בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשמת זועבי רגד) מיום 5.12.06 בתיק איחוד מס' 2-97-99996-06 (להלן: "
תיק האיחוד"), הכולל את תיק ההוצל"פ הפרטני מס' 0-01-11245-02, לפיה הוגדל צו התשלומים שהושת על המשיבה/החייבת במסגרת תיק האיחוד לסך של 1,000 ש"ח וזאת החל מחודש 1/07.
כנגד המשיבה נפתחו כ- 16 תיקי הוצאה לפועל אשר אוחדו במסגרת איחוד תיקים לתיק איחוד כאמור לעיל. בין יתר התיקים, מתנהל נגדה גם תיקו של המבקש כאן, תיק פרטני מס' 0-01-11245-02. בתיק זה חובה של המשיבה עומד על סך של כ- 347,000 ש"ח.
המבקש הגיש בקשה להורות למשיבה לענות על שאלון מטעמו, ולאור תשובות המשיבה לשאלון, אשר לטענת המבקש העידו על יכולת כלכלית, הגיש המבקש בקשה להגדלת צו התשלומים ב- 3,000 ש"ח במסגרת תיק האיחוד כאשר צו התשלומים נכון לאותו מועד עמד על 600 ש"ח. כב' ראש ההוצאה לפועל החליטה להיענות לבקשה באופן חלקי, והורתה על הגדלת צו התשלומים לסכום של 1,000 ש"ח בלבד.
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ומשהמשיבה השאירה את העניין לשיקול דעתו של בית המשפט החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו נתנה רשות ערעור והערעור הוגש.
לטענת המבקש/המערער שגתה כב' ראש ההוצאה לפועל כשלא קיבלה את בקשתו ולא הורתה על הגדלת צו התשלומים בסך נוסף של 3,000 ש"ח וזאת נוכח הכנסה פנויה ניכרת והוצאות נטענות שהן מיותרות ומוגזמות, כפי שעולה מהצהרת המשיבה בתשובותיה לשאלון. הבקשה להגדלת צו התשלומים מהותית לאור הזמן שחלף מאז חקירת היכולת הקודמת של המשיבה ולאור חוסר תום ליבה של המשיבה אשר "השמיטה" מידע מהותי ומסרה מידע כוזב.
כמו כן, טוען המבקש כי החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל אינה מנומקת ואינה מתיישבת עם המידע המהותי אשר הוצג בבקשה להגדלת צו התשלומים. חשיבות נימוק ההחלטה מקבלת משנה תוקף כיוון שלהחלטת כב' ראש ההוצאה לפועל השלכה ישירה על קניינו של המבקש. ברי כי כאשר חובה של המשיבה בתיק האיחוד עומד על כ- 871,720 ש"ח וההחזר החודשי עומד על 600 ש"ח הרי שהגדלת צו התשלומים חיונית לפירעון חובות המשיבה. המבקש מפנה לתשובותיה של המשיבה לשאלון, אשר לשיטתו מצביעים על יכולת כלכלית טובה יותר מזו שהוצגה בחקירת היכולת שלה - ניכוי הלוואות ישירות ממשכורתה ("העדפת נושים"), הוצאות מיותרות, לקיחת הלוואות נוספות, תשלומים גבוהים לחברות סלולאריות וכיוצב' - אשר כל אלה מעידים על הכנסה פנויה, הוצאות גבוהות ומיותרות אשר עליהן להיות מופנות כלפי נושי המשיבה ותשלום חובותיה.
לטענת המשיבה היא נקלעה למצב כלכלי קשה בעיקר בשל הסתבכויותיו של בעלה. לטענת המשיבה היא כיום המפרנסת היחידה ובעלה מובטל מזה למעלה משמונה שנים ואין לו כל הכנסה. כמו כן, למשיבה שני בנים האחד הינו חייל והשני תלמיד בחטיבת הביניים. המשיבה מתגוררת עם בני משפחתה בדירה שכורה וקטנה שקיבלו דרך משרד הבריאות. כמו למשיבה גם לבעלה תיקים רבים בהוצאה לפועל, לטענת המשיבה היא משלמת גם את חובותיו של בעלה, כך שמידי חודש היא משלמת סך של 1,750 ש"ח רק להוצאה לפועל. המשיבה טוענת כי רכשה מוצרי חשמל בסיסיים ולא מוצרי מותרות, כמו כן טענות המבקש על שכר גבוה מבוססות על תלושי השכר בהם שולמו לה דמי הבראה ותמריץ אחיות שהן תשלומים חד פעמיים ולא משקפים את שכרה האמיתי השוטף. לשיטת המשיבה הוצאות האינטרנט הינן כורח המציאות והכספים שמופקדים בחשבונה הינם סיוע כספי מבתה. המשיבה סומכת ידה על החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל וטוענת כי חזקה כי ראש ההוצאה לפועל שקלה את מכלול השיקולים בהחלטתה לרבות שיקומה של המשיבה ותשלום חובותיה.
