פסק-דין בתיק ברע 3385/08

1.         בקשת רשות הערעור מתייחסת להחלטת בימ"ש השלום בחיפה (כבוד השופטת איילת דגן) מיום 3/6/08 בתיק בש"א 7372/08 במסגרת התיק העיקרי - ת"א 11214/01, שם נדחתה בקשת המבקש למנות מומחים רפואיים, לצורך קביעת נכותו הצמיתה, כתוצאה מתאונת דרכים שבה היה מעורב, בעת שנהג על מלגזה, ביום 25/8/94, וזאת לאור הסכמת הצדדים לרבות הודעת המבקש לנהל התיק לפי סע' 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים ). קיימת קביעת מל"ל, ולפיכך הורה בית המשפט כי יש לראות קביעה זו, כקביעה הקובעת.

2.         בהחלטה שניתנה על-ידי ביום 1/7/08, נדרש המבקש להשלים ולהגיש עותק מן הבקשה למינוי מומחים שהוגשה על-ידו בבימ"ש קמא. המסמכים הנוספים הוגשו, וכמו כן המציאו המשיבות עותק מתגובה שהוגשה על ידם בנושא הבקשה למינוי מומחים, בערכאה הדיונית.

בהחלטה מיום 17/7/08, הוריתי על מתן תשובה לבקשה, וכמו כן הוצע לברר קיומו של קשר סיבתי בין התאונה לבין המחלה שפרצה בשנת 1997, וזאת לאור פסק הדין שניתן בבית הדין הארצי לעבודה, במסגרת ההליכים המקבילים המתקיימים בין הצדדים.

            תשובת המשיבים התקבלה לתיק.

לאחר עיון חוזר בבקשה, בתשובה ובמסמכים שצורפו, יש מקום ליתן רשות ערעור מסויגת ומותנית בתנאים.

הרקע וההליכים הקודמים :

3.         להלן יובאו עיקרי הדברים וההליכים שננקטו על ידי המערער:

3.1        המערער נפגע כאמור בתאונת דרכים שהוכרה גם כתאונת עבודה ביום 28/5/94, בעת שנהג על מלגזה. לטענתו, נפגע בחלקי גופו השונים, ובמיוחד בגב, בצוואר ובאגן.

התאונה הוכרה, כאמור, כתאונת עבודה והמערער אף קיבל דמי פגיעה, עבור התקופה מ- 28/8/94 - 18/9/94.

3.2        לאחר התאונה טען המערער, כי חלה הידרדרות במצבו הרפואי, לרבות סיבוכים גסטרולוגיים קשים. בספטמבר 1997 אובחן המערער בבית חולים הלל יפה בחדרה, כסובל מפיסורה והוא אף נותח. ובהמשך התלונן המערער על התקפי פרכוס וחולשה בכל חלקי גופו לרבות סחרחורת. עקב כך, הופנה המערער לרופא תעסוקתי ולוועדה הרפואית של מבטחים, אשר המליצה על הפסקת עבודתו.

3.3        ביום 30/9/01 הגיש המערער תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל ) לקבלת דרגת נכות מעבודה.

3.3.1     וועדה רפואית של המל"ל קבעה ביום 21/1/02, כי דרגת נכותו הצמיתה של המערער מיום 19/9/94 היא בשיעור של 0%. באותה וועדה ישבו אורטופד ונוירולוג שהסתמכו גם על חוות הדעת של המומחה לכלי דם, ד"ר אסא יעקב. הוועדה קבעה, כי לא נותרה למערער נכות מבחינה אורטופדית - נוירולוגית או כירורגית, כתוצאה מהתאונה.

3.3.2     המערער טען להחמרת מצבו. בהחלטה שניתנה על ידי וועדה רפואית לעררים של המל"ל ביום 16/10/02, העמידה הוועדה את השאלה הבאה לדיון:

" אם הפגיעות בתאונה, משנת 1994 יכלו לגרום לכאב הבטן שהחל

  ב-1997, וכן לעצירות ולפיסורה בגינה נותח".

            הוועדה הרפואית לעררים השיבה בשלילה על השאלה האמורה ושללה את הקשר בין המחלה בגינה נותח לבין תאונת הדרכים, ובלשונה:

"התשובה שלילית על הסף. אין פגיעות מסוג הפגיעות שהנ"ל נפגע בתאונת הדרכים יכולות לגרום בשלב מאוחר לכאב בטן. הוועדה דוחה את הערר".

בהתאם לכך נרשם בשנית כי דרגת נכותו היציבה של המערער מיום 19/9/04 עומדת על שיעור 0%.

3.3.3     בערעור שהוגש על-ידי המערער לבית הדין האזורי בחיפה בתיק ב"ל 3486/02, עתר המערער ייבדק על-ידי מומחה גסטרולוג, וכן טען כנגד העדר מומחה בתחום בעת הדיון, בדחיית תביעתו על הסף.