פסק-דין בתיק בג"ץ 8773/11

השופטת ע' ארבל:

             בפנינו שתי עתירות קשורות שהוגשו על ידי ראש המועצה הדתית פתח תקווה. עתירה אחת עניינה בהליך בחירת רבני העיר פתח תקווה, והעתירה השניה עניינה בביטול צו הגנה זמני שניתן לעותר על ידי מבקר המדינה.

רקע עובדתי והשתלשלות העניינים

1.        העותר הינו ראש המועצה הדתית פתח תקווה (להלן גם: המועצה). עניינה של העתירה בבג"ץ 8773/11 הינה הליך בחירת רבני העיר פתח תקווה שהחל עוד בשנת 2009. ביום 28.11.11 הגיש העותר עתירה זו בה הוא טוען לפגמים שונים בהליך הבחירות האמור. ביום 20.2.12 לאחר שמיעת טענות הצדדים הוצא צו על תנאי המורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא תבוטלנה החלטות המשיבים בעניין הליך הבחירות לרב העיר פתח תקווה אשר נתקבלו בלא העותר (סעיף ג' לעתירה). במקביל נדחתה בקשת העותר להוציא צו ביניים שיעכב את תהליך הבחירות. מאחר שהוצא צו על תנאי אך בסעיף המתייחס לקיום הליך הבחירות ללא העותר, אתמקד בהמשך הדברים בפרטים הרלוונטיים לעניין זה בלבד.

2.        העותר נבחר לתפקידו כיו"ר המועצה הדתית ביום 11.11.09. לטענתו, מצא במועצה ליקויים רבים והתנהלות המנוגדת לכללי המנהל התקין, והחל לפעול לתיקונם. על רקע זה, כך הוא טוען, התגלעו מאבקים במועצה הדתית פתח תקווה, בעיקר מצד חברי המועצה ועובדיה המעוניינים לשמור על מצב העניינים הקיים. ביום 11.5.10 נבחר העותר כנציג המועצה הדתית לוועדה המכינה את הבחירות לרבני העיר פתח תקווה (להלן: וועדת הבחירות). זמן לא רב לאחר מכן נודע לעותר כי ישנה כוונה של מועצת הנבחרים של המועצה הדתית להעביר את העותר מתפקידו. בעקבות זאת פנה העותר למבקר המדינה אשר הוציא ביום 13.7.10 צו הגנה זמני המונע פגיעה בזכויותיו, תפקידו או מעמדו של העותר כראש המועצה הדתית. ביום 16.2.11 התכנסו חברי המועצה הדתית והחליטו לבטל את בחירתו של העותר לנציג המועצה הדתית לוועדת הבחירות. חברי המועצה הסתמכו על חוות דעת מטעם הלשכה המשפטית של המשרד לשירותי דת, לפיה העותר נבחר עוד טרם פורסמה ברשומות ההודעה על בחירת רבני העיר, ולפיכך אין בחירתו בת תוקף.

3.        בעקבות החלטה זו פנה העותר לבית המשפט לעניינים מנהליים לביטולה. ביום 23.5.11 נתן בית המשפט (כב' השופט י' שינמן) תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, שנתקבלה בהתאם להצעת בית המשפט, לפיה יבוטלו ההחלטות שהתקבלו בישיבת המועצה מיום 16.2.11 וכי יוקפאו ההליכים לבחירת רבני העיר פתח תקווה עד לקבלת צו חדש של מבקר המדינה. ביום 28.6.11 לאור הסכמת הצדדים הבהיר בית המשפט כי פסק הדין שניתן ביום 23.5.11 כוונתו לא היתה למנוע מגוף כלשהו להמשיך בפעולותיו על פי כל דין, ומשמעותו היתה אך ורק מניעת המועצה הדתית בשלב זה מלשלוח נציג לוועדת הבחירות. בהמשך הדברים התכנסה וועדת הבחירות, על אף התנגדותו של העותר, בטענה שאין מניעה להמשיך את כינוס הוועדה בלא שישתתף נציג המועצה הדתית, וזאת בהתאם לתקנה 7(ד) לתקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשס"ז-2007 (להלן: התקנות). עקב כך הגיש העותר את העתירה בבג"ץ 8773/11.

4.        להשלמת התמונה אציין עוד כי ביום 28.6.12 החליט מבקר המדינה בתפקידו כנציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה שלא ליתן לעותר צו הגנה קבוע, וכי הצו הזמני פוקע עם סיום הבירור. בהחלטה נקבע כי העותר חשף את חשדותיו למעשי שחיתות עוד טרם מינויו לתפקיד ראש המועצה. בעקבות חשיפה זו מינה המשרד לשירותי דת רואה חשבון שערך ביקורת על התנהלות המועצה ואף פרסם דו"ח בנושא. מהדו"ח עולה כי אומתו חלק מהחשדות שהעלה העותר. בהחלטה צוין עוד כי כל חברי המועצה בחרו בעותר לתפקיד ראש המועצה, אך הוא איבד את תמיכת רוב החברים זמן קצר בלבד לאחר שהחל לכהן בתפקיד. חברי המועצה העלו בפני צוות הבירור מטעם נציבות תלונות הציבור טענות רבות על הדרך שבה ניהל העותר את המועצה ועל היחס שלו כלפי עובדי המועצה. צוות הבירור הגיע למסקנה כי היעדר שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים במועצה הביא למעשה לשיתוקה של המועצה הדתית. הצוות הכריע  כי לא נמצאה תשתית ראייתית מספיקה לקבוע שהמהלך שיזמו חברי המועצה להעביר את העותר מתפקידו בא בתגובה לדיווחו של העותר על מעשי שחיתות לכאורה, כטענת העותר. הממצאים, מאוששים, כך נקבע, דווקא את גרסת חברי המועצה ולפיה ניסיונם להעביר את העותר מתפקידו נבע מאי שביעות רצונם מתפקודו כראש המועצה הדתית.   

