פסק-דין בתיק ה"פ 57006-09-11

            א. התובענה, רקעה וההליכים שבעקבותיה

1.         עניינו של פסק דין זה בתובענה שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה.

2.         התובענה עוסקת בבית משותף הכולל 4 דירות מגורים וחנות אחת. המבקשים היו רשומים במרשם המקרקעין כבעלים של דירה שהיא תת חלקה מס' 1, עד שבשנת 2008 מכרו תת חלקה זו למשיבים הפורמאליים. המשיבים 4-2 הם הבעלים הרשומים של דירות שהן תת חלקות 4-2. בכל הנוגע לחנות - הרי שהמבקשים בנו אותה בשנת 1986 והוחתמו בקשר אליה על חוזה חכירה נפרד עם מינהל מקרקעי ישראל. החנות עדיין לא נרשמה כיחידה נפרדת במרשם המקרקעין.

            בעקבות מהלכים תכנוניים, ביוזמה משותפת של המבקשים והמשיבים, נתקבל         ב-3.2.11 היתר בניה המתיר "תוספת בניה ל-3 דירות ובניית חנות".

3.         הסעד שנתבקש בתובענה הינו פסק דין הצהרתי כדלקמן:

"בית המשפט הנכבד מתבקש בזה להצהיר ולקבוע כי המבקשים זכאים לכך שצו רישום הבית המשותף בגוש 30143 חלקה 15, הנוגע לבנין ברח' הורקניה 4 בירושלים (להלן: "צו הרישום", "הבנין") יתוקן בהתאם להיתר הבניה מס' 102541 שניתן ע"י המחלקה לרישוי בניה בעירית ירושלים ביום 3.2.2011 (להלן: "היתר הבניה") ובאופן שצו הרישום ישקף את תוספות הבניה לדירות בבנין וכן הוספת יחידה חמישית (חנות) שזכויות החכירה בה תרשמנה על שם המבקשים".

4.         המשיב 1 הודיע כי ימלא אחר כל פסק דין שיינתן, ולאחר שהובהר כי המבקשים אינם עותרים לחיובו בהוצאות הוסכם כי יהיה פטור מהתייצבות לדיונים (פרוטוקול קדם המשפט מ-16.1.12).

5.         לגבי היחסים בין המבקשים לבין המשיבים 4-2 (המשיבים 6-5 הם משיבים פורמאליים) נרשמו בקדם המשפט מ-23.4.12 הסכמות בדבר מתווה אפשרי לפשרה או להכרעה בתובענה. כך נרשמו הדברים בפרוטוקול אותו דיון:

" מבחינה עובדתית מוסכם כי לא היו בין הצדדים הסכמות מעבר למה שבא לידי ביטוי במסמכי הרישוי. נשמעה שוב הצעה לבחון כל מה שניתן במגמה להגיע לפשרה, ולשקול מעורבות של שמאי או מגשר. למקרה שלא תושג פשרה מוסכם ששני הצדדים יהיו רשאים לצרף מסמכים נוספים, ואם צירוף כזה לא יביא לכך שאחד הצדדים יעמוד על חקירות בהמשך לכך, הרי שיוגשו סיכומים לצורך מתן פסק דין שיכלול הנמקה על יסוד מכלול החומר שבתיק עתה או שיצטבר בו. האפשרות לצירוף מסמכים נוספים כנ"ל תהיה עד 1.5.12. ככל שלאחר הצירוף ניתן יהיה לעבור לסיכומים, הרי שסיכומי המבקשים יוגשו עד 3.6.12, וסיכומי המשיבים - עד 3.7.12. אם יהיה משא ומתן לפשרה, ייתכן שנעתור במשותף לשינוי לוח הזמנים".

6.         מתברר שלא הושגה פשרה, וכפועל יוצא מכך הוגשו סיכומים, ובכך הוכשרה הקרקע להכרעה במה שעל הפרק.

ב. תוצאה סופית וביסוסה

7.         לאחר שקילת המכלול הגעתי למסקנה כי יש להיעתר למבוקש בתובענה, וניתן בזאת הסעד ההצהרתי המבוקש, כמצוטט לעיל בסעיף 3 של פסק דין זה. לצד הקביעה דלעיל מחויבים המבקשים בשתי התחייבויות העולות מסיכומיהם:

            ראשית - כי אין בעצם ההצהרה הנ"ל כדי לחסום תביעה כספית בקשר לעניינים שביסוד התובענה דנן (כעולה מסעיף 24(ז) של סיכומי המבקשים).

            שנית - כי למבקשים לא תהיינה "זכויות הצבעה כלשהן וכן לא זכות ל"הצמדת חלקים ברכוש המשותף לחנות" (כעולה מסעיף 28 של סיכומיהם).

8.         בשל כך שהוסכם כי פסק הדין "יכלול הנמקה" (כמצוטט לעיל, בסעיף 5), אוסיף את שייאמר להלן.

9.         אני סבור שלנוכח מכלול השתלשלות העניינים יש למבקשים מעמד להגשת התובענה דנן, המשיבים 4-2 מנועים מלהתנגד למבוקש בה, ומוצדק ליתן את הסעד ההצהרתי שנתבקש בכפוף למה שנתווסף לעיל בסעיף 7. זאת גם בלי להיזקק לעובדות הנכללות בסעיף 12 לסיכומי המשיבים 4-2, אשר המבקשים טוענים כי יש בהן לחזק את עמדתם, והמשיבים הנ"ל מסתייגים מכך.

10.       אבני הדרך המוליכות אותי לתוצאה הנ"ל הן אלה:

א.         ברור שהחנות מובדלת מן הדירות בבניין. כך עולה מן התב"ע (נספח ג' לתובענה), מן ההיתר (נספח ה' לתובענה) ומחוזה החכירה הנפרד הקיים לגביה (נספח ב' לתובענה).

ב.         לנוכח המצוין בסעיף א' ובכלל, למבקשים יש מעמד להגשת התובענה דנן למרות מכירת דירתם למשיבים הפורמאליים.