א. בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ בלשכת הוצל"פ בהרצליה (כב' הרשם צחי אלמוג) מיום 9.10.05 בתיק 3-05-01654-26, לפיה נדחתה בקשת המבקשת, המועצה הדתית ראש העין (להלן: "
המערערת" או "
המועצה") לביטול מימוש עיקול שהוטל ע"י המשיב 1, הזוכה מר עודד שמריה (להלן: "
הזוכה") על כספים שהיו מצויים בחזקת המשיבה 2, עיריית ראש העין (להלן: "
העירייה").
ב.
העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, הן כדלהלן:
המערער הגיש תובענה כנגד המועצה לבית הדין האזורי לעבודה בגין אי תשלום פנסיה בין החודשים: 11/02-6/03, סה"כ 33,000 ש"ח עבור 8 חודשים.
בתאריך 16.11.03 התקיים דיון במהלכו הגיעו הצדדים להסכם פשרה שקיבל תוקף של פס"ד (להלן: "
פסק הדין"), לפיו התחייבה המועצה לשלם לזוכה 33,000ש"ח לסילוק התביעה, פיצויי הלנת שכר בגין אי תשלום במועד, וכן התחייבה להמשיך ולשלם לזוכה את תשלומי הגמלה השוטפים.
ביום 29.4.04 פתח המערער בהליכי הוצל"פ כנגד המועצה, לביצוע פסק הדין.
באמצעות מערכת ההוצל"פ הטיל הזוכה עיקול אצל העירייה על כספים המגיעים מהעירייה למועצה. ביום 18.4.05 שלחה העירייה תשובה לצו העיקול, לפיה הטילה עיקול על כספים עפ"י הצו, בסכום כולל של כ- 260,000 ש"ח.
הזוכה עתר למימוש הכספים וביום 11.5.05 נענה ראש ההוצל"פ לבקשתו.
המועצה הגישה בקשה לביטול מימוש העיקול בנמקה את בקשתה, כך:
"
בהתאם לסעיף 31ב(ב) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, אין זכויות המועצה הדתית (החייבת) ניתנות לעיקול".
ביום 9.8.05 קיבל ראש ההוצל"פ את עמדת הזוכה שהתנגד לביטול, בקובעו:
"לאחר שעיינתי בעמדת ב"כ הזוכה, דומני שהדין עימו. החייבת אינה יכולה להסתפק ולהפטיר בצורה לקונית וסתמית כי כספיה חוסים תחת תיקון 31 לחוק יסודות התקציב. על החייבת לפרוש תשתית ראייתית איתנה המוכיחה כי נתמלאו תנאי החוק וכי על כן הכספים פטורים מעיקול (ר' בר"ע (חיפה) 533/05 מ. מקומית סג'ור נ' כרמים). לפיכך, תעביר החייבת עמדתה בתוך 20 יום, ובהתאם לצורך ייקבע מועד לדיון בבקשה."
ביום 24.8.05 הגישה המועצה עמדתה בה טענה כי מכוח ס' 11(א) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב] תשל"א - 1971 (להלן: "
חוק שירותי הדת"), הקובע כי בהוצאות המועצה ישאו הממשלה בשיעור 40% והרשות המקומית בשיעור 60%, עולה כי הגנת ס' 31ב(ב) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן: "
חוק יסודות התקציב") חלה גם על כספים המוזרמים למועצה מטעם העירייה. המועצה ציינה כי תפעל להמצאת פירוט הכספים הנמצאים אצל צד ג' ומקורם, לעניין הסוגיה האם חוסים תחת הגנת ס' 31ב(ב).
ביום 26.9.05 התקיים דיון בפני ראש ההוצל"פ. לדיון זה התייצבה גם העירייה כצד ג', ובו הוסיפה המועצה וטענה כי העובדה שהעירייה אינה נמצאת בהליך של הבראה, אינה שוללת את חסינות הכספים מכוח הוראת ס' 31ב(ב) לחוק יסודות התקציב שאיננו מוגבל בזמן, זאת להבדיל מפרק ד' 2 לחוק יסודות התקציב שהוא בגדר הוראה שעה.
ביום 9.10.05 ניתנה החלטת ראש ההוצל"פ נשוא בקשת רשות ערעור זו, לפיה נדחתה בקשת המועצה וראש ההוצל"פ הורה על מימוש כספי העיקול.
בהחלטתו, בחן ראש ההוצל"פ את הוראות החוק החלות על ענייננו ודחה את עמדת המועצה לפיה חסינות הכספים הקבועה בסעיף 31ב(ב) לחוק היא עצמאית ואינה קשורה לתיקון 31 לחוק, במסגרתו הקציאה הממשלה כספים לרשויות מקומיות שנקלעו למצוקה תקציבית; ומתוך מטרה לקדם את הבראת הרשות הגנה הממשלה על כספים אלה, במונעה את האפשרות לשעבדם או לעקלם.
ראש ההוצל"פ, פרט את נימוקיו לכך, תוך שהוא קובע כי ההסדר המיוחד הספציפי הקבוע בס' 31טז(ד) (שהינו חלק מפרק ד' 2) לחוק יסודות התקציב, גובר על ההוראה הכללית הקבועה בס' 31 ב' לחוק זה.
ראש ההוצל"פ המשיך וקבע, כי בהתאם להוראות פרק ד' 2 המתייחס באופן ספציפי למועצות דתיות, על המועצה להפקיד את כספי ההשתתפות מתקציב המדינה, וכל תקבול אחר המתקבל על ידה בחשבון לשעה, כתנאי לכך שהכספים יהיו מוגנים מפני עיקול. אולם, בענייננו, המועצה לא הוכיחה כי פתחה חשבון לשעה וכי הפקידה בו כספים ומאילו מקורות, קרי המועצה לא הוכיחה, עובדתית, כי הכספים מוגנים מעיקול, בהתאם להוראות פרק ד 2 לחוק, וזאת על אף שבא כוחה התחייב בהודעתו, להמציא פירוט הכספים ומקורם.
לפיכך, הורה ראש ההוצל"פ לעייריה להעביר לתיק ההוצל"פ את הכספים שעוקלו, כאמור בהודעתה.
בקשת המועצה לעיכוב ההליכים נדחתה, הכספים מומשו והועברו לזוכה.