בפניי בקשה לבטל את הבאתם של כל השיקים שסורבו בחשבון המבקשת (כמפורט בבקשה) במניין השיקים שסורבו.
בתיק זה התקיימו שני ימי דיונים בימים 3/1/07 ו-9/5/07. מטעם המבקשת העיד מנהל המבקשת מר בליי ומטעם המשיב העיד נציגו מר דן פריזינדר.
תמצית טענות המבקשת
המבקשת היא חברה פרטית שהוקמה בשנת 2001. בחודש 2/05 פתחה המבקשת על שמה חשבון אצל המשיב. המבקשת נקלעה בשלהי שנת 2005 לקשיים כלכליים מסוג של קשיי תזרים כספי כתוצאה מפעילות תפעולית לא נכונה. ביום 21/3/06 על הרקע הנ"ל, הגיעו המבקשת והמשיב להסכם משותף לפיו מסגרת האשראי המאושרת בחשבון המבקשת, תהיה בסך של 1,230,000 ש"ח.
ביום 16/5/06 התקיימה פגישה בה נכחו ב"כ המבקשת, מורשה החתימה בחשבון מטעם המבקשת וכן גב' תמר ומר דני פריזינדר מטעם המשיב. לטענת המבקשת, באותה פגישה הגיעו הצדדים להסכם נוסף לפיו המשיב ימשיך לתמוך בקיומה של המבקשת בכפוף לנקיטת צעדים של התייעלות כפי שהובטח ע"י המבקשת.
המבקשת נקטה בצעדי התייעלות ובכלל זה העבירה למשיב עותק של תוכנית הבראה ביום 22/5/06 וכן הפקידה סכום מצטבר של כ-250,000 ש"ח בחשבונה מיום ההסכם ועד ליום הגשת בקשה זו (22/6/06).
ביום 11/6/06 קיבלה המבקשת הודעה בדבר כך שהחשבון ובעליו מוגבלים. מתוך 13 השיקים נשוא הבקשה, סורבו 11 לאחר מועד הפגישה, החל מיום 19/5/06 ועד ליום 21/5/06.
לטענת המבקשת, מכוח ההסכם ולאור כך שהמבקשת עמדה בהתחייבויותיה על פי ההסכם, המשיב היה בעל התחייבות מוגברת לפרוע את 11 השיקים. המבקשת מוצאת חיזוק לטענתה בסיכום הפגישה שנערך ע"י מנהלת סניף המשיבה ביום 23/5/06 וצורף כנספח ה' לבקשה. עם זאת, המבקשת טוענת כי סיכום המשיבה אינו משקף נכונה את ההסכם בין הצדדים. עוד טענה המבקשת בבקשה, כי העובדה שהפקידה ביום 19/5/06 סך של 12,285 ש"ח, נתנה לה יסוד סביר להניח שהיה על המשיב לפרוע את ארבעת השיקים שסורבו ביום זה.
לטענת המבקשת, המשיב נהג בחוסר תום לב והפר את חובת הנאמנות כלפי המבקשת.
עוד טענה המבקשת, כי נפל פגם בהודעה על הודעת ההגבלה מאחר וההודעה הייתה חייבת להימסר למבקשת ביד תוך 5 ימי עסקים אחרי היום שבו סורב השיק האחרון שגרם להגבלה. לפיכך, יש בפגם זה להביא לביטול ההודעה.
תמצית טענות המשיב
למשיב טענה מקדמית כי הסעד נשוא הבקשה הוא סעד תאורטי. זאת, מאחר ובנוסף לשיקים נשוא הבקשה, סורבו בחשבון עשרות שיקים נוספים ולפיכך, אפילו ייגרעו השיקים נשוא הבקשה, חשבון המבקשת יהיה מוגבל.
ביום 16/5/06 התקיימה פגישה, על רקע אי שביעות רצון המשיב מדרך ניהול החשבון על ידי המבקשת ובמסגרתה הודיע המשיב למבקשת כי אם ימשיך החשבון להתנהל בדרך זו יוחזרו שיקים בחשבון.
המשיב לא הסכים ולא הבטיח לתמוך בקיומה של המבקשת. בחשבון המבקשת נוצר מצב של חוסר בטחונות. סוכם, כי כל משיכה בחשבון תכוסה ע"י הפקדה בפועל של כסף מזומן ובנוסף, כל פירעון של ממ"ד יכוסה בהפקדת ממ"ד בסכום שהוא לפחות בסכום הממ"ד שנפרע.
לאחר הפגישה שהתקיימה ביום 16/5/06, המשיב באמצעות נציגיו, מנהלת הסניף הגב' תמר תמיר ומר פריזינדר הודיע למבקשת מפורשות, כי הואיל ולא הופקדו כספים מדי יום מעבר למסגרת החובה המאושרת של 1,230,000 ש"ח, אזי השיקים יוחזרו מסיבת אכ"ם.
המשיב צירף את סיכום הפגישה מיום 23/5/06 שלטענתו, משקף את סיכום הפגישה עם המבקשת. לטענת המשיב, הודעת ההגבלה נמסרה למבקשת הן בעל פה, הן באמצעות הפקס, והן באמצעות דואר רשום. לא היה למבקשת כל יסוד סביר להניח, כי השיקים שמשכה יכובדו על ידי המשיב.
דיון
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבור שדין הבקשה להידחות לגופה.
איני מקבל את טענת המבקשת, לגבי סירוב השיקים בימים 25/11/05 ו-18/12/05. המבקשת טענה בסעיף 25 לתצהיר התומך בבקשה, כי למיטב ידיעתה בימים אלה יתרת החובה הייתה בתוך תחומי המסגרת המאושרת כפי שסוכמה בין המבקשת למשיב בסמוך לימים אלה. דפי החשבון המתייחסים לימים הנ"ל בחשבון המבקשת לא הוצגו, ונוכח הניסוח של המבקשת (למיטב ידיעתה) ואי הצגת דפי החשבון, הבקשה לגבי שני שיקים אלה נדחית. בנוסף, המבקשת לא הציגה כל מכתב מזמן אמת בדבר טענותיה בנוגע להחזרת השיקים בימים אלה. יצוין, כי הדיון שהתקיים, רובו ככולו, התייחס לסירוב השיקים בחשבון המבקשת לאחר הפגישה ביום 16/5/06.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ואת העדויות שנשמעו בפניי, גרסת המשיב עדיפה על גרסת המבקשת.
אין מחלוקת, כי התנהלות של לקוח של המבקשת בשם חברת פרדייס היא שגרמה לתחילת התהליך שהסתיים בהגבלת חשבון המבקשת. מנהל המבקשת העיד, כי חברת פרדייס בשלב מסוים הפסיקה לכבד את השיקים שמסרה ובאותו מועד פרדייס נותרה חייבת למבקשת
כ-400,000 ש"ח. בנוסף, מנהל המבקשת לא חלק על כך שבאותו מועד חלקה של פרדייס בשיקים המעותדים עמד על סך של 270,000 ש"ח (עדות מנהל המבקשת, פרו' 3/1/07, עמ' 6-4).