פתח דבר
זוהי המרצת פתיחה בה עותרים המבקשים ליתן סעד הצהרתי לפיו הם זכאים להירשם כבעלי הזכויות בשתי דירות על פי הסכמי המכר שנערכו בינם לבין המשיב 1 ביום 24.8.00. זאת בשל העובדה שהמשיב הפר את ההסכם הפרה יסודית, ונמנע מלרשום את הזכויות על שמם. המבקשים עותרים לקבל צו הצהרתי המורה על רישום הזכויות על שמם, וכן צו הצהרתי הקובע כי הודעת החילוט שהוציאו למשיבים וכן חילוט הסכומים, נעשו כדין. עוד הם עותרים לצו המתיר להם פיצול סעדים על מנת שיוכלו לתבוע ממשיב 1 את יתרת הנזקים הכספיים שנגרמו להם לטענתם, מעבר לסכום שחולט.
א. צו לרישום הזכויות
העובדות - מר יעקבי, המשיב 1 ירש שלוש דירות בקומות א', ב', ו-ג' של בניין ברח' פרץ 24 בתל אביב בגוש 6945 חלקה 51. דירה אחת בקומה א' מכר למר פלורנטין, הוא המשיב 2. את שתי הדירות הנותרות בקומות ב' ו-ג' מכר מר יעקבי למבקשים, מר בכר ומר שרייבר. לצורך העברת הבעלות בדירות נשוא התובענה לידי הקונים, דרש רשם המקרקעין כתב הסכמה לייחוד הערות אזהרה: מאת המשיב 2, שרכש את הדירה בקומה א', ומאת הבנק, משיב 3, שנתן למשיב 2 משכנתא. כאשר לטובת שניהם נרשמה הערת אזהרה.
הבניין אינו רשום כבית משותף אלא רשום בצורה ייחודית, באופן שלבעלי הזכויות בבית, זכויות בעלות בחלקים בלתי מסוימים בבנין שכפופות במקביל לזכויות חכירה בדירות ספציפיות.
המבקשים שילמו למשיב 1 את מלוא התמורה עבור הדירות לפי הסכם המכר, אך המשיב 1 לא מסר לידיהם, לטענתם, את המסמכים שהתחייב להמציא לפי ההסכם, ובהם: שטרי מכר, שטרי העברת זכות שכירות, ייפויי כח בלתי חוזרים, אישורי מס שבח מקרקעין אישורי עירייה ואישורי מס מכירה.
משיב 1 מסביר בתצהירו כי הוא מסכים ומעוניין כי הזכויות תרשמנה על שם הקונים וכי עשה כל הנדרש ממנו בהתאם להסכם, אלא שהשגת כתבי ההסכמה אינה תלויה בו אלא במשיבים האחרים, במר פלורנטין ובבנק. מוסיף ומציין המשיב בתצהירו, כי הדרישה לכתבי ההסכמה כלל לא הייתה קיימת בשלב החתימה על ההסכמים אלא היא דרישה שנולדה רק מאוחר יותר מצד רשם המקרקעין. הדרישה, לטענתו אינה מופנית אליו ואין לו כל שליטה על התממשותה.
בתגובתו לסיכומי המבקשים מציין המשיב 2 כי לא נתן הסכמתו לרישום הזכויות על שם המבקשים מאחר וחשב כי הבנק, משיב 3, מתנגד לרישום. כעת, משהבין שהבנק אינו מתנגד הרי שהוא נותן הסכמתו לרישום. גם המשיב 1, מר יעקבי, מציין בסיכומיו, כי הוא מסכים למתן צו לגבי הרישום, וכי המניעה היחידה הייתה היעדר כתבי הסכמה. וכך, בהיעדר המסמכים הדרושים לרישום, לא נרשמו הדירות על שמם של המבקשים מאז ועד היום, בחלוף 5 שנים מיום הרכישה.
מכאן, שאין למעשה מחלוקת בין הצדדים כי המבקשים זכאים לקבל צו המורה על רישום הזכויות בנכס על שמם.
