1. בין המבקש לבין המשיב נחתם הסכם מכר (להלן: "
ההסכם"), מכוחו התחייב המשיב למכור למבקש מגרש. המבקש עתר בעתירה הנוכחית כי בית המשפט יאכוף את ביצוע הסכם המכר, וכי הוא יורה למשיב למסור לו את המחצית השניה של המגרש שטרם נמסרה לו, ולשלם למבקש פיצויים בגין הפרת ההסכם.
המשיב התנגד לתובענה, וטען כי הוא מלא את חובותיו על פי ההסכם, למעט חובתו למסור למבקש את המחצית השניה של המגרש, וזאת משום שהמבקש הפר את ההסכם תוך שעשה שימוש לא חוקי בשטח המגרש.
2. בישיבת יום 14.2.08, הגיעו הצדדים להסכמה ביחס לסיום המחלוקות ביניהם. הצדדים לא הגיעו להסכמה ביחס לכל הנושאים, והותירו את חלקם לקביעה על ידי בית המשפט. זו לשונה של ההסכמה בין הצדדים:
"אנחנו מסכימים להצעת בית המשפט לפיה בית המשפט יקבע, לאחר קבלה של טענות קצרות מהצדדים בכתב, מהו הסכום שעל המבקש לשלם למשיב בגין יתרת התמורה עבור הסכם המכר. בית המשפט יקבע את המועד להפקדת הסכום הנ"ל בידיו הנאמנות של ב"כ המשיב, וזאת עד להעברת הזכויות במקרקעין לידי המבקש. הסכום יופקד על ידי המבקש עצמו בשיק בנקאי, ולא על ידי אביו של המבקש שהוא פושט רגל. יובהר כי אם בסופו של דבר יקבע הנאמן על פשיטת הרגל שמקורו של הכסף בפושט הרגל, והכסף יועבר לנאמן, יבוטל ההסכם במועד זה.
אם יופקד הסכום במועד שייקבע, בידיו הנאמנות של ב"כ המשיב, יהיה המבקש רשאי להמשיך ולפעול להשלמת העסקה מול מנהל מקרקעי ישראל, כאשר המשיב ייפה את כוחו לעשות זאת בשמו, ויחתום על כל מסמך שיידרש לצורך כך. כל אחד מהצדדים ישא בתשלומים הנוספים, ככל שיידרשו, וזאת בהתאם לאמור בהסכם. לאחר הפקדת הסכום תועבר המחצית השניה של המקרקעין שטרם נמסרה למבקש, לידי המבקש, כשהיא פנויה מכול אדם וחפץ. אם לא יופקד הסכום בידיו הנאמנות של ב"כ המשיב, במועד שייקבע, יבוטל ההסכם באותו מועד, וכל צד יהיה זכאי לפעול בהקשר זה כפי שימצא לנכון".
3. הצדדים הגיעו אם כן להסכם פשרה, ועל בית המשפט למלא בתוכן שני עניינים ביחס להסכם - הסכום שעל המבקש לשלם למשיב, ומועד התשלום.
בהקשר זה עתרו הצדדים כי:
"
אנחנו מבקשים כי בית המשפט יביא בחשבון לענין סכום יתרת התמורה את מכלול הטענות של הצדדים, ובין היתר את טענת המשיב ביחס לריבית, את טענות המבקש ביחס למועד המסירה של המקרקעין, ואת הטענות ביחס לאספקת חשמל ומים".
4. מכוח ההסכמה הנ"ל, הגישו שני הצדדים טיעון קצר ביחס לסכום יתרת התמורה, אותו בקשו שבית המשפט יקבע. יוער כי מאחר שמדובר בהסכם פשרה, סכום יתרת התמורה ייקבע על ידי בהתאם לטענות הצדדים, ומכוח סמכותי לפי ס' 79א' לחוק בתי המשפט.
5. המבקש טען כי מאחר שבית המשפט עתיד לקבוע כי כל סכום יתרת התמורה ישולם במזומן, במקום בתשלום במשך 23 חודשים - כפי שנקבע בהסכם, הרי יש לבצע היוון של הסכום, כאשר הסכום המהוון עומד על סך של 10,474$.
עוד טען המבקש כי יש להפחית מסכום התמורה, משום שהמשיב התחייב לספק לו חשמל ומים למימכר, והוא אינו עושה כן. החלקה מנותקת ממקורות מים וחשמל אחרים, ולכן לאספקת חשמל ומים יש השלכה על שווי המימכר. המבקש טוען כי יש להפחית משווי המימכר 50%, לאור הפרת ההסכם ואי חיבורו לחשמל ולמים. המבקש טען כי הוא נאלץ לשכור גנרטורים לצורך אספקת חשמל, וכי הדבר גרם לו לנזקים.
