פסק-דין בתיק ברע 130/08

המבקש נפגע בגופו בתאונת דרכים שארעה ביום 20/4/2007 ובגין כך הגיש לבית משפט השלום בנצרת תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975. במסגרת התביעה פנה המבקש לבית המשפט בבקשה כי יורה על מינוי מומחים רפואיים בתחומים הבאים: אורטופדיה, תחום הנפש, א.א.ג. ופלסטיקה, על מנת שיחוו דעתם באשר לנזקים שהסבה לו התאונה. בית משפט השלום (כבוד השופט א. קולה) הורה על מינוי מומחה בתחום האורטופדי וקבע כי זה יחווה את דעתו בנוגע לצורך במינויו של מומחה בתחום הפלסטי, תוך שהטיל שכרו על המבקש. במקביל, דחה בית המשפט את בקשתו של המבקש למינוים של מומחים בתחומים האחרים בקובעו כי אין ראשית ראיה המעידה על  קיומה של נכות בתחומים אלה וכי חלף זמן רב ממועד התאונה ועד המועד בו החל המבקש להתלונן על פגיעה נפשית. עוד קבע בית המשפט כי אין במסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה כל ממצא אובייקטיבי המעיד על קיומה של ראשית ראיה לנכות בתחום הא.ג.ג., מלבד תלונה סובייקטיבית של המבקש.

כנגד החלטה זו עותר המבקש ומבקש רשות ערעור. לטענתו, לא היה מקום להטיל עליו את תשלום שכרו של המומחה בתחום האורטופדי וכי המסמכים הרפואיים שצירף מהווים ראשית ראיה בדבר אפשרות קיומה של נכות נפשית ובתחום הא.א.ג. מנגד, טוענת  המשיבה,  כי מן התיעוד הרפואי עולה שההפרעה הנפשית עליה התלונן המבקש הופיעה זמן רב לאחר התאונה וכי לא קיים רצף טיפולי בתחום זה. עוד טענה כי אין מקום להביא בחשבון מסמכים המהווים חוות דעת רפואית שנערכו בהזמנת המבקש וכי תלונתו של המבקש בדבר קיומה של פגיעה בשמיעה הופיעה זמן רב לאחר התאונה, בעקבותיה הופנה המבקש לעריכת בדיקת שמיעה שתוצאותיה היו תקינות. עוד ביקשה לדחות השגותיו של המבקש כנגד החלטת בית המשפט להשית עליו את שכרו של המומחה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה החלטתי לדון בה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה וזאת על פי סמכותי שבתקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984. יצוין כי לבעלי הדין ניתנה הזדמנות להתייחס לאפשרות זו.

ככלל, אין לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים עת קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה (רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד(2), 216), שכן אי מינוי מומחה הרפואי על ידי בית המשפט עשוי לחסום בפני המבקש את הדרך היחידה העומדת בפניו להוכחת קיומה של נכות. זאת ועוד, נפסק כי יש לפרש את תקנה 2 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז- 1986, פירוש מרחיב ביחס לסוג המסמכים אשר עשויים לשמש תשתית להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט, ראה בעניין זה רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' כריסטיאן שמור, פ"ד מט(4), 865, שם נפסק כי:

בחינת נסיבות המקרה שבפני מעלה כי בעיותיו הנפשיות של המבקש תועדו לראשונה כחודש לאחר התאונה,  בתעודת  הרופא תאופיק אבו נסרה מיום 30.5.2007, וכי באישורי המחלה שהונפקו למבקש על ידי מרפאות קופת החולים בין החודשים 6/2007 עד 10/2007 צויין בפרק האבחנות כי המבקש סובל מ "adjustment reaction" והוא אף מקבל תרופות נוגדות דכאון כגון seroxat ודי בכך לטעמי כדי להוות ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות בתחום הנפשי. ממילא, שאלת הקשר הסיבתי בין הממצאים האמורים, אם יאושרו, לבין התאונה, מסורה לבחינת המומחה.

אשר למינוי מומחה בתחום אף אוזן וגרון. על פי תעודת מחלה שהוציא ד"ר חסן דעבוס למערער ביום 14/2/2008, התלונן בפניו המבקש על רעש באזניים, ללא ירידה בשמיעה. בבדיקת שמיעה שנעשתה לו ביום 5/3/2008 בבית החולים הצרפתי בנצרת, נרשם על גבי טופס תוצאות הבדיקה כי המערער מתלונן על טנטון באזניים. מן המפורסמות הוא כי תופעה של טנטון אינה מלווה בממצא פתולוגי ואבחנתה, תלויה במידה רבה במתן אמון בגירסת החולה בין היתר על רקע נסיון להעריך את חומרת החבלה שארעה לו בראשו ומיקומה. ברור שבחינת הקשר הסיבתי בין התופעה האמורה לתאונה הנטענת היא אחת השאלות שידרש להן המומחה. כאמור העדר ממצא פתולוגי אינו יכול לבטל בעיני הדיוט בתחום הרפואה, את האפשרות שהתובע - הנפגע אכן סובל מטנטון ואם כן מה הוא הגורם לכך.

בנסיבות הענין מתקבל איפוא הערעור והתיק מוחזר לבית משפט קמא על מנת שימנה מומחים רפואיים למערער בתחום הנפש וא.א.ג.

מטעמים שקבע בית משפט קמא בהחלטתו, אני דוחה הערעור בכל הקשור לקביעה כי המערער הוא שישא בשלב זה בהוצאות המומחה שמונה על ידו, וכך יהיה גם באשר למומחים שימונו עתה מכח החלטתי הנוכחית.

המשיבה תישא בהוצאות התדיינות זו בסך 1,500 שקלים חדשים בצירוף מע"מ כחוק, בלי קשר להוצאות ההתדיינות.

ניתן היום כ"ח בתשרי, תשס"ט (27 באוקטובר 2008) בהעדר.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

000130/08ברע054 פרח