1. העובדות, המחלוקות, טענות הצדדים והסעדים המבוקשים
בפני תובענה בה מבוקש לחלט רכוש בהתאם לסעיף 22 לחוק איסור הלבנת הון התש"ס-2000 (להלן: "החוק").
כל המשיבים הם תושבי חוץ השוהים דרך קבע בארה"ב. המשיבים הפורמליים הם בנקים הרשומים בארץ אשר פתחו, במועדים שונים, חשבונות בנק למשיבים ומחזיקים בכספים שהועברו אליהם.
לטענת המבקשת, המשיבים העבירו מעל 1.5 מליון דולר ארה"ב במצטבר לחשבונות בנקים בארץ, תוך היעזרות בשירותיהם של מלביני הון מקצועיים ששכרו את שירותיהם, שסייעו בהעברת הכספים הנ"ל לחשבונות הבנק, במטרה למנוע מהבנקים אליהם הועבר הרכוש לקיים את חובות הדיווח המוטלות עליהם על פי החוק. בכך עשו פעולה ברכוש למטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיף 7 לחוק כאמור בסעיף 3 (ב) לחוק ולאור זאת קמה למבקשת הזכות לחלט את הכספים נשוא בקשה זו בהתאם לסעיף 22 לחוק.
על פי סעיף 7 לחוק, ביחד עם סעיף 8 (ב) לצו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים) התשס"א-2001 ( להלן: "צו הבנקים"), במועד הרלוונטי לתובענה, על בנק בישראל לדווח לרשות על כל העברה בנקאית מבנק זר לחשבון בנק בישראל, אם סכום ההעברה הינו בסך של 1 מליון ש"ח ומעלה.
לטענת המבקשת, כל אחד מהמשיבים, ביחד עם מלביני הון מקצועיים, העביר בהעברה בנקאית לחשבון הבנק שפתח בארץ אצל המשיבים הפורמליים - הבנקים, מעל מליון ש"ח, תוך פעולה בשיטות שונות כדי לגרום לבנקים לא לדווח על העברות אלו לרשות, בין היתר, ע"י פיצול סכום ההעברה למספר העברות קטנות באופן שגובה כל אחת מן ההעברות היה נמוך מסף הדיווח של 1 מליון ש"ח.
לטענת המבקשת, המשיב 1 (להלן: "דישי") פתח חשבון מס' 416286 בבנק הפועלים סניף 683 - ככר נוח, כצנלסון 115 גבעתיים (להלן: "חשבון דישי"), כשבחשבון זה הופקדו כספים בסך 500,000 דולר. המשיב 2 ( להלן: "יחזקאל") פתח חשבון מס' 665290-982 בבנק דיסקונט סניף 130 רחוב מאפו 16 ת"א (להלן: "חשבון יחזקאל") כשבחשבון זה הופקדו כספים בסך 450,000 דולר.
המשיב 4 (להלן: "בוטח") פתח חשבון מס' 459206 בבנק המזרחי סניף 478 רחוב הירקון 78 ת"א (להלן: "חשבון בוטח"), כשבחשבון זה הופקדו כספים בסך 861,435 דולר, שמתוכם עוסקת בקשה זו בסך של 331,410 דולר.
לטענת המבקשת, הכספים הנ"ל לא הועברו בהעברה בנקאית אחת, אלא תוך פיצול למספר העברות בנקאיות, כאשר כל אחת מהן נמוכה מסף הדיווח של 1 מליון ש"ח, במטרה למנוע מהבנקים לדווח לרשות על ביצוע העברת הכספים וזאת בעזרת מלביני הון מקצועיים ששכרו את שירותיהם בשכר: אלישע שחמון, לשעבר מנהל מחלקת סחר חוץ בבנק הפועלים (להלן: "אלישע"), אלמוני, בעלים ומנהל בחברות שעסקו בתקופה הרלבנטית במתן שירותי מטבע (להלן: "אלמוני") ונתן בנדה (להלן: "בנדה"), תוך הסתייעות גם בבלדרים לצורך לקיחת/העברת הכספים.