6. עוד טען המבקש, כי בית המשפט צריך להורות על הפחתת שווי המימכר לאור קביעתו של כב' סגה"נ השופט זפט, לפיה המשיב הפר את ההסכם. הוא טען כי המשיב אחר במסירת החזקה לידיו, דבר המזכה אותו בפיצוי בשיעור של 75$ לכל יום איחור, כאשר האיחור במסירה הוא בן 1,144 ימים. המבקש עותר כי בית המשפט יאכוף את הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם.
עוד עותר המבקש, כי בית המשפט יקבע כי על כל סכום שעל המבקש לשלם, ישולם המע"מ רק כנגד חשבונית מס כדין מהמוכר.
המבקש עתר כי בית המשפט יקצוב את המועד בו יהיה על המשיב לחתום על יפוי כוח בנוסח שצורף כנספח ב' לטענותיו.
7. מנגד טען המשיב, כי כב' השופט זפט לא קבע כל מימצא עובדתי ביחס לשאלה מי הפר את ההסכם. הוא קבע רק כי הודעת הביטול של המשיב נשוא החלטתו - היתה מוקדמת. עוד נטען כי בית המשפט לא התיר לצדדים במסגרת ההחלטה להעלות טענות ביחס לאחריות להפרת ההסכם, אלא רק ביחס לחישוב יתרת התמורה. המשיב טען כי יתרת התמורה על פי ההסכם היא 11,500$ - ועל כך אין מחלוקת.
עוד נטען כי המשיב היה אמור לשלם את הסכום הנ"ל ב-23 תשלומים מיום 10.10.04 עד יום 10.8.06. לטענת המשיב, הסכום לפי שער הדולר ובתוספת ריבית כדין על כל תשלום, עומד כיום על סכום של 68,889 ש"ח.
8. באשר להספקת חשמל ומים, טוען המשיב כי התחייבותו בהסכם לספק למבקש חשמל ומים איננה ברורה. לא ברור מהי הכמות שעליו לספק, ולא ברור מה פירוש כי עליו "לפעול להספקה". כן לא ברור למשך איזו תקופה מדובר, שכן מדובר ללא ספק לתקופה ארעית, מה עוד שהספקת מים וחשמל ללא רישיון מהווה עבירה פלילית. המשיב ספק למבקש מים וחשמל לטענתו למשך כחצי שנה, עד שהוא עצמו נותק מהחשמל אליו היה מחובר זמנית. מים סופקו במשך 36 חודשים, והמשיב ניתק את המים לאחר שהמבקש לא שילם עבור צריכתם. המבקש חייב לו עבור חשבון המים סך של 972 ש"ח. עוד נטען כי המבקש טען באופן סתמי וללא פירוט ביחס לנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהפסקת ההספקה של חשמל ומים. לכן יש לדחות את בקשת המבקש להפחית סכום כלשהו מיתרת החוב שלו בגין ההפרה כביכול לפעול להספקה של חשמל ומים למימכר.
9. המשיב טען כי המבקש חייב לו בגין חלקו היחסי במיסים החלים על החלק היחסי שלו במגרש סך של 738.60 ש"ח. עוד נטען כי יש לדחות את טענת המבקש ביחס לפיצוי בהעברת החזקה. זאת, משום שהמחצית השניה של המגרש לא הועברה למבקש מאחר שהוא לא שלם את התמורה בהתאם להסכם. כך יוצא כי המבקש מחזיק בשטח ללא ששלם דבר למעט 500$, בעוד שהוא משתמש בשטח במשך ארבע וחצי שנים. לכן, על המבקש לשלם דמי שימוש למשיב בגין השטח של דונם וחצי בו הוא מחזיק. יש לקזז את דמי השימוש מהשטח אותו המבקש לא קבל להחזקתו.
10. המשיב מבקש כי בית המשפט יחייב את המבקש להעביר סך של 70,580 ש"ח בנאמנות לידי ב"כ המשיב, בהמחאה בנקאית, תוך מספר ימים. עם קבלת התשלום יפנה המשיב את המחצית השניה של המגרש, ויחתום על יפוי כוח לטובת המבקש, המתיר לו להמשיך ברישום העסקה במינהל מקרקעי ישראל. כנגד התשלום תוצא חשבונית מס.