1. המבקשת (להלן: "
החברה") הגישה המרצת פתיחה בה עתרה כי בית המשפט יצהיר כי חובותיה למשיב (להלן: "
הבנק") נפרעו במלואם, וכי יש להסיר את השעבודים שנועדו להבטיח את החובות.
העובדות
2. במהלך השנים 2000 ו-2002, העמיד הבנק הלוואות לחברה בסכום כולל של 1,971,000$. כנגד ההלוואות, שעבדה החברה את כל נכסיה לזכות הבנק. בין הצדדים נחתמה מערכת הסכמים, ובכלל זה הוענקו לבנק אופציות (warrants), לרכישת מניות בחברה.
העסקה בשלמותה לרבות העמדת ההלוואות, הביטחונות והאופציה, כונתה "הסכם האשראי" (Credit Agreement). המסמכים המהותיים שנחתמו בין הצדדים בחודש יוני 2000, כללו את מסמך התנאים הכלליים (נספח א'1 לתשובת הבנק), מסמך ה"תנאים הנוספים" (נספח א'2 לתשובת הבנק, להלן: "
מסמך התנאים הנוספים"), איגרת חוב לטובת הבנק (נספח א'3 לתשובת הבנק), הסכם האופציה (נספח א'4 לתשובת הבנק, להלן: "
הסכם האופציה" או ה-"
Warrant"), ונספח A(להלן:
Annex A, נספח א'5 לתשובת הבנק).
3. אין חולק כי החברה השיבה לבנק את סכום ההלוואה הבסיסי, בתוספת ריבית בשיעור עליו הוסכם בין הצדדים (ר' עמ' 83 לפרוטוקול, שורות 24-27). המחלוקת בין הצדדים מתייחסת לשאלה האם מעבר להשבה זו, זכאי הבנק לכספים נוספים מכוח הסכם האשראי שבינו לבין החברה על כל חלקיו, וזאת - לאור פרשנות ההסכמים, התנהגות הצדדים ויתר הנסיבות הרלוונטיות.
4. בשנים 2002 ו-2004, ביצעה החברה גיוסי כספים נוספים - בין היתר במסגרת סבבי גיוס Cו-D, בהם הועמדו לחברה הלוואות המירות למניות מועדפות בחברה (להלן: "
הלוואות סבב
C
ו-
D", נספחים ו'1 -ו'3 לתשובת הבנק. ההסכם במסגרתו נקבעו תנאי סבב Dיכונה להלן: "
הסכם 2004"). כן התחייבה החברה כלפי עובדיה, ובכלל זה כלפי מנכ"ל החברה, כי במקרה של אירוע Exit, יהיו זכאים העובדים ובכלל זה המנכ"ל, לתשלומים עבור עבודתם בחברה, ששיעורם ייגזר מגובה התמורה אשר תתקבל במסגרת ה-Exit. (ההסכם עם העובדים יכונה להלן: "
הסכם ה-
carve out
", צורף כנספח ה' לתשובת החברה לתשובות הבנק)
.
- ביום 27.5.06, מכרה החברה את נכסיה לחברת EMCתמורת סך של 22.5 מיליון דולר. הבנק הסכים לתת את אישורו לעסקה, ולהסיר את השעבוד שעמד לזכותו על נכסי החברה, כנגד פירעון סכום ההלוואה הבסיסי, ובתנאי שיתרת סכום התמורה מעסקת EMCתעוכב ולא תועבר לחברה, עד לבירור טענות הבנק. החברה הסכימה לתנאי זה - לטענתה בנסיבות של אילוץ. לאחר ביצוע עסקת EMC, משך הבנק סך של 2.32 מיליון דולר (וסכום של 35,000$ הוצאות משפט), סכום המשקף את השבת ההלוואה ואת הריבית עליה. יתרת הסכום לא הועברה לחברה, והיא מעוכבת עד היום.
המחלוקת בין הצדדים
6. המחלוקת בין הצדדים מתייחסת בעיקרה למספר עניינים.