ראשית אתייחס לטענת המשיבה לפיה היה על המבקש לצרף תצהיר לבקשת רשות הערעור ומשלא עשה דין כי הבקשה להידחות על הסף. נכון הוא כי תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 (להלן: "
תקנות ההוצאה לפועל") קובעות כי יש להגיש בקשת רשות ערעור בדרך של המרצה וכי הבקשה תפרט את נימוקי הערעור ויצורפו אליה תצהיר לאימות העובדות. ואולם, בקשת רשות הערעור שבפני אינה מבוססת על טענות עובדתיות אשר נמצאות בידיעת המבקש, אלא על עובדות אשר עולות מתשובות לשאלון, היינו תצהיר המשיבה עצמה, יתר טענות המבקש הינן משפטיות גרידא ואין, כידוע, צורך בתצהיר לעניין זה. לפיכך דין טענת המשיבה כי היה צורך בהגשת תצהיר תומך לבקשת רשות הערעור להידחות.
לגופו של עניין; המבקש מעלה בערעורו טענות אשר היה ראוי כי ינתן להם ביטוי בהחלטת כב' ראש ההוצאה לפועל. טענות המבקש לפיהן המשיבה מבצעת "העדפת נושים" ומגדילה את חובותיה על ידי לקיחת הלוואות נוספות הינן טענות אשר ראויות לבדיקה על ידי ראש ההוצאה לפועל והדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בחייב שהינו "חייב מוגבל באמצעים" ותיקיו מתנהלים באיחוד תיקים על כל המשתמע מכך.
מתגובת המשיבה לבקשת רשות הערעור עולה כי היא הינה חייבת ה"מוגבלת באמצעים" ומבקשת רשות הערעור עולה כי תיקיה של המשיבה בהוצאה לפועל אוחדו בתיק איחוד, שני מנגנונים אלה הינם מנגנונים אשר באים להגן על חייב אשר נמצא בחובות כבדים ואין ביכולתו לפרוע את חובו בגין כל תיק ותיק בנפרד, אין חולק כי ל"הטבה" זו יש מחיר בדמות הגבלות על החייב (ראה לעניין זה ס' 69ד' ופרק ז'3 -איחוד תיקים לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "
חוק ההוצאה לפועל") וכך אכן טענה בצדק המשיבה.
יחד עם זאת, חייב אשר נמצא בחובות צריך לשים בראש סדר העדיפויות שלו את תשלום חובותיו, עליו להפנות כל שקל פנוי לטובת כיסוי חובותיו ועל אורח חייו לתאום הגיון זה, ברי כי מנגד על החייב להיות מסוגל לנהל אורח חיים בסיסי ולספק למשפחתו מוצרים בסיסיים הכרחיים, וזאת לצד עם תשלום חובותיו. אולם מלאכת האיזון העדינה בין חובות החייב וזכויותיו נתונה בידי ראש ההוצאה לפועל, מלאכה זו הינה קשה לביצוע ותמיד נמצא אינטרסים מנוגדים מצד החייבים והזוכים תוך מאבק ביניהם מה יגבר על מה. לאור זאת הרי שיש חשיבות גדולה לכך כי ראש ההוצאה לפועל ינמק החלטותיו ויבהיר היטב את השיקולים אשר עמדו מאחוריהן.
כאמור, טענות המערער הינן מהותיות ואין ספק בידי שאם ימצאו כנכונות הרי שיש בידן להשפיע על גובה צו התשלומים. כך יש ליתן את הדעת לגבי הטענות הנוגעות לעבודת בעלה של המשיבה. כמו כן יש להתייחס לטענות בדבר מסירת מידע כוזב תוך בחינה מדוקדקת של תלושי השכר של המשיבה, הוצאות על מוצרי מותרות, לקיחת הלוואות נוספות וכיוצא בזה התנהגויות נוספות, אשר לכאורה לא קיבלו ביטוי בהחלטת כב' ראש ההוצאה לפועל.
לאור האמור לעיל, דין הערעור להתקבל במובן זה שהחלטת כב' ראש ההוצאה לפועל מיום 5.12.06 מתבטלת, והנני מורה לכב' ראש ההוצאה לפועל לדון מחדש בבקשת המבקש להגדלת צו התשלומים, בין אם על ידי זימונה של המשיבה לחקירת יכולת נוספת (בנוכחות המבקש ו/או הנושים הנוספים) ובין אם על ידי בחינת טענות המבקש ותגובת המשיבה וביסוס החלטה על הנתונים הספציפיים שיוכחו.
ניתן היום כ"ד בניסן, תשס"ז (12 באפריל 2007) בלשכתי בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
___________________
גבריאלה (דה-ליאו) לוי
שופטת
001001/07ברע054 מאיה אסראף