5.        בעקבות החלטה זו הגיש העותר עתירה נוספת - בג"ץ 5850/12 - שעניינה הענקת צו הגנה קבוע לעותר. ביום 20.9.12 קיימנו דיון מאוחד בשתי העתירות. לאחר הדיון הודיע העותר כי הוא אינו עומד על עתירתו כנגד מבקר המדינה בבג"ץ 5850/12, וזאת בכפוף לכך שיובהר כי העותר שומר על כל זכויותיו לפנות לכל ערכאה מתאימה, ולבקש כל סעד הולם בכל הנוגע לטענותיו בעתירה זו בכלל, ולשמירת כל זכויותיו לפנות לערכאות המתאימות לצורך מניעת העברתו מתפקידו בפרט. אתמקד, אם כן, בעתירה בבג"ץ 8773/11.

טענות הצדדים

6.        בא-כוח העותר הדגיש את חשיבות התפקיד של רב עיר, ואת פועלה של וועדת הבחירות בהליך הבחירה לרב עיר. לטענתו, החלפתו של העותר בוועדת הבחירות נבעה מהשחיתויות שהוא חשף. עוד נטען כי תקנה 7 לתקנות אינה מאפשרת לקיים את וועדת הבחירות בהרכב חסר וללא נציג המועצה הדתית. ישנה רשימה סגורה של מקרים בהם ניתן יהיה לכנס את וועדת הבחירות ללא נציג המועצה הדתית, והמקרה דנן אינו אחד מהם. לטענתו, העותר לא הסכים להמשך קיום הבחירות ללא נציג המועצה הדתית.

           באת-כוח המדינה טענה מנגד כי וועדת הבחירות אינה בוחרת את רב העיר אלא רק מנהלת את הליך הבחירות. כמו כן העותר היה צד להסכמה לפיה המועצה הדתית לא תשלח לוועדת הבחירות נציג מטעמה, ומשכך הטענות כאן מהוות ניסיון לחזור מהסכמה זו ולעקוף פסק דין חלוט. לטענתה, התקנות מאפשרות את המשך קיום הבחירות ללא מינוי נציג המועצה הדתית בוועדת הבחירות. החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים יצרה מצב בו לא ניתן למנות את נציג המועצה הדתית, ובמצב כזה ניתן להמשיך בהרכב חסר. אין מקום להקפיא בשל כך את הליך בחירת הרבנים. בא-כוח העיריה הצטרף לטיעונים אלו.

דיון והכרעה

מסגרת נורמטיבית

7.        הליך בחירתם של רבני עיר מעוגן כיום בתקנות חדשות שהותקנו על ידי השר לשירותי דת בשנת 2007. רב העיר נבחר על ידי האסיפה הבוחרת. מספר חברי האסיפה הבוחרת נקבע בתקנות בהתאם לגודל הרשות המקומית. תקנה 8(ב) קובעת כי רבע חברי האסיפה הבוחרת ימונו בידי מועצת הרשות המקומית. רבע מהחברים ימונו בידי המועצה הדתית, וחצי מחברי האסיפה הבוחרת ימונו בידי נציגי בתי הכנסת. נציגי בתי הכנסת ממונים, בהתאם לתקנה 12, על ידי ועדת הבחירות באופן שישקף, ככל האפשר, את הרכב העדות השונות ברשות המקומית.     

8.        וועדת הבחירות, כאמור, מוסמכת למנות את נציגי בתי הכנסת לאסיפה הבוחרת. כן מופקדת וועדת הבחירות על ביצוע וניהול הליך הבחירות. תקנה 7 קובעת כי וועדת הבחירות תורכב, ברשות מקומית שקיימת בה מועצה דתית, משישה חברים. אחד מהם יהיה שופט או דיין; השני נציג השר הממונה; השלישי רב עיר שבחרה מועצת הרבנות הראשית; הרביעי והחמישי נציגי הרשות המקומית; והשישי נציג המועצה הדתית. למען בהירות הדברים אציג את ההליך בתרשים:

בחירת רבני עיר - רשות מקומית שפועלת בה מועצה דתית

האסיפה הבוחרת (גודל האסיפה קבוע בתקנה 8 בהתאם למספר תושבי

הרשות המקומית)