ב. בקשה למינוי כונס נכסים לצורך ביצוע הרישום
ב"כ המבקשים מבקשת למנותה ככונסת נכסים של המשיבים עם סמכויות לעשות כל פעולה דרושה בשמם מטעמם ועל חשבונם לצורך רישום הדירות ע"ש המבקשים. כן מבקשת ב"כ המבקשים, לתת לה סמכויות לחתום בשם המשיבים על כל בקשה/מסמך/שטרות הנדרשים לביצוע העברת הזכויות בדירות ולצורך רישומן ע"ש המבקשים.
הלכה היא כי השימוש במינוי של כונס נכסים על-פי תקנות סדר הדין מיועד, בין השאר, לשם ביצוע פסקי-דין במקרים שדיני ההוצאה-לפועל הרגילים לא היו מאפשרים זאת. השופט עציוני הרחיב הלכה זו ב-ע"א 689/74, (בע' 293) :
" ... מוכן אני לקבל את הדעה, כי התנאים המסחריים והכלכליים במאה זו נותנים יסוד להנחה, כי איננו צריכים להיות צמודים לאותן ההלכות שהתגבשו לגבי התנאים שחלו לפני פרסום ה- ,
Judicature Act 1873
ואפילו לאחר מכן. יש להשאיר מרחב סביר לשיקול-דעתו של השופט, בהתחשב בהתפתחות הצורות המשפטיות של עסקי המסחר והכלכלה, בהיקפן העצום ובריבוי צורות עקיפת החוק בעבירות כלכליות . . . . . "
לפיכך, הנני נעתרת לבקשה וממנה את ב"כ המבקשים, עו"ד נעה ברזילי ככונסת נכסים לצורך ביצוע רישום הנכס על שם המשיבים, ואולם הנני קובעת כי המינוי יכנס לתוקפו רק תוך 30 יום מהיום, במידה והמשיב לא ישלים עד אז את הרישום.
ג. חילוט הסכומים
באת כוחם של המבקשים סבורה, כי על פי הסכמי המכר ועל פי ס' 41 לחוק החוזים, משהזכויות בדירה לא נרשמו לטובת מרשיה תוך זמן סביר, הייתה לה ולמרשיה זכות לשלוח הודעת חילוט על הסכומים שהוחזקו בידיה בנאמנות.
ביום 9.3.2004, לאחר שחלפו למעלה משלוש שנים מאז המועד שהמשיב התחייב להעביר את הזכויות בדירה על שם המבקשים, שלחה ב"כ המבקשים למשיב, "הודעת חילוט" של הכספים שהיו ברשותה,
ואלה עיקרי ההודעה:
"5. סעיף 13א. להסכמים מורה, כי בשל הפרה יסודית יחויב הצד המפר לצד הנפגע בתשלום פיצויים מוסכמים, בסכום השווה בשקלים ל-10,000$ סכום, אשר בהתאם להוראות ההסכם ישולם בשקלים בהתאם לשער היציג בעת התשלום.
ראוי בעניין זה לציין כי התחייבות המוכר להמצאת המסמכים הוגדרה כהתחייבות יסודית, על כל הכרוך והמשתמע מכך.
6. כנקוב בסעיף 15 להסכמים, מאחר ובמועד מסירת החזקה לא המציא מרשך את מלוא האישורים שנדרשו ממנו, נותרו בידי הנאמנות סכומים שהוגדרו שם כ"סכומי קיזוז".
9. מאז אותו יום ועד לעצם היום הזה ולמרות דרישות חוזרות ונשנות אם בכתב ואם באמצעות שיחות ופניות לא הואיל מרשך לקיים את מלוא התחייבויותיו על מנת לאפשר רישום הדירות ע"ש מרשי בלשכת רישום המקרקעין.
12. כלו כל הקיצין!
מרשי הורוני לחלט מתוך כספי הפקדון שבידי את הפיצוי המוסכם המגיע להם בגין הפרתם היסודית של ההסכמים על ידי מרשך, באם לא יאוחר מחלוף 7 ימים מיום משלוח מכתבי זה לא יומצאו במשרדי האישורים הנדרשים.