1. בפני שתי בקשות שהוגשו לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א - 1981, לביטול הבאתם של שיקים שסורבו מחשבון הבנק של המבקשת במניין השיקים, אשר סירובם הביא בסופו של דבר להגבלה חמורה של חשבון הבנק של המבקשת.
בבש"א 1148/08 ביקשה המבקשת לגרוע שמונה שיקים ממניין השיקים ואילו בבש"א 2677/08 ביקשה המבקשת לגרוע אחד עשר שיקים נוספים, מאוחרים לשיקים שהתבקשו בבש"א 1148/08.
2. על פי הנטען על ידי המבקשת, היתה בחשבונה, במשך שנים ארוכות, מסגרת אשראי שהמשיבה איפשרה לה לחרוג ממנה בסכומים ניכרים וכדוגמא, בשנת 2004 כאשר מסגרת האשראי עמדה על 800,000 ש"ח איפשרה המשיבה חריגה עד לסכומים של 20,000,000 או 30,000,000 ש"ח.
במועדים הרלוונטייים לבקשה שבפניי, עמדה מסגרת האשראי בתחילה על סך של 150,000 ש"ח, כאשר להבטחת מסגרת זו ולהבטחת התחייבויות נוספות שהיו למבקשת ולבעליה, עמד אצל המשיבה פקדון בסכום של 1,175,800 ש"ח אשר הצטמצם לסך של 453,090 ש"ח.
בשלב מסויים, בשלהי שנת 2007, החליטה המשיבה באופן חד צדדי לצמצם את מסגרת האשראי ולבטלה לחלוטין.
המבקשת טוענת, כי היה על המשיבה לכבד את השיקים שסורבו, בין אם מכח הסכמת הצדדים בדבר חריגה ממסגרת האשראי ובין אם מכח אותם כספים שהיו בחשבון הפקדון ושהיה על המשיבה לעשות בהם שימוש על מנת לפרוע את השיקים.
3. המשיבה טוענת, כי היא הודיעה למבקשת פעמים רבות, כי היא לא תכבד שיקים שלא ימצא להם כיסוי וכן כי לאחר שנכנסה לתוקף הוראת ניהול בנקאי תקין (הוראה מס'
325) של בנק ישראל, ביום 1.7.07 ולפיה המשיבה אינה רשאית לכבד שיקים המביאים לחריגה ממסגרת האשראי, הרי שהמשיבה פעלה בהתאם להוראות הדין.
4. הצדדים הותירו את ההכרעה בבקשה לשיקול דעתי, ללא חקירת המצהיר מטעם המבקשת. יצויין, כי המשיבה לא תמכה את תגובתה בתצהיר, אך צירפה מסמכים רבים שיש בהם כדי להעיד על ההתראות שנתנה למבקשת בדבר כוונתה שלא לכבד את התחייבויותיה של המבקשת, שיש בהן כדי להביא לחריגה ממסגרת האשראי המאושרת.
5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש מקום לקבל את הבקשה בחלקה ולהורות על ביטול הבאתם של חלק מהשיקים שסורבו.
שלושת השיקים הראשונים הם שיקים שמועד פרעונם קודם למועד כניסתן לתוקף של הוראות בנק ישראל ובאותו שלב איפשרה המשיבה חריגה ניכרת ממסגרת האשראי, כך שלאור מערכת היחסים ארוכת השנים ששררה בין הצדדים, היה למבקשת יסוד סביר להניח, כי המשיבה אכן תאפשר את פרעונם של שיקים אלה.
כדוגמא, אציין, כי ביום 31.5.07 עמדה יתרת החובה של המבקשת על הסך של 240,261.33 ש"ח, דהיינו בחריגה של למעלה מ-90,000 ש"ח (סעיף 23.2 לתגובת המשיבה). על פי הנטען על ידי המשיבה (סעיף 24.2), היה פרעון השיקים באותו יום מביא ליתרת חובה של 223,119 ש"ח (ככל הנראה הופקדו לחשבון באותו יום כספים, שהביאו לצמצום יתרת החובה). מכאן, ניתן להסיק, כי על אף פרעון השיקים באותו יום, יכולה היתה יתרת החובה להצטמצם אף מעבר לזו שהיתה בבקרו של יום.
ביום המחרת, יום 1.6.08 עמדה יתרת החובה על הסך של 148,463 ש"ח (סעיף 23.3. לתגובה) ומכן, אף באותו יום היה למבקשת יסוד סביר להניח, כי השיק יכובד, שהלוא יום קודם לכן איפשרה המשיבה חריגה גבוהה ממסגרת האשראי.
6. אציין, כי התרשמותי היא, כי גם לאחר מכן, על אף כניסתן לתוקף של הנחיות בנק ישראל, היה למבקשת היסוד להניח, כי המשיבה תכבד את השיקים שנמשכו מחשבון המבקשת, בין אם מתוך סכום הפקדון שהיה למשיבה ושהיה בו כדי להבטיח את פרעון השיקים ובין אם משום התנהלותה של המשיבה.
המשיבה אמנם צירפה מכתבים ששלחה למבקשת בנוגע לכיסוי יתרת החובה בחשבון ואולם, לא ניתן לומר, כי מדובר במכתבים שמהם ניתן להסיק כי אמנם המשיבה לא תכבד את חיוביה של המבקשת (כעולה מפירוט יתרות האשראי במועדים שונים עולה, כי המשיבה כיבדה חיובים אחרים שאינם בשיקים, חרף מכתביה אלה).
7. המשיבה מאשרת, כי בנוגע לשיק השמיני במניין, בסכום של 23,750 ש"ח, שמועד פרעונו 30.12.07, התקשרה אליה המבקשת וביקשה, כי המשיבה תכבד שיק זה, אלא שהמשיבה לא כיבדה אותו אך ורק משום שהשיק סורב בעת שהועברה אליה הבקשה ולא משום שהמשיבה לא היתה מעוניינת לכבד שיק זה. דהיינו, על אף הוראות בנק ישראל , ישנה אפשרות בידי המשיבה להביא לכך ששיק זה או אחר לא יסורב ומכאן, אף ציפייתה של המבקשת , כי השיקים לא יסורבו.
8. ואולם, החל משלב מסויים, בו המבקשת ראתה, כי המשיבה מסרבת לכבד שיקים המביאים לחריגה ממסגרת האשראי, הרי שהיה על המבקשת להסיק, כי השיקים יסורבו ולא ניתן לומר, כי למבקשת היה יסוד סביר להניח כי השיקים לא יסורבו.
צפייה זו, יש לומר, מתקיימת לאחר סירובם של השיקים מיום 15.2.08 (ולצורך העניין, אניח, כי גם השיק מיום 17.2.08), שהם השיקים הראשונים שסורבו לאחר סירובו של השיק מיום 30.12.07.
לאחר מועד זה, כאשר ראתה המבקשת, כי המשיבה עודנה מסרבת לכבד שיקים, היה על המבקשת לפעול, בין אם להעברת סכום הפקדון לחשבון הבנק על מנת ששיקים לא יסורבו ובין אם לדאוג לכיסוי יתרת החוב בחשבון על מנת שאותם שיקים יכובדו.