פסק-דין בתיק ברע 3131/07

1.      לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות (כב' השופטת ר. זוכוביצקי) לפיו התקבלה תביעתו של המשיב נגד המבקשת. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש הערעור על פי הרשות שניתנה.

2.      עניינה של תביעת המשיב בנזק שנגרם למחשב הנייד שלו בגין תקלה במערכת החשמל אליה היה מחובר. התקלה נמשכה מספר שניות בלבד שלאחריהן, עם חזרת מתח החשמל, פסק המחשב מלפעול. על רקע זה הגיש המשיב תביעה נגד המבקשת בגין הנזק שנגרם למחשב ובגין הוצאותיו ותביעתו התקבלה.

3.      עניינו של הערעור מתמקד בתחולתן ומשמעותן של אמות המידה אשר נקבעו על ידי הרשות לעניינים ציבוריים - חשמל (להלן - הרשות) מכוח סמכותה על פי סעיף 30 לחוק משק החשמל תשנ"ו 1996 (להלן - חוק משק החשמל). קביעותיה של הרשות מרוכזות ב"ספר אמות מידה" המנופק על ידה וחלות על "ספק שירות חיוני" (להלן - ספק) כמשמעו בחוק משק החשמל, כגון המבקשת. כותרתו של סעיף ד.5 לפרק ב' לספר הינה "נזקים למכשירי חשמל". סעיף ד.5.1.2 מפרט את המקרים בהם חייב ספק בפיצוי בגין תקלות באספקת החשמל, וסעיף ד.5.1.3 מפרט את המקרים בהם הספק אינו חב בפיצוי. סעיף ד.5.1.5 לאמות המידה קובע כי במקרים שאינם נופלים במסגרת הסעיפים הקודמים, יוכרע הנושא לגופו על ידי הממונה על פניות הציבור ברשות.

4.      המבקשת טענה בבית משפט קמא ועומדת לפנינו על טענתה לפיה היא זכאית לפטור מאחריות לכל נזק שנגרם למשיב בגין התקלה נשואת הדיון שכן סעיף ד.5.1.3, שכותרתו "אירועים שאינם מזכים בפיצוי" מונה, בסעיף ד.5.1.3(ב), את החלופה "הפסקת חשמל וחיבור חשמל בודד מחדש בגמר ההפסקה" (להלן - סעיף הפטור).

5.      בית משפט קמא דחה את טענת המבקשת, וזאת לאור מסקנתו כי: "באותו יום נותק החשמל עקב תקלה בקו מתח גבוה בכל היישוב קדר ועל-כן אין המדובר בחיבור חשמל בודד של התובע. מקרהו של התובע מתואר בסעיף 5.1.2(ו), בו מנוי בין יתר האירועים המזכים בפיצוי נזק שנגרם למכשיר חשמלי בגין: "תקלה באחד הקטבים של מנתק מתח גבוה".

כמו כן, קבע בית משפט קמא, בהסתמך על פסק הדין בת"ק 1649/03 ערוסי יחיאל נ' חברת החשמל מחוז ירושלים (לא פורסם, 5.11.03) (להלן - פסק דין ערוסי) כי "מקרהו של התובע מתואר בסעיף ד.5.1.2 (ו) בו מנוי בין יתר האירועים המזכים בפיצוי, נזק שנגרם למכשיר חשמלי בגין "תקלה באחד הקטבים של מנתק מתח גבוה".

בית משפט קמא הוסיף וקבע, גם זאת בהסתמך על פסק דין ערוסי, שגם אם סעיף הפטור היה חל במקרה שלפנינו, לא היה בכך לסייע למבקשת, שכן "הכוונה בסעיף האמור היא כי אין חברת החשמל מפצה בגין הפסקת החשמל עצמה. ואולם אין בכך כדי לשלול פיצוי בגין גרימת נזק למכשירי חשמל עקב ההפסקה."

6.      המבקשת טוענת, ראשית, כי התקלה המנויה בסעיף ד.5.1.2(ו) לאמות המידה איננה התקלה נשוא הדיון, שכן תיקונה של תקלה מסוג זה נמשך מספר רב של שעות ואין אינה מסוג התקלות הנמשכות מספר שניות בלבד. מכל מקום, טוענת המבקשת, לא הועמדה בפני בית המשפט קמא כל תשתית עובדתית עליה יכול היה לבסס את מסקנתו לפיה המדובר ב"תקלה באחד הקטבים של מנתק מתח גבוה". שנית, טוענת המבקשת כי לאור כותרתו של סעיף ד.5 לאמות המידה, שהינה כאמור "נזקים למכשירי חשמל", מסקנתו של בית משפט קמא, לפיה הסעיף אינו פוטר נזק למכשירי חשמל שגויה, שכן סעיף ד.5 כולו עוסק בנזקים למכשירי חשמל. שלישית, פרשנותו של בית משפט קמא את הסעיף הפטור שגויה שכן לשיטתה, משמעות המילים "הפסקת חשמל וחיבור בודד מחדש בגמר ההפסקה" שבסעיף הפטור הינה "הפסקת חשמל שאיננה חוזרת על עצמה מספר פעמים, ואין כל קשר או חשיבות למספר הצרכנים המוזנים מאותו קו מתח".

