. אולם, משהתברר לה שההסכם עם משפחת פרץ לא יושלם והמבקשים מתנים את השלמת העסקה בפינוי מיידי של הדירה באופן שהיא תיוותר ללא קורת גג, החליטה להשתמש בזכותה לבטל את ההסכם.

דיון