ראשית, החברה טוענת כי לאור הוראות ההסכמים, האופציה שניתנה לבנק מכוח הסכם האופציה - פקעה, ועל כל פנים - הבנק לא מימש מעולם את האופציה שניתנה לו. לכן הבנק אינו זכאי לכל סכום נוסף מעבר לסכום שקבל בגין השבת ההלוואה והריבית, וכך אף עולה מהרישום בספרי הבנק. הבנק טען מנגד לפרשנות שונה של ההסכמים. לטענתו, האופציה טרם פקעה. כן טען הבנק כי הוא מסר לחברה הודעת מימוש מותנית, כפי שהיה זכאי לעשות.
7. החברה טענה כי אף לו היה הבנק מממש את האופציה, ומקבל מניות בחברה, לא היתה לכך משמעות, שכן לאור חובותיה של החברה לנושיה - לא נותר כל סכום לחלוקה לבעלי המניות. הבנק טוען כי אין להביא בחשבון חלק מהחובות הנטענים של החברה - החובות למלווי סבב Cו-D, והחובות לעובדים מכוח הסכם ה-carve out. זאת, משום שהחברה לא בקשה את אישורו של הבנק להסכמים הללו, אישור המהווה תנאי מתלה לתוקפם. מנגד, טוענת החברה כי הבנק אישר את ההסכמים ועל כל פנים הוא מנוע מלהעלות טענה זו, משום שהוא ידע על ההסכמים, והציג מצג לפיו הוא מסכים להם - מצג שהביא לשינוי לרעה במצבם של צדדים שלישיים.
8. עוד טוען הבנק, כי הוא זכאי להשוואת זכויותיו לזכויות של בעל ניירות ערך בדרגה הגבוהה ביותר בחברה, ובכלל זה להשוואת תנאי החזר ההלוואה של המלווים בסבב Cו-D. החברה טוענת מנגד, כי גם לו היה הבנק מממש את האופציה - לא היה בכך כדי לשנות את תנאי ההלוואה שנתן לחברה, שכן הכוונה היתה שיוצמדו לבנק זכויות שמעצם טיבן צמודות למניות, ולא תנאי פירעון הלוואות.
בהקשר זה טען הבנק כי מלווי סבב Dרכשו למעשה הון בחברה, בעוד שהחברה כפרה בטענה זו.
עניינים אלה יידונו בהתאם לצורך בפירוט להלן.
האם האופציה פקעה?
9. סעיף ההגדרות להסכם האופציה מגדיר את תקופת האופציה (Warrant Period), וקובע כי האופציה תפקע בין היתר בנסיבות של:
"
(c) the consummation of a merger and acquisition transaction (M&A) in which (i) all
of the Borrowers share capital is sold; and/or (ii) all of the Borrowers assets are sold, and which directly results in the legal winding-up of the Borrower".
כעולה מהסעיף הנ"ל, קיימים מספר תנאים לכך שהאופציה תפקע - קיומה של עסקת מיזוג ורכישה, במסגרתה יימכרו כל מניות החברה או שיימכר כל רכוש החברה, כאשר כתוצאה מעסקה זו, החברה תהיה במצב של "legal winding up".
10. החברה טוענת כי התנאים הנ"ל שבהסכם האופציה התקיימו: במסגרת עסקת EMC, נמכרו כל נכסיה של החברה ל-EMC; החברה אף סיימה את פעילותה כעסק חי - כל עובדיה פוטרו, והיא איננה מתכוונת לעשות שימוש בכספי התמורה לצורך כניסה לפעילות חדשה, אלא רק כדי לפרוע את חובותיה לנושיה השונים. לכן, יש לקבוע כי תקופת האופציה פקעה. החברה טענה כי הבנק לא הסביר מדוע, כאשר החברה סיימה את חייה כעסק חי, ויתרת המזומנים עומדת לחלוקה, ימשיכו האופציות לעמוד בתוקפן. עוד טענה החברה, כי גם מלשון ההסכמים עולה כי הצדדים הבחינו בין מצב של "dissolution" לבין מצב של winding up.
11. הבנק טוען כי הסעיף איננו חל בנסיבות דנן - לטענתו, עסקת EMCלא היתה עסקת מיזוג סטטוטורית, לא כל נכסיה של החברה נמכרו, מצב האחזקות בחברה לא השתנה, והחברה איננה מצויה במצב משפטי של winding up, קרי היא לא חוסלה והיא אף איננה בהליך של פירוק. הבנק אף הפנה בהקשרזה לתרגום הרישמי של המונח פירוק בחוק החברות (המונח מתורגם ל-winding up).