הנשיאה ד' ביניש:
1. עניינה של העתירה שלפנינו בהליך המינוי למשרת הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן (להלן: הממונה). זוהי העתירה השנייה שבוחנת את הליך המינוי. בעתירה קודמת (להלן: העתירה הראשונה) קבע בית משפט זה כי עניינו של העותר, המבקש להתמנות לתפקיד זה, יובא בפני ועדת איתור, שתשלים דיוניה ותגבש המלצותיה לפני כינונה של הממשלה הנוכחית (בג"ץ 10176/08 פלג נ' נציבות שירות המדינה (טרם פורסם, 27.1.2009); השופטים א' א' לוי, ע' ארבל וח' מלצר). בעתירה הנוכחית תוקף העותר, בין היתר, את פעולות ועדת האיתור והמלצותיה, וטוען כי נעשו בניגוד לפסק הדין בעתירה הראשונה.
2. ואלה העובדות הצריכות לעניין, כפי שעולות מכתבי הטענות של הצדדים. ביום 10.9.2006 החליטה הממשלה על הקמת ועדה לאיתור מועמדים למשרת הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, בהתאם לסעיף 19 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981. הממשלה קבעה כי נוכח הקמת ועדת האיתור, המשרה תהיה פטורה ממכרז. בעקבות החלטת הממשלה, פורסמה בעיתונות הודעה בדבר הקמת ועדת האיתור, ומועמדים מתאימים הוזמנו להגיש מועמדויות. בסך הכל הוגשו 43 מועמדויות, בהן זו של העותר. ועדת האיתור זימנה תשעה מועמדים לראיונות. מבין תשעת המועמדים, שני מועמדים קיבלו פנייה מאת הוועדה להגיש את מועמדותם, שישה מועמדים סווגו על ידי הוועדה כ"מועמדים שניסיונם והכשרתם תואמים את שנדרש מממלא המשרה", והמועמד הנוסף, הוא העותר שלפנינו, סווג על ידי הוועדה כ"מועמד שניסיונו והכשרתו קרובים לנדרש".
ביום 10.3.2008, לאחר שרואיינו תשעת המועמדים, החליטה הוועדה להעביר אל שר המסחר והתעשייה (להלן: שר התמ"ת) שלושה שמות של מועמדים מומלצים, בהם גם העותר. באותו יום הועברה לוועדה הנחיית המשנה לנציב שירות המדינה לפיה עליהם להעביר שם של מועמד אחד בלבד. לפיכך, נערך סבב טלפוני בין חברי הוועדה, ובסופו החליטה הוועדה, ביום 12.3.2008, להעביר את שמו של העותר כמומלץ יחיד מטעמה. מתגובת המשיבים עולה כי ההחלטה התקבלה מבלי שהתקיים מפגש נוסף בין חברי הוועדה באשר להחלטה הסופית וטעמיה, והמלצת הוועדה שונתה מבלי להחתים מחדש את חבריה על ההחלטה החדשה ומבלי לשנות את תאריך ההחלטה המקורי. עם זאת, להחלטה החדשה נוספה הערה לפיה בפני חברי הוועדה היה מידע בדבר עברו המשמעתי של העותר, ולמרות זאת, ניתן להמליץ עליו כמועמד המתאים ביותר לתפקיד.
3. כעולה מתגובת המדינה, ההמלצה הועברה לשר התמ"ת אז, מר אלי ישי, שהעביר לממשלה הצעת החלטה לאשר את המינוי. מזכיר הממשלה פנה אל שרי הממשלה והודיעם כי אם לא יוגשו הסתייגויות, תקבל ההמלצה תוקף של החלטת ממשלה. ההודעה, שהופצה לכל שרי הממשלה, הגיעה גם לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, והועברה לטיפולו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה יצר קשר עם מזכירות הממשלה, ובעקבות שיחה זו הופסק המשך ההליך למינויו של העותר, אשר ביחס למינויו התקבלו במשרד המשפטים באותו זמן גם מספר תלונות של גופים ואנשים שונים.
