1. המבקשות הגישו בתיק זה בקשה לביטול פסק-בוררות, שניתן ביום 28.6.04, על-ידי הבורר עו"ד יצחק נרקיס (להלן: "
הבורר"), בתביעתן כנגד המשיבה. עדין תלויה ועומדת בפני הבורר תביעה שכנגד.
2. עילת הביטול הנטענת על-ידי המבקשות הנה, חשש כבד לניגוד עניינים ולאפשרות של משוא פנים מצד הבורר. בכך, לטענתן, קמה להן עילת ביטול לפי סעיף 24(10) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "
חוק הבוררות"). המבקשות מבססות טענתן בדבר ניגוד עניינים מצד הבורר, על שניים אלו:
א. כי עו"ד רנאטו יאראק, שותף בכיר במשרד מ. פירון ושות' (להלן: "
משרד פירון"), בו אף הבורר הנו שותף בכיר, משמש כאחד מארבעה מפרקים של חברת נכסי רמת אביב בע"מ (בפירוק מרצון), ומנהל את פעילותה, בין היתר, יחד עם מר ראובן ויטלה והגב' נורה לגזיאל (ויטלה), אף הם מפרקים.
עו"ד יאראק מונה כדירקטור ומפרק, מטעם תאגיד זר, Artina Trading Trust (להלן: "
ארטינה"), שהנו בעל מניות בנכסי רמת אביב בע"מ.
האחים ברונו, ראובן ואלדד ויטלה (להלן: "
האחים ויטלה"), היו בעלי המניות בויטלגו מפעלי טקסטיל בע"מ ומכרו, בחודש דצמבר 2000, מניותיהם לגיא ייזום 121 בע"מ (להלן: "
המשיבה"). לאחים ויטלה אינטרס בתוצאות הבוררות, בשל הסכם שיפוי שבין הצדדים.
ב. עו"ד גילי יופה, פרקליטה במשרד פירון, אשר סייעה לעו"ד יאראק בהכנת עתירה לבג"ץ נגד המדינה וחברת רד בינת (1999) בע"מ (להלן: "
רד בינת"), הנמצאת בבעלותם המלאה של בעלי מניות המבקשות, "סייעה לבורר בהכנת פסק הבורר" (סעיף 18 לתצהירה של גב' דלית בראון, מנכ"ל המבקשות, התומך בבקשה (להלן: "
תצהיר בראון")).
ג. אליבא דמבקשות, הבורר לא גילה להן עובדות חשובות אלו, המקימות לדעתן חשש ממשי לניגוד עניינים מצד הבורר כלפיהן, ולו היה נפרש בפניהן מידע זה מבעוד מועד, הן היו מתנגדות לקיום הבוררות בפני עו"ד נרקיס.
3. המשיבה דוחה את טענות המבקשות מכל וכל. ראשית טוענת היא, כי הבורר לא היה מודע כלל ועיקר לקשרים האמורים שבין עו"ד יאראק, לבין בעלי המניות שהחזיקו בעבר במשיבה, על אף בירור שערך במשרדו, עובר לקבלת תפקידו כבורר, במטרה לגלות קשר אפשרי בין מי מעורכי הדין במשרדו לבין מי מהצדדים לבוררות. שנית, נודע לבורר כי השליטה במשיבה הועברה מידיהם של האחים ויטלה לידי המשיבה, ולכן סבר הוא, שאין עוד לאחים ויטלה עניין בתוצאות הבוררות. על קיומו של הסכם השיפוי כלל לא ידע הבורר. שלישית, הקשר בין עו"ד יאראק לאחים ויטלה, לו טענו המבקשות, הינו רחוק מאד ואינו מקים כלל חשש לניגוד עניינים. רביעית, אשר לטענות המבקשות המופנות לסיוע של עו"ד יופה לבורר, טוענת המשיבה, כי המבקשות ידעו על העתירה שהוגשה על-ידי עו"ד יאראק בשם לקוח משרד פירון כנגד רד בינת ולא ראו בכך עילה לפסול את הבורר ואף לא התנו הסכמתן להמשך ההליכים בפני הבורר בכך שלא יקבל סיוע ממי שהשתתף בהכנת עתירה זו. חמישית, לטענתן, העובדות כביכול, הנטענות בבקשת המבקשות, אינן נתמכות בתצהיריהן, כנדרש ולכן, לא הוכחו.
4. א. המסגרת הנורמטיבית לביטול פסק בוררות בעילה של ניגוד עניינים מצד הבורר, מצויה בסעיף 24(10) לחוק הבוררות, הקובע כדלקמן:
"(10) קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד."
