פסק-דין בתיק דמ"ש 5151-09

1.         זוהי תביעה בהליך של דיון מהיר בה תבע התובע פיצוי פיטורים, תשלום חלף הודעה מוקדמת ודמי חופשה, מהמרכיב האחרון חזר בו ב"כ התובע לאחר שהוצגו בפניו נתונים המצביעים על כי התובע קיבל את כל הזכויות בענין חופשה.

2.         התובע עבד במוסך השייך לנתבע, כמוסכניק, מיום 20.2.06 ועד  11.9.08 דהיינו כ 30.5 חודשים. שכרו של התובע היה 5000 ש"ח נטו.

3.         המחלוקת העובדתית בין הצדדים הינה באשר לנסיבות סיום העבודה. התובע טוען פוטרתי, הנתבע טוען התפטר.

ההליך המשפטי

4.         בפנינו העיד התובע ה"ה רחלי שקד, מר יעקב שקד ומנגד העיד הנתבע ומר עמוס. הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

הכרעה

5.         לטענת התובע  ביום האחרון לעבוד 11.9.08 הגיע לעבודה בשעה 8.30, באיחור קל, והנתבע החל לצעוק עליו כיון שכך עזב את המקום וחזר רק לאחר מספר ימים. הוא אמר לנתבע שהוא רוצה לעזוב והתחייב לא לאחר אך זה סירב לקבלו (פרוט' עמ' 1). נציין כי דברים אלה עשו עלינו רושם מהימן.

6.         מהראיות עולה כי אכן ביום העבודה האחרון 11.9.08 הגיע התובע באיחור ונוהל דו שיח בינו לבין הנתבע. זה האחרון העיר לו. התובע נפגע ועזב את המקום. הצדדים היו חלוקים מה נאמר לתובע באותה שיחה. התובע חזר לאחר זמן מה, לדבריו כמה ימים, לשיטת הנתבע, 21 יום. כאן חלוקים הצדדים האם ביקש לחזור לעבוד ומה היתה תגובת הנתבע.

7.         התובע העיד כאמור כי ביקש לחזור לעבוד והבטיח לא לאחר אך הנתבע סירב לקבלו לעבודה. לטענת הנתבע חרף האיחור של התובע לא צעק עליו אלא ביקש להכנס ולהתחיל לעבוד היות והיו הרבה כלי רכב שהמתינו לטיפול. התובע פשוט עזב את המקום מבלי הסבר ולא חזר אלא אחרי ימים רבים, כדי לקבל את זכויותיו ולא כדי לעבוד.

9.         עדותו של התובע עשתה רושם מהימן היא קוהרנטית והגיונית. לא זו אף זו, בעדותו של התובע לפיה פוטר, כטענתו תמכו גב' רחלי שקד ובנה מר יעקב שקד. מעדותם עולה כי הם באו למוסך כדי לתקן את ריכבם וביקשו את התובע. נאמר להם על ידי הנתבע " זרקתי אותו" (פרוט' עמ' 8 ו 11). הנתבע אף הסביר מדוע עשה כן ואמר לה, שזה בגלל האיחורים שלו העובדה שזרק אותו והטעם - בגלל איחוריו-מצביעים על אמיתות הדבר. אין חולק כי התובע איחר ביום האחרון וגם קודם לכן. לשיטת הנתבע מדובר היה באיחורים קבועים שגרמו לשיבוש העבודה. דברים אלה אודות זריקתו והטעם לכך - איחוריו- עושים רושם מהימן.  דבריו אלה של הנתבע שנאמרו כמשיח לפי תומו לגב' שקד ועליהם העידה גב' שקד ובנה יעקב מטים את הכף לטובת התובע.

10.        אין חולק כי התובע החל לעבוד לאחר זמן קצר לאחר מכן במוסך אדיב שטיפל במכוניות מזדה, סמוך למוסך הנתבע. לדבריו היה זה לאחר תקופה של חודש בה לא עבד (פרוט' עמ' 1). במוסך אדיב קיבל שכר נמוך מהשכר שהיה לו אצל הנתבע (פרוט' עמ' 2). לא סביר אפוא שהתובע ביקש להפסיק לעבוד כדי לעבוד במוסך אחר סמוך, עם שכר נמוך יותר.

11.        נציין כי גרסתו זו של התובע לפי ביקש לחזור והנתבע סירב לקבלו נתמכת אף בגרסתו של עד הנתבע מר עמוס שאמר: " אחרי מספר ימים הוא (התובע, א.א.) התקשר שאני יגשר ביניהם. אריה אמר שהוא לא יכול לסמוך עליו יותר ולא רוצה אותה בחזרה" (פרוט' עמ' 17). עוד עולה מדבריו של עמוס כי ביום העבודה האחרון התובע התרגז לאחר שהנתבע העיר לו בשעה שבעבר לא היה רגיל שהעירו לו על איחורים.

12.        לנוכח כל האמור אני מקבל אפוא את טענת התובע לפיה חזר למוסך, לאחר מספר ימים והנתבע סירב לקבלו לעבודה.

13.        העדרות התובע מהעבודה לאחר שהעירו לו ביום 11.9.08 אינה מהווה זניחת העבודה, מדובר בימים ספורים לשיטתו ולשיטת הנתבע ב 21 יום. בין כך ובין כך בנסיבות דנן, אין בכך משום זניחת העבודה. לנוכח כל האמור אנו קובעים כי התובע פוטר והוא זכאי לפיצוי פיטורים.

14.        שכרו האחרון על פי התלושים לצורך פיצוי פיטורים עמד ע"ס 5,259 ש"ח ותקופת עבודתו היתה כ 30 חודשים ולפיכך סכום פיצוי הפיטורים עומד ע"ס 13,147 ש"ח.

15.        באשר לתשלום חלף הודעה מוקדמת הרי שכאן יש לזכור שהתובע עזב את מקום העבודה ביום 11.9.08 לאחר שהעירו לו על כי איחר. עזיבת מקום העבודה לכמה ימים לאחר הערה אודות איחור הינה התנהגות לא תקינה. עת יש עבודה רבה במוסך, כאשר המעביד סומך על עבודתו והוא עוזב מבלי להודיע לכמה זמן, יוצרת תקלה משמעותית בעבודה. זו התנהגות המצדיקה הפחתת תקופת ההודעה המוקדמת בהתאם לסעיף 10 לחוק הודעה מוקדמת, אף שאינה מצדיקה שלילת פיצוי הפיטורים. לנוכח זאת אנו מפחיתים התשלום חלף ההודעה המוקדמת ומעמידים אותו על סכום השווה לשבועיים בסך של 2,630 ש"ח.

16.        באשר לפיצוי הלנה במקרה זה עזיבת התובע, מבלי להודיע עד מתי ולמה, את המוסך ביום 11.9.08 יצרה מצב בו לא ברור האם יש לו זכאות לפיצויים לאחר ששב וביקש לחזור לעבודה. בנסיבות אלה יש לומר כי היתה מחלוקת של ממש באשר לזכאות לפיצוי פיטורים אני מעמיד את פיצוי ההלנה על גובה הריבית והפרשי הצמדה כדין.

סוף דבר

17.        הנתבעת ישלם  לתובע תוך 30 יום את הסכומים הבאים: