פסק-דין בתיק בג"ץ 8410/12

השופט י' דנציגר:

          לפנינו עתירה למתן צו על תנאי כנגד רשם האגודות השיתופיות ליתן טעם מדוע לא תבוטל החלטה שניתנה על ידי עוזר רשם האגודות השיתופיות לפני כשש שנים ומחצה, ביום 21.5.2006, שעניינה אופן קבלתה של גרושתו של העותר - ציפורת קורן (המשיבה 3) כחברה בקיבוץ נצר סירני (המשיב 2). העותר, שגיא רוזנר, הינו חבר הקיבוץ וגרושה של המשיבה 3 מזה כשמונה שנים.

1.       העותר והמשיבה 3 נישאו בחודש אפריל 1995. לבני הזוג נולדו במהלך נישואיהם שני ילדים. מכתב העתירה עולה כי בני הזוג התגוררו בחלק מתקופת נישואיהם בקיבוץ נצר סירני כשבמקביל השכירו את דירתה של המשיבה 3 ברמת גן, נוכח היתרונות הכלכליים שראו במגורים בקיבוץ. בחודש אפריל 2004 הגישה המשיבה 3 תביעת מזונות כנגד העותר ובחודש אוגוסט 2004 הגיש העותר תביעה לגירושין בבית הדין הרבני. בחודש יולי 2006 התגרשו הצדדים. לאחר הגירושין המשיכה המשיבה 3 להתגורר בבית בקיבוץ, בו התגוררה עם העותר בתקופת נישואיהם. העותר חי בזוגיות עם בת זוג אחרת בשש השנים האחרונות והחל משנת 2010 הם מתגוררים יחד בבית בקיבוץ, ולהם בן משותף.

2.       על פי האמור בכתב העתירה, פנתה המשיבה 3 בחודש נובמבר 2004 לרשם האגודות השיתופיות, עו"ד אורי זליגמן (להלן: רשם האגודות השיתופיות או הרשם), בבקשה להורות לקיבוץ נצר סירני לקבלה כחברת קיבוץ. רשם האגודות השיתופיות מינה ביום 6.2.2005 חוקר מטעמו בהתאם לסעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות לבחינת סוגיית חברותה של המשיבה 3 בקיבוץ. החוקר מטעם רשם האגודות השיתופיות הגיש ביום 26.7.2005 את ממצאי חקירתו והמליץ לדחות את בקשת המשיבה 3 להתקבל כחברה בקיבוץ. ביום 21.5.2006 ניתנה החלטה מפורטת ומנומקת של עוזר רשם האגודות השיתופיות, עו"ד טל בראון, במסגרתה התקבלה בקשת המשיבה 3, בניגוד להמלצת החוקר מטעמו, וניתנה לקיבוץ הוראה לקבל את המשיבה 3 כחברה בקיבוץ. לטענת העותר בעתירה דנן, מיד עם קבלת המשיבה 3 כחברת קיבוץ היא החלה למרר את חיי העותר, להפיץ בשיטתיות שקרים כנגדו - לרבות טענות בדבר אלימות והתעללות - ולפגוע בו ובמשפחתו החדשה.

3.       במסגרת העתירה דנן, טוען העותר כי רק בעת האחרונה התחוור לו שעורכי הדין שייצגו את המשיבה 3 בהליך שהתנהל לפני רשם האגודות השיתופיות הם בנו של הרשם, עו"ד אוהד זליגמן, ושותפו. לטענת העותר, בנסיבות אלה קיים חשש ממשי למשוא פנים ולפגם בשיקול דעתו של הרשם - שמחזיק בסמכויות שיפוטיות ושמעמדו כמעמד של שופט - בעת קבלת ההחלטה. נטען כי בנסיבות אלה מתקיים המבחן האובייקטיבי לעניין פסלות שופט. נטען כי אין בכך שההחלטה יצאה תחת שמו וחתימתו של עוזר הרשם כדי להמעיט מחומרת הפגם שנפל בה. לפיכך נטען כי מדובר בהחלטה שרירותית ובלתי סבירה שמנוגדת לכללי המשפט הטבעי. כמו כן נטען כי רשם האגודות השיתופיות היה צריך לנמק מדוע התערב בהמלצות החוקר מטעמו וכי בלאו הכי חרג הרשם מסמכותו עת הורה על תיקון פנקס החברים בקיבוץ בעוד סמכותו על פי הדין הינה, לכל היותר, להורות לקיבוץ להגיש מועמדותו של אדם לפני אסיפת חברי האגודה, אשר הם ורק הם יחליטו על קבלת חבר לשורותיהם. בנוסף נטען כי החלטת הרשם ניתנה מבלי שהעותר היה צד להליך ומבלי שניתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו.