הוראה זו מקנה לבית-המשפט סמכות לבטל פסק בוררות, מקום בו קיימת פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי. אחת הדוגמאות לפגיעה בכללי הצדק הטבעי, הנה "ניגוד אינטרסים מצד הבורר, בין מילוי תפקידו השיפוטי לבין מעורבותו עם אחד הצדדים." (סמדר אוטולנגי
בוררות דין ונוהל 1104 (מהדורה רביעית,2005)).
ב. על המבקש לבטל פסק בוררות, מתוך חשש לניגוד עניינים במילוי תפקידו של הבורר, לא מוטל להוכיח שהיה בפועל פגם בניהול הבוררות, או בהחלטות הבורר, אלא די בהוכחת ניגוד ענייניים, אשר עלול היה להווצר, בשל קשר של הבורר למי מהצדדים בבוררות והאפשרות שקשר כזה ישפיע על תוצאות הדיון (ראו, ע"א 107/84
איליט בע"מ נ' אלקו חרושת אלקטרו מכנית בע"מ, פ"ד מב(1) 298, 303-304 (1988) וכן, ה"פ (מחוזי ת"א) 1052/96
בן אשר נ' פרץ, דינים מחוזי לד(1) 832
(1996)). משה הירש, במאמרו "ניגוד עניינים אצל בוררים"
משפטים כב 169 (1992) סובר, כי על המבקש לבטל פסק בוררות, מוטל הנטל להוכיח שקיימת אפשרות קרובה להטיה של תוצאות הדיון (
שם, בעמ' 179). לפיכך, על מנת לבטל פסק בוררות, לא די בהוכחת קיומו של קשר רחוק ביותר עם אחד הצדדים לבוררות, שאין בו כדי להשפיע על החלטות הבורר, או על ניהול ההליכים בפניו, מחד גיסא, אך גם אין צורך להוכיח כי פסק הבוררות לוקה בפגם בפועל, היינו, כי הוא פרי משוא פנים, מאידך גיסא. לצורך הוכחת קיומה של עילת הביטול, על מבקש הביטול להוכיח דבר קיומו של ניגוד עניינים, העלול להקים חשש להשפעה על פסק הבוררות.
5. לטענת המבקשות, פסק הבוררות דחה את עיקר תביעתן בדרך "מוטית לטובת ויטלגו" (סעיף 7 לתצהיר בראון). בלשון אחרת, המבקשות טוענות, כי עקבותיו של ניגוד העניינים האמור, ניכרות
בפועל
בפסק הבוררות. הוכחת טענה זו אינה נחוצה לצורך הכרעה בשאלה האם התקיימה עילת ביטול של ניגוד עניינים, אולם, נוכח חומרתה, אעיר מספר הערות לגביה. על אף הטחת טענה כה חמורה מצד המבקשות כלפי הבורר, הרי שבמסגרת התצהיר התומך בבקשת הביטול ואף בבקשתן, לא מצאו הן לנכון לפרט טענתן זו והיא נטענה בצורה סתמית בלבד. המבקשות לא ידעו להצביע על קביעות כלשהן בפסק הבוררות, שיש בהן כדי להעיד על היותו מוטה. הנושא עלה לראשונה, בחקירתה הנגדית של גב' בראון (עמ' 3 לפרטיכל), אשר מדבריה התברר, כי מסקנתה זו נסבה, על פרשנות שנתן הבורר לנוסחה שקבעו הצדדים בהסכם לתשלום התמורה בגין תוספת אחוזי הבניה, פרשנות שאינה כטענת המבקשות, וכן כנגד החלטת הבורר בשאלה משפטית נוספת שנויה במחלוקת. מעיון בפסק הבוררות לא ניתן ללמוד, מתוך תוכנו או בין השורות, על הטיה כלשהי לטובת מי מהצדדים. אימוץ פרשנות זו או אחרת על-ידי הבורר, נומק כדבעי, והינו מבוסס על הראיות שהוצגו בפניו ועל ניתוח משפטי מקיף. בסוגיית "אחוזי קבלן ראשי", הבורר קבע, כי אינו מוסמך לדון ועל הצדדים להגישה בפני מנהל הפרויקט, שהנו הבורר המוסמך. בקביעה זו של הבורר, וודאי שאין כדי להיטיב עם המשיבה, שכן גורל עילה זו יחרץ על ידי מנהל הפרויקט, ואין לדעת כיצד זה יפסוק, האם לטובת המשיבה או שמא לטובת המבקשות.