הכספים שהועברו לחשבון דישי הועברו לבנק ביום 3/2/03 בשלוש העברות בנקאיות מפוצלות של 170,000 דולר, 180,000 דולר ו-150,000 דולר מבנק UBS בציריך בשוויץ (להלן: "הבנק השוויצרי"). הכספים שהועברו לחשבון יחזקאל, הועברו לבנק בשלוש הפקדות: 161,000 דולרים ב-5/2/03, 162,000 דולר ב-10/2/03 ו-127,000 דולר ב-13/2/03, בהעברות מחשבון הבנק השוויצרי. הכספים שהועברו לחשבון בוטח בסיועם של אלישע ובנדה, שרק לגביהם הוגשה הבקשה הועברו לבנק בתאריך 19/12/02 - 99,985 דולר, בתאריך 24/12/02 - 120,000 דולר ובתאריך 4/2/03 - 111,425 דולר, בהעברות מהבנק השוויצרי.
יש לציין שלגבי חשבון בוטח הועברו סה"כ עשר הפקדות המסתכמות ב-861,345 דולר שהחלו ב-19/12/02 והסתיימו ב-18/4/03, אך הבקשה דנן עוסקת רק בשלושת ההפקדות שפורטו לעיל, שלגביהן היתה מעורבות של אלישע ובנדה.
בנוסף, על אלמוני ואלישע (שהועסקו ע"י דישי ויחזקאל) חלה חובה עצמאית לדווח לרשות על כלל שירותי מטבע שנתנו לדישי ויחזקאל אם שווי השירות עולה על 50,000 ש"ח והם לא דיווחו לרשות על פעילות זו של קבלת כספים בארה"ב ובתמורה העמדת כספים בחשבונות הבנק שפתחו בארץ, וזאת בניגוד לסעיף 3 (ב) לחוק ביחד עם צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול של נותני שירותי מטבע) התשס"ב-2002 (להלן: "צו נותני שירותי המטבע").
לטענת המבקשת, הפעולות שבוצעו בכספים מהוות עבירה על סעיף 3 (ב) לחוק ולאור האמור ומאחר שהמשיבים הינם תושבים זרים, קמה למבקשת הזכות לחלט את הכספים כאמור בסעיף 22 לחוק.
יש לציין שבתובענה המקורית היה משיב נוסף - משיב מס' 3: מורד נאמן - תושב חוץ, שלגביו הגיעו הצדדים, לפני הדיון בתובענה, להסכם פשרה, לפיו חולטו בהסכמה כ -10% מהכספים שהועברו לבנק בארץ.
לטענת המשיבים 1 ו-2 - הם אנשי עסקים, מהוגנים ובעלי ממון שנרכש ביושר ובעמל רב במשך שנים רבות, אזרחים ותושבי ארה"ב, העוסקים במגוון תחומים, שהינם שותפים בחלק מפעילותם העסקית.
לטענתם, הכספים נשוא בקשת החילוט, אינם פרי פעילות עבריינית מכל סוג שהוא או כספים הקשורים לפעילות כזו או כספים ש"עורבבו" עם רכוש אסור כלשהו כי אם פרי פעילות עסקית לגיטימית וחוקית.
לטענת המשיבים 1 ו-2 אין כל מקום מבחינה חוקית ו/או עובדתית להחיל עליהם את הוראת החוק ולחלט את הכספים כאשר מדובר ברכוש שאיננו רכוש אסור ומטרתם בנוגע להעברת הכספים נעשתה מסיבות כלכליות והגיוניות, לא במטרה של מניעת דיווח ומבלי כל רצון להביא לכך שהבנקים לא ידווחו על קבלת הכסף, בין היתר, הואיל והם חסרו את הידיעה הפוזיטיבית הנדרשת באשר לגובה הסף, אשר מעבר לו מתחייב דיווח לפי החוק.
לטענתם, יחזקאל, כלל לא היה מודע ושותף לסיכומים שנעשו בנוגע להעברת הכסף.
לטענתם, הם ביצעו עסקה בארה"ב הקשורה להחכרת נדל"ן שתמורתה נתקבלה במזומן בסך של 1 מליון דולר ואת התמורה הנ"ל, שדווחה ושולם בגינה מס בארה"ב, הם ייעדו כמקדמה על חשבון רכישת נכסי נדל"ן בישראל.