ה"פ
בית משפט השלום בחיפה
|
1277-02-10
04/12/2013
|
בפני השופט:
כאמלה ג'דעון
|
- נגד - |
התובע:
חמד זאב ובניו בע"מ-סוכנות לביטוח עו"ד י. אפק ואח'
|
הנתבע:
1. זיו פיזי 2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ 3. זאב חמד 4. בנק לאומי לישראל בע"מ
עו"ד ע. מיכלין ואח' עו"ד מ. גנות ואח' עו"ד ר. גפני ואח' עו"ד ד. זר ואח'
|
פסק-דין |
1. מה מעמדו של משכון מוחלף
בלתי רשום כלפי נושים אחרים של הממשכן?
זוהי השאלה המתעוררת במסגרת ההליך של טען ביניים המונח בפניי.
2. העובדות הצריכות לענייננו הינן כדלקמן:
טוען מס' 1 מר זיו פיזי (להלן
"פיזי") היה הבעלים של משאית מספר רישוי 50-590-15 (להלן
"המשאית").
ביום 17.8.98 שיעבד פיזי את המשאית לטובת בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן
"הבנק").
המשאית היתה מבוטחת, במועד הרלוונטי להליך זה, באמצעות הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן
"הפניקס").
הביטוח נערך על ידי סוכנות הביטוח חמד זאב ובניו בע"מ (להלן
"סוכנות הביטוח"), שהינה בבעלותו ובניהולו של מר זאב חמד (להלן
"חמד").
3.
ביום 14.11.06 נגנבה המשאית.
פיזי לא יידע את הבנק על אובדן המשאית
,
וביום 6.2.08 הוא הגיש תביעה לתשלום תגמולי ביטוח כנגד הפניקס בגין אירוע הגניבה (להלן
"התביעה הביטוחית").
4. הפניקס כפרה בכיסוי הביטוחי והגישה הודעת צד שלישי כנגד סוכנות הביטוח בעילה של רשלנות מקצועית (אי יידוע המבוטח על דרישות המיגון). הסוכנות יוצגה בתביעה הנ"ל על ידי מבטחתה, כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן
"כלל").
5.
ביום 1.10.09 הגיעו הצדדים בתביעה הנ"ל להסדר גישור אשר קיבל תוקף של פסק דין, שלפיו התחייבו הפניקס וסוכנות הביטוח לשלם לפיזי פיצוי בגין גניבת המשאית בסך של 250,000 ש"ח לפי חלוקה כדלקמן: הפניקס סך של 75,000 ש"ח, וסוכנות הביטוח באמצעות כלל, סך של 175,000 ש"ח.
6. הפניקס שילמה לפיזי את חלקה בפסק הדין, אולם על הכספים המוחזקים בידי כלל, הוטל עיקול על ידי הבנק כפי שיפורט בהמשך.
יודגש שוב כי עד למועד מתן פסק הדין, לא ידע הבנק על גניבת המשאית ועל קיומה של התביעה הביטוחית.
7. במקביל להליכים הנ"ל ומבלי שידע על קיומם כאמור, הגיש הבנק
ביום 3.4.08 תביעה כספית כנגד פיזי על סך של 614,182 ש"ח בגין אי עמידה בהתחייבויותיו כלפיו, וביום 10.4.08 ניתן צו למימוש המשכון ולמינוי הבנק ככונס נכסים על המשאית.
8.
ביום 1.7.08 נחתם בין הצדדים בתביעה הנ"ל הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין, אולם פיזי לא עמד בהתחייבויותיו על פי ההסכם, וביום 1.2.09 פתח הבנק בהליכי הוצאה לפועל לביצוע פסק הדין. במסגרת ההליכים הנ"ל, הטיל הבנק
ביום 28.7.09 עיקולים על כלל נכסיו של פיזי, ובין היתר על נכסים שבידי כלל עד לסך של 579,803 ש"ח.
9. כלל פנתה לפיזי והודיעה לו על העיקול, ובמענה לכך, העביר לה פיזי "כתב המחאת זכויות" מיום
17.6.09, לפיו הוא ממחה את כל זכויותיו בכספים המגיעים לו מהפניקס במסגרת התביעה הביטוחית, לטובת חמד, שהינו כזכור מנהלה ובעל מניותיה של סוכנות הביטוח. לטענת פיזי, ההמחאה ניתנה להבטחת הלוואה על סך של 250,000 ש"ח שניתנה לו על ידי חמד.
10. כשבידיה שתי דרישות סותרות, האחת של הבנק והשנייה של חמד, פנתה כלל בשם הסוכנות לבית משפט זה, במסגרת בקשה לטען ביניים, למתן הוראות למי מבין הטוענים הנ"ל יש להעביר את הכספים המוחזקים בידיה.
11. הפניקס אשר העבירה כאמור את הכספים על פי פסק הדין, לא הביעה עניין בניהול ההליך. פיזי וחמד אימצו לעצמם חזית אחידה, וכלל בשם סוכנות הביטוח שהינה המבקשת, השאירה את ההחלטה בבקשה לשיקול דעתו של בית משפט.
12. יובהר כי רק בעקבות הגשה הבקשה לטען ביניים, נודע לבנק על אובדן המשאית ועל קיומה של התביעה הביטוחית, וביום 4.1.10 הוא הטיל עיקול נוסף על הכספים שבידי כלל.
13. במהלך הדיון בבקשה לטען ביניים, טען חמד כי המשכון הרובץ על המשאית לטובת הבנק אינו יכול לחול על הכספים המוחזקים בידי כלל, ולאור טענה זו, הגיעו הצדדים לידי הסכמה דיונית שלפיה תידון תחילה שאלה זו.