7.      המשיב טוען כי הוא נפגע במקרה זה מחוסר יכולתה של חברת החשמל להבטיח שירות של מתח תקין ואחיד שלא יסכן את המוצרים החשמליים אשר ניזונים דרך קבע ממתח החשמל בבית. וכי אין ביכולתו כאזרח/צרכן להתמודד משפטית מול "מעצמה" כחברת החשמל. הוא מוסיף שנציג השירות של חברת החשמל הוא שהנחה אותו לבדוק את המחשב במעבדת שירות, תוך שנתן לו להבין כי עם המצאת מסמך זה חברת החשמל, כחלק מהשירות והביטוח ללקוחותיה, תשלם עבור הנזק.

8.      בפתח הדיון, אציין כי לאור הנחתו של בית משפט קמא כי אמות המידה הן שתקבענה את זכאותו של המשיב לפיצוי ובהעדר טענה בעניין זה מצד המשיב, אינני נדרש לדון במסגרת בקשה זו בשאלת מעמדן המשפטי של אמות המידה הנקבעות מכוח סעיף 30 לחוק משק החשמל.  

9.      מקובלת עלי טענתה הראשונה של המבקשת, לפיה מהראיות שבאו בפני בית המשפט קמא לא ניתן היה להסיק כי גורם הנזק למחשב של המשיב הייתה "תקלה באחד הקטבים של מתח גבוה". בית משפט קמא ביסס מסקנתו זו על האמור בפסק דין ערוסי. אולם מאותו פסק הדין לא ניתן ללמוד שמבחינה עובדתית מקורה של הפסקת החשמל במקרה שלפנינו ב"תקלה באחד הקטבים של מתח גבוה". יתירה מזו, העיון בפסק דין ערוסי מעלה כי נוסח סעיף ד.5.1.2 במועד מתן אותו פסק דין היה שונה והוא נסמך על חלופה שהייתה מנויה באמות המידה באותו מועד בסעיף ד.5.1.2(ו) אשר התייחסה ל"ניתוק מוליך מתח גבוה במקרה שמערכות הגנה של ספק השירות החיוני בתחנת משנה לא פעלו". חלופה זו איננה מנויה באמות המידה החלות על המקרה נשוא תובענה זו, וגם מסיבה זו לא ניתן להסתמך בעניין זה על פסק דין ערוסי.

10.  אני מקבל גם את טענתה השנייה של המבקשת. בית משפט קמא ביסס מסקנתו על האמור בפסק דין ערוסי שם נקבע:

"סעיף ד.5.1.2 הקודם לסעיף עליו נשענת הנתבעת, קובע את המקרים בהם הצרכן יהיה "זכאי לפיצוי על נזק למכשיר שברשותו", בסעיף אליו מפנה הנתבעת, מילים אלה לא מופיעות. מסקנתי היא כי סעיף ד.5.1.3 שולל מן הצרכן פיצוי, בגין האירועים המפורטים בו, כשלעצמם. כך, סעיף ד.5.1.3(ד) שולל פיצוי בגין הפסקת החשמל עצמה. הסעיף אינו שולל פיצוי בגין נזקים אשר נגרמים למכשירים אשר בידי הצרכן. כך, מבחינת הפרשנות המילולית הפשוטה."

פרשנות זו איננה מקובלת עלי. לדעתי, עיון בסעיף ד.5 לאמות המידה מעלה כי שסעיף זה, לרבות סעיף ד.5.1.3 מתייחס לנזק למכשירי חשמל, ואין לצמצם את תחולתו של הסעיף לנזק הנובע מהפסקת החשמל עצמה. 

11.  אני מקבל גם את טענתה השלישית של המבקשת, לפיה האירוע נשוא הדיון תואם את האמור בסעיף הפטור, המתייחס ל"הפסקת חשמל וחיבור בודד מחדש בגמר ההפסקה". העובדה שהפסקת החשמל אירעה באותה עת אצל צרכנים רבים נוספים אינה רלבנטית לענייננו. הפסקת חשמל וחיבור בודד, כפי שטוענת המבקשת, היא הפסקת חשמל שאיננה חוזרת על עצמה מספר פעמים, ולכך אין כל קשר למספר הצרכנים המוזנים מאותו קו מתח. לשון אחר, המונח "בודד" כמשמעו באמת מידה זו, מתייחס להפסקת חשמל (בודדת) וחיבור (בודד) ולא לצרכן בודד.

12.  אשר לטענתו של המשיב בעניין ההנחיה שקיבל מנציג השירות של חברת החשמל לבדוק את המחשב במעבדת שירות, בית המשפט קמא לא קבע שבמתן הנחיה זו היה משום הודאה של חברת החשמל בחבותה וגם אני אינני סבור כך.

13.  התוצאה היא שהערעור מתקבל, פסק דינו של בית המשפט קמא מבוטל והתביעה נדחית.

14.  אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ו בתשרי, תשס"ח (8 באוקטובר 2007), בהעדר ב"כ הצדדים.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.