4.       העותר טוען כי החלטת רשם האגודות השיתופיות החלה להשפיע עליו ביתר שאת רק לאחרונה, וזאת בשל קיומם של הליכים משפטיים שמתנהלים בין העותר לבין המשיבה 3 בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני. נטען כי ההחלטה משפיעה "באופן דרמטי ודרסטי" על העותר, על זכויותיו הקנייניות ועל מעמדו בקיבוץ וגורמת לו לנזקים מצטברים בסך של למעלה ממיליון ש"ח.

5.       דין העתירה להידחות על הסף. העתירה לביטול החלטת עוזר רשם האגודות השיתופיות הוגשה בשיהוי ניכר, בהתחשב בכך שמדובר בהחלטה שניתנה לפני שש שנים ומחצה ואין חולק שהעותר ידע אודותיה, נוכח העובדה שהמשיך בחלק מהזמן להתגורר בקיבוץ ולטענתו סולק בבושת פנים מהבית בו התגורר עם המשיבה כתוצאה ישירה מההחלטה. די בשיהוי הניכר כדי לדחות על הסף את רוב טענות העותר כנגד ההחלטה, בהן הטענה כי לא ניתנה לו הזדמנות להשתתף בהליך לפני הרשם וכי בהחלטת הרשם נפלו פגמים לגופו של עניין [ראו, למשל: בג"ץ 2114/12 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' ממשלת ישראל (טרם פורסם, 15.8.2012); בג"ץ 7418/09 אורנשטיין נ' נציבות שירות המדינה (טרם פורסם, 24.1.2010); בג"ץ 6312/05 באסל נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות (טרם פורסם, 10.7.2005)]. למותר לציין כי טענות אלה לא יכולות להיטען בדיעבד באיחור של שנים רבות, מבלי ליתן טעם כלשהו מדוע הן מועלות כעת ולא הועלו ב"זמן אמת". יתרה מכך, בהתאם לפסיקתו הידועה והמושרשת היטב של בית משפט זה בנוגע לעילות ההתערבות המצומצמות בהחלטותיו של רשם האגודות השיתופיות, ברי כי טענות אלה לא מקימות עילה להתערבות [ראו, למשל: בג"ץ 9110/11 אסתר נ' אשתאול מושב עובדים (טרם פורסם, 4.9.2012); בג"ץ 4222/95 פלטין נ' רשם האגודות השיתופיות, פ"ד נב(5) 614 (1998); בג"ץ 3815/92 פיין נ' רשם האגודות השיתופיות, פ"ד מז(2) 424 (1993)]. לא למותר לציין בנקודה זו כי העותר כלל אינו מנסה להתמודד עם פסיקתו של בית משפט זה בכל הנוגע לשיהוי ולהתערבות בהחלטות רשם האגודות השיתופיות וכלל אינו טורח להסביר כיצד עתירה זו צולחת את שתי המשוכות הגבוהות הללו.

6.       יש לדחות גם את טענת העותר כי מתעורר חשש ממשי למשוא פנים אשר מחייב ביטול ההחלטה, נוכח העובדה - שלטענתו התחוורה לו רק לאחרונה - שעורכי הדין שייצגו את המשיבה 3 במסגרת ההליכים שהתנהלו לפני הרשם הם בנו של הרשם ושותפו. אף אם אניח, לטובת העותר, כי אכן העניין התגלה לו כעת וכי הטענה אינה נגועה בשיהוי, ספק בעיניי אם עתירה לבית משפט זה הינה האפיק הראוי לבירור הטענה, בטרם פנה העותר אל הקיבוץ ואל המשיבה 3 לקבלת תגובתם לטענה זו בטרם הגשת העתירה, ומבלי שהתנהל הליך לבירור טענה זו לפני רשם האגודות השיתופיות [ראו והשוו: בג"ץ 10107/08 בר נ' עוזרת רשם האגודות השיתופיות (טרם פורסם, 17.10.2010)]. בנסיבות אלה, סבורני כי העותר לא מיצה את ההליכים בטרם פנה לבית משפט זה ודי גם בכך כדי לדחות את עתירתו על הסף. לבסוף, מבלי לגרוע מכל הטעמים האמורים עד כה אך גם מבלי לקבוע מסמרות, אציין כי בנסיבות העניין מתעוררת שאלה בדבר זכות העמידה של העותר בבית משפט זה, כאשר העותר כלל לא היה צד להליכים שהתנהלו לפני הרשם וכאשר הקיבוץ, שהיה הצד הישיר להליכים, כלל לא העלה את הטענות [ראו והשוו: בג"ץ 188/96 צירינסקי נ' סגן נשיא בית משפט השלום בחדרה, פ"ד נב(3) 721 (1998)].

סוף דבר, נוכח כל אחד מהטעמים האמורים וביתר שאת נוכח משקלם המצטבר, העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, י"א בכסלו תשע"ג (25.11.2012).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. חכ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 begin_of_the_skype_highlighting 077-2703333 ללא תשלום end_of_the_skype_highlighting ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

התקשר

שלח SMS

הוסף ל- Skype