פסק-דין בתיק הפ 1377/04

א.         מהות התובענה

זו תביעה של המבקשת להסיר עיקול שהוטל ע"י הבנק ביום 10.6.1999 על זכויותיו של קיאני שהרם (להלן: "קיאני") בנכס המקרקעין הידוע כגוש 6823 חלקה 182/1, שהוא דירת קוטג' בת 6 חדרים שנמצא בבית משותף ברחוב הדוגית 20 ראשון לציון (להלן: "הנכס", ר' נספח א' להמרצת הפתיחה).

ב.         עובדות רלבנטיות

ביום 4.6.1996 נחתם הסכם (נספח א' לבקשה) בין המבקשת ובעלה באותו עת, טהרני ופה הורמוז, לבין קיאני שהרם שהינו אחיו של הבעל (להלן: "הגיס"), לרכישת זכויות קיאני בנכס.

במעמד חתימת החוזה חתם המוכר על יפוי כל בלתי חוזר לעו"ד יעקב נבו להעברת זכויותיו בדירה על שם המבקשת ובעלה. (נספח ב' לעתירה).

העיסקה דווחה למס שבח מקרקעין ביום 24.6.1996 (נספחים ג' ו - ד').

נרשמה הערת אזהרה לטובת המבקשת ובעלה ביום 3.11.1996. (ר' נספחים ה' ו - ו').

בינתיים החלה המבקשת בהליכי גירושין, וביום 28.9.1998 ניתן פס"ד בתיק 71180/98 של בית המשפט לענייני משפחה בת"א (נספח ז') לפיו יעבור הנכס ע"ש המבקשת.

בני הזוג אכן התגרשו. כשלגירסת המבקשת את מלוא התמורה בגין הנכס, שילם בעלה לגיס.

המבקשת פעלה למחיקת הערת האזהרה שהיתה על שמה ועל שם בעלה, וביום 4.11.1998 נרשמה הערת אזהרה על שמה בלבד. (נספח ח').

הערת האזהרה שהיתה רשומה לטובת הגיס לא נמחקה, וכתוצאה מכך הוטלו עליה מספר עיקולים, ביניהם של המשיב.

המבקשת פנתה לכל המעקלים, הסבירה את המצב, הסתמכה על הפסיקה הקיימת, וכתוצאה מכך יתרת המעקלים נסוגו בהם מדרישתם, למעט המשיב. מכאן התובענה.

לעמדת המשיב, חוזה הרכישה שנחתם בין המבקשת בעלה והגיס הוא פיקציה, כדי שהאחרון יוכל להתחמק מחובותיו לבנק ולהבריח את נכסיו. המשיב מצביע על תנאי החוזה הבלתי הגיוניים, על היעדר תיעוד בדבר תשלום, ומכאן מסקנתו.

יש לציין כי המבקשת ובעלה החלו להתגורר בנכס משנת 1993, כשהמבקשת עדיין מתגוררת בו.

הסכם הממון שבין הצדדים אושר בבית המשפט ביום 28.9.1998 (נספח ז' לבקשה).

ביום 17.6.2001 ניתן צו פשיטת רגל כנגד גרושה של המבקשת (נספח א' לתגובה).

ג.         הפלוגתאות בין הצדדים

מכתבי הטענות והסיכומים עלתה הפלוגתא הבאה בין הצדדים:

-           האם העיסקה היתה עיסקה פיקטיבית?