פסק-דין בתיק בשא 10325/08

ביום 21.5.08 הגיש החייב בקשה זו, לאישור הסדר נושים.

צו כינוס לנכסי החייב ניתן ביום 9.12.05, לבקשתו.

בבקשה נטען כי החייב עומד בחובותיו לפי צו הכינוס. הוא בן 61, מובטל, סובל ממחלת הסוכרת ולאחרונה חלה אף בסרטן הערמונית. בשל מצבו הרפואי נרתמה בתו לסייע בידו במטרה לנסות ולגבש הסדר נושים, ולאפשר לאביה לפתוח דך חדש. לאחר מגעים עם המנהל המיוחד והכנ"ר, כמו גם עם הנושים המרכזיים, הוצעה הצעת הסדר, שבמסגרתה הוצע לנושים סכום כולל של 250,000 ש"ח (כולל הוצאות ההליך) (סכום שמחייב השלמת יתרה מצד בתו של החייב, מעבר לסכומים שהצטברו בקופה או העומדים לזכות החייב בקרנות שונות).

ההצעה הובאה בפני אסיפת נושים ביום 19.5.08. ההצעה אושרה ברוב מניין הנושים המצביעים, המהווים למעלה מ- 80% מערך הנשייה המצביעה. יתרה מכך, לדרישת הכנ"ר, והגם שההצעה אושרה באסיפה, נאותה בתו של החייב לשפר את ההצעה עד לסך כולל של 290,000 ש"ח.

דיון בבקשה התקיים בפניי ביום 6.10.08.

ההתנגדות היחידה כנגד אישור ההסדר הועלתה ע"י בנק לאומי, הגם שהחוב כלפיו קטן יחסית. לטעמו, התנהגות החייב, שבאה לידי ביטוי בעיקר בניהול עסקים בחו"ל, כפי שעלה מחקירת המנהל המיוחד, מחייבת דווקא את ביטול ההליכים. כן מציין ב"כ הבנק כי חברת מנעמי גן עדן בע"מ (שניהלה חשבון בבנק, והחייב ערב לחובותיה) שעבדה לבנק שני כלי רכב, אשר יצאו מרשות החברה. לגבי אחד מהם נטען כי נגנב, אך חברת הביטוח כפרה בחבותה והעלתה ספק בדבר טענת הגניבה. עוד מוסיף הבנק וטוען, כי ראוי לברר תחילה טענות של ניהול החברה במרמה, שהועלו כלפי החייב ע"י אחיו, מר גריגורי שור, אגב דיון בהליכי הפש"ר שהתנהלו נגדו בתיק נפרד.

עמדתם של הכנ"ר והמנהל המיוחד ברורה; לדעתם ראוי לאשר את ההסדר.

כידוע, העיקרון הגלום בצו הפטר, כמו גם בסיום ההליכים על דרך של הצעת הסדר בהתאם לסעיף 35 לפקודה, הוא הכרה באינטרס הלגיטימי של פושט הרגל, שנקלע בתום לב לחובות שאינו מסוגל לפרוע אותם, לפתוח דף חדש בחייו. ראוי לזכור כי "החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים, ובגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ, ערך חשוב" (ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, 55 (1993)). מאידך גיסא, מתן הפטר לחייב או סיום ההליכים, באופן המשחרר אותו מכל חוב בר תביעה בפשיטת רגל, פוגע בזכות הקניין של הנושים. על בית המשפט הדן בבקשת הפטר לאזן בין מתן אפשרות לפושט הרגל לפתוח דף חדש בחייו לבין הפגיעה בזכות הקניין של הנושים. בין השיקולים שישקול בית המשפט, ניתן למנות את התנהלות החייב עובר ובמהלך פשיטת הרגל; את האמור בתסקיר שהוגש על ידי הכנ"ר; את עמדת הנאמן והנושים וכן את התועלת הצפויה שתצמח לנושים מהימשכות ההליך (ראו: לוין וגרוניס, פשיטת רגל, מהד' שנייה, 2000, עמ' 193). ראוי אף לשקול נסיבות אישיות (כולל בריאותיות), במסגרת ההיבט החוקתי של הזכות לכבוד האדם.

