פסק-דין בתיק בשא 11239/03

1.         בקשה לביטול צו ירושה (לאמיתו של דבר, בקשה לתיקון צו ירושה), שניתן ביום 13/05/97 בתיק עז' 4042/97 הנ"ל (להלן: צו הירושה).

            המבקש הוא בנו הביולוגי של המנוח, שנקרא בשעתו יעקב פומרנץ, אך נמסר לאימוץ ושונה שמו עקב האימוץ ליעקב קופרמן. ב- 06/01/00 בוטל צו האימוץ והוחזרו למבקש כל זכויותיו וחובותיו לבין הוריו ושאר קרוביו (תיק אימוץ 100/98). כיום נקרא המבקש כהן אייל, כמפורט לעיל.

            אחותו הביולוגית של המבקש היא אסנת (אוסנת) פומרנץ (להלן: אסנת), שגם היא בשעתו נמסרה לאימוץ, אך אין חולק כי היא בתו הביולוגית של המנוח. גם אם היו נשארים צווי האימוץ בתוקף, עדיין היו זכאים - המבקש ואסנת, לרשת את המנוח.,זאת בהסתמך על סעיף 16(ג) לחוק הירושה תשכ"ה-1965 (להלן: חוק הירושה).

            המשיבה אשת המנוח היא אמם של המבקש ואסנת וכן של רות חזן (שאיננה בתו של המנוח). המשיבה היא חסויה, רות חזן היא אפוטרופסית על גופה של המשיבה/החסוייה (להלן: רות) והקרן לטיפול בחסויים היא אפוטרופסית על רכושה של המשיבה (להלן: הקרן).

            הבקשה למתן צו הירושה חתומה ע"י המבקש ובצמוד לה תצהיר של המבקש ואסנת על הסתלקותם מחלקם בעזבון המנוח (שנפטר ביום 24/02/97) לטובת אמם, המשיבה. בעקבות הנ"ל ולאחר שלא היתה התנגדות לבקשה, שנתמכה גם בתצהיר המבקש ורות, ניתן צו הירושה האמור, שעל פיו זכתה המשיבה בכל העזבון.

2.         הבקשה לתיקון צו הירושה הוגשה ביום 16/09/03 (כלומר, כעבור למעלה מ- 6 שנים מיום מתן צו הירושה), כוללת טענה שהמבקש ואסנת הוחתמו במירמה על הויתור (ההסתלקות) מחלקם בעזבון לטובת המשיבה.

            המבקש טען כי בשעתו הציעה רות למבקש ולאסנת פיצוי כספי של 10,000 ש"ח לכל אחד מהם, תמורת ויתורם על זכות הירושה. עוד טען המבקש כי רות העמידה פנים, כאילו היא פועלת לטובת המשיבה, אך למעשה, היא מתכוונת בצד הזה לרשת בסופו של דבר את המשיבה ולהנות מכל העזבון, שלא מגיע לה, שכן היא איננה בתו של המנוח.

3.         על פי סעיף 72 לחוק הירושה ניתן לתקן צו ירושה או לבטלו, בתנאי שאין להזקק לעובדה או לטענה, שהמבקש ביטול צו יכול היה להביאה לפני מתן הצו או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה.

            לדעתי, לא הצליח המבקש להרים את עוול ההוכחה להראות כי לא ידע שנים כה רבות כי קופח, כטענתו ולכן ולו מסיבה פורמלית זאת, מן הראויי שהבקשה תדחה.

            אכן, גם לגופה של הבקשה, מן הראוי שהיא תדחה.

4.         העיד בפניי עו"ד רוני משה, שהתרשמתי ממהימנותו (שבפניו חתמו המבקש ואסנת על הויתור), שהוא וידא כי המבקש ואסנת מבינים ללא צל של הסתייגות או התנגדות, כי הם חותמים על ויתור על חלקם בעזבון לטובת המשיבה. הוא הוסיף והעיד כי לו היה רואה צל צילה של התנגדות, לא היה מחתים על התצהיר ולא היה מטפל בבקשה. עוד הוסיף כי אין הוא נוטה לשום צד וכי התייחס לסוגייה באובייקטיביות (עמ' 4-5 לפרוט'). זאת ועוד, בישיבה שהתקיימה בפני כב' הנשיא של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מר א. קיטאי (בהליך של אפוטרופסות), אמר בא כוחו של המבקש את הדברים הבאים: "הדברים נראים, לכאורה, פשוטים. יש זכויות ירושה אשר המבקש (אייל כהן) ויתר עליהם. חתמו על תצהיר הסתלקות מירושת האב - המנוח". דברים אלה נאמרו בבית המשפט לענייני משפחה, כחודשיים לפני שהוגשה הבקשה, שבנדוננו. לפחות באותה שעה כבר ידעו המבקש ואסנת על העובדה שיש בעזבון המנוח שתי דירות (ראו בנספח לסיכומי רות).

5.         תצהיר הויתור פשוט וחד משמעי וכל קוראי עברית בסיסית יכול להבינו ולא מתקבל על הדעת, שהמבקש ואסנת לא ידעו על מה חתמו. גם אם היה ממש בטענת המבקש ואסנת כי רות הפעילה עליהם לחצים לחתום על הויתור, עדיין אין מדובר בלחצים או באיומים בלתי חוקיים ומותר להשפיע על נהנה מירושה לוותר לטובת אמו. עצם ההשפעה, איננה בהכרח, השפעה בלתי הוגנת.

            המבקש העיד כי עובר לחתימתו על הויתור, לא היה עליו שום איום (עמ' 12 לפרוט'). עצם העובדה שאסנת לא ביקשה לבטל את צו הירושה ולא הצטרפה למבקש בעניין זה, אומר דרשני.

            לא מצאתי כל פגם בהליך שהתקיים בפני עו"ד רוני משה, לא פורמלי ולא אחר ואני מאמין שהויתור של המבקש ואסנת לטובת אמם על חלקם בעזבון, היה בלב שלם והם גם קיבלו תמורה כלשהי תשלום של 10,000 ש"ח לכל אחד מהם.

6.         הנה כי כן, דעתי היא כי ויתור המבקש ואסנת לטובת אמם/המשיבה היה מרצונם החופשי ורק מאוחר מאד הם התחרטו וחרטתם לא יכולה לתפוס בנסיבות.

            לכן, דוחה אני את הבקשה לביטול או תיקון צו הירוש.

            המבקש ישלם למשיבה, באמצעות הקרן, את הוצאות הבקשה לרבות שכר טרחת עורך דין בסך של 3,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק ולמשיבה, באמצעות רות, 2,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק.

המזכירות תשלח עותקים מפסק דין זה לב"כ הצדדים.

ניתן היום י"ב ב אדר א, תשס"ה (21 בפברואר 2005) בהעדר הצדדים.