מהאמור לעיל עולה, כי המבקשות לא הוכיחו כלל ועיקר שניגוד העניינים הנטען על ידן, השפיע בפועל על פסק הבוררות ואת טענתן הקשה כי פסק הבוררות מוטה. שומה היה על המבקשות לבדוק היטב, בטרם תעלנה טענה בדבר היות פסק הבוררות מוטה ולבסס טענה כזו כדבעי. מעצם היות תוצאות הבוררות שלא לפי ציפיות המשיבה, אינה עולה מסקנה, בדבר היותו מוטה. בנסיבות אלו, משנטענה טענה קשה מעין זו בעלמא, מוטב היה שלא היתה מועלית על ידם כלל.
6. א. המבקשות אף לא עמדו בנטל להוכיח שקיימת
אפשרות ממשית
שניגוד העניינים הנטען על ידן, אותו גילו לטענתן לאחר מתן פסק-הבוררות (סעיף 7 לתצהיר בראון), עלול היה להשפיע על פסק הבוררות.
ב.
שוכנעתי, כי הבורר לא ידע על קיומו של הקשר העקיף בין עו"ד יאראק לבין האחים ויטלה והדבר נודע לו, רק לאחר מתן פסק הבוררות, מתוך מכתב ששלח אליו עו"ד ארדניסט בשם המבקשות (נספח ג' לבקשת הביטול). במכתב הבורר (חלק מנספח ד' לתשובת המשיבה) מציין הבורר, כי בסמוך לאחר תחילת הבוררות, פנה אל שותפיו במשרד פירון על מנת לברר אם מי מהם מייצג את רד בינת, זיסאפל והאחים ויטלה. במסגרת בירור זה לא קיבל כל התייחסות לקשר בין עו"ד יאראק לבין מנהלי ומפרקי נכסי רמת אביב בע"מ (בפירוק מרצון). הבורר הוזמן להעיד בפני לגבי תוכן מכתבו האמור. המבקשות בחרו שלא לחקור אותו בחקירה נגדית בעניין זה (עמ' 11 לפרטיכל, ש' 10). לפיכך, טענת הבורר, לפיה כלל לא ידע במהלך הבוררות על הקשר בין עו"ד יאראק לבין האחים ויטלה, כנטען לעיל, לא הופרכה. משכך הם פני הדברים, והבורר כלל לא ידע עובדות אלו, הרי שגם לו ניתן היה לראות בהן בבחינת "ניגוד עניינים" מצד הבורר, כיצד יכול היה להתקיים חשש כלשהו, וודאי שלא חשש ממשי, ש"ניגוד עניינים" כזה ישפיע על פסקו. די בכך כדי להביא לדחית טענה זו.
ג. ולמעלה מן הנדרש בסוגיה זו. אף אם נצא מהנחה שהבורר ידע דבר קיומו של קשר זה בין עו"ד יאראק לבין מי מהאחים ויטלה, הנחה שכאמור אינה מתקיימת בענייננו, הרי שקשר זה הנו כה מרוחק וזניח, שאינו יכול להקים כל ניגוד עניינים, וודאי שלא כזה, אשר ממנו ניתן להסיק חשש להשפעה אפשרית על תוצאות הבוררות. כאמור, עו"ד יאראק וראובן ויטלה, משמשים שניהם כדירקטורים ומפרקים בחברת נכסי רמת אביב בע"מ (בפירוק מרצון). עו"ד יאראק מייצג בענין זה לקוח, תאגיד זר בשם ארטינה, המחזיק בכ- 30% ממניות החברה שבפירוק, בעוד שהאחים ויטלה, מחזיקים בכ-13% ממניות החברה. לאף אחד מבעלי המניות אין זכות וטו בחברה שבפירוק (סעיף 1 לנספח ה' לתשובת המשיבה). מלבד עובדות אלו, שאין מחלוקת לגביהן, המבקשות לא הוכיחו דבר, על קיומה של תלות כלשהי, או אינטרס אחר של עו"ד יאראק כלפי מי מהאחים ויטלה. בנסיבות אלו, טענת המבקשות כי "לבורר (באמצעות שותפו) היה אינטרס ברור בעסקים המשותפים בחברת נכסי רמת אביב עם בני משפחת ויטלה" (סעיף 17.2 לתצהיר בראון), אשר נטענה אף היא בצורה סתמית, לא הוכחה כלל. מעצם התפקידים שממלא עו"ד יאראק כאמור, לא מתבקשת מסקנה כזו כלל ועיקר. בסיכום. אף לו ידע הבורר העובדות הללו במהלך הבוררות, לא היה בהן כדי להקים ניגוד עניינים מצדו לניהול הבוררות.
אם נראה רמות קשר כה קלושות, כאמור, כיוצרות ניגוד עניינים, לא ימצא בארץ בורר ואולי גם שופט, אשר יוכל לדון בסכסוך שבין צדדים.