בהקשר הספציפי של אישור הסדר נושים נפסק, כי אמנם, סמכות בית המשפט היא רחבה ואינה תלויה בהכרח בעמדתו של מי מהצדדים; בית המשפט רשאי לסרב לאשר הסדר גם אם רוב הנשיה, בעל התפקיד וכונס הנכסים הרשמי תומכים באישורו. עם זאת, בית המשפט לא יטה להתערב בשיקול דעתה של אסיפת הנושים ושל מאזן הסיכוי והסיכון הטמון בו, אף אם לדעתו של בית המשפט טעו הנושים בשיקול דעתם ובית המשפט היה מגיע לתוצאה שונה לו עמד בנעליהם. פועל יוצא מכך כי ברובם המוחלט של המקרים בית המשפט לא יתעמק ויכריע בשאלת הכדאיות לגופה. חריגים אפשריים לכך עשויים להיות מצבים שבהם בית המשפט משתכנע כי הרוב שהושג באסיפת הנושים אינו רוב אמיתי ואינו מבטא הלכה למעשה הכרעת כדאית מצד הרוב האמיתי של הנושים, או מצבים שבהם ישנם שיקולים לבר-כלכליים חשובים מתחום המדיניות המשפטית (ראו והשוו: אלשיך ואורבך, הקפאת הליכים הלכה למעשה, 2005, בעמ' 447 - 450). אכן, הכלל הרחב הוא כי בית המשפט ינהג באיפוק שיפוטי בהפעלת סמכותו ולא יחליף את שיקול דעתם של הנושים בשיקול דעתו שלו. במצב דברים שבו רוב הנושים בחנו את ההצעה והגיעו למסקנה שבנסיבות העניין בכללותן המתווה המוצע נותן להם את הפתרון האופטימלי, התערבות בית המשפט תהייה חריגה. ראו, למשל, פש"ר מחוזי (ת"א) 1896/02, בש"א 10834/03 אמדר לבניין (אילת) בע"מ (בהקפאת הליכים) נ' כונס הנכסים הרשמי, (3.6.03): "הלכה פסוקה וידועה היא, כי כאשר מכריע רוב נשיה של 75% ומעלה כי הסדר מסויים הינו כדאי כלכלית, לא ימהר בית המשפט להתערב בשיקול דעתו ולהפוך את ההחלטה, אף אם הוא סבור כי ניתן להגיע להסדר טוב יותר. לעניין זה התייחסתי, בין היתר, בבש"א 25413/01 בעניין הסדר שינוי המעטפת התאגידית של אגודת דן, [פורסם בנבו]: 'בעניין כדאיותם הכלכלית או הסיכויים והסיכונים הצפונים בהסדרי נושים ופשרות, הלכה פסוקה היא כי אין בית המשפט נוטה להחליף את שיקול דעתם של רוב בעלי העניין (בין אם עסקינן בנושים או בחברי אגודה שיתופית), אלא בנסיבות חריגות, כאשר הוכח כי ההחלטה היתה בלתי סבירה במובהק, או נגועה בפגם יסודי שנפל באופן קבלתה' ".

עמדתם של החייב, המנהל המיוחד, הכנ"ר ורוב הנושים מקובלת עליי. משקלן של הקושיות והתמיהות שהעלה בנק לאומי (מה גם שהועלו ללא תשתית ראייתית של ממש), אין די בו כדי להטות את הכף לכיוון ההפוך.

הבקשה מתקבלת. ההסדר מאושר. ניתן להגיש עם ביצועו פסיקתא בדבר סיום ההליך לפי סעיף 35 (י) והסרת המגבלות.

ניתן היום כ"א בתשרי, תשס"ט (20 באוקטובר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים. הכנ"ר יודיע לנושים.