4. בשלב זה, ובעקבות התלונות שהוגשו בעניינו של העותר, החלו במשרד המשפטים ובנציבות שירות המדינה בבדיקות נוספות באשר למינוי העותר, ונמצא כי תלוי ועומד נגדו הליך לחיוב אישי להוצאות במשרד הפנים בשל פעולות שונות שנעשו על ידו בתפקידו הקודם כיועץ המשפטי של עיריית באר שבע - הליך שלכאורה לא עמד בפני ועדת האיתור. ביום 29.6.2008 העביר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשר התמ"ת את חוות דעתו בעניין מינוי העותר. לחוות הדעת צורפה גם חוות דעת של הלשכה המשפטית של נציבות שירות המדינה. במכתבו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה נסקר ההליך לחיוב אישי שהתנהל נגד העותר, והוא ציין כי אמנם אין בכך בהכרח כדי לפסול את אישור מועמדותו לתפקיד, אך יש מקום להביא את דבר קיומו של ההליך ומשמעותו, כמו גם את יתר התלונות שהוגשו למשרד המשפטים, בפני ועדת האיתור טרם יאושר המינוי סופית. עמדת הלשכה המשפטית של נציבות שירות המדינה הייתה דומה, ולגישתה אף היה על העותר להביא את עובדת קיומו של ההליך בפני ועדת האיתור במהלך הראיון.
5. בעקבות חוות הדעת האמורות כונסה ועדת האיתור שוב ביום 6.10.2008. טרם כינוסה פנה העותר בכתב לשר התמ"ת והתייחס לטענות השונות שהועלו בעניינו. כפי שעולה מתגובת המשיבים, מכתבו של העותר לשר התמ"ת לא הובא, עקב תקלה, בפני הוועדה, ועל כן, לא עמדה בפני הוועדה התייחסותו של העותר לטענות שהועלו נגד מינויו. לפיכך, החלטת הוועדה הייתה לפנות לעותר ולקבל את תגובתו על ההליך לחיוב אישי נגדו. משנתגלתה התקלה, הועבר מכתבו של העותר לעיון הוועדה ביום 30.10.2008.
לאחר העברת מכתבו של העותר נכנסה המדינה לתקופת בחירות והממשלה החלה לכהן כממשלת מעבר. בעקבות זאת הוציאה נציבות שירות המדינה הנחייה בדבר הפסקת הליכי המינוי למשרת הממונה. בהנחייה נקבע כי לאור העיכובים בהליך הבחירה, ומאחר שהעותר התמודד מטעם רשימת הליכוד בבחירות לעיריית ירושלים, יש להפסיק את הליכי הבחירה בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה ופסיקת בג"ץ לעניין מינויים ערב בחירות. הליכי הבחירה יחודשו, כך נקבע, לאחר כינונה של ממשלה חדשה.
6. בעקבות הנחייה זו הגיש העותר את העתירה הראשונה (בג"ץ 10176/08). כאמור, בפסק הדין נקבע כי עניינו של העותר יובא בפני ועדת האיתור הנוכחית, שתשלים דיוניה ותגבש מסקנותיה לפני כינון הממשלה החדשה. עוד נקבע כי ועדת האיתור "תהיה מוסמכת לשקול את כל הסוגיות הרלוונטיות להחלטתה, גם כאלה שהתרחשו לאחר מכתבו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מיום 29.6.08".
7. בהתאם להחלטה האמורה בעתירה הראשונה התכנסה ועדת האיתור ביום 9.2.2009 והחליטה לאשרר את מינויו של העותר כמועמד יחיד. התברר כי גם הפעם נעדרה ההחלטה כל הנמקה באשר להעדפה של העותר על פני מועמדים אחרים. לפיכך, ביום 20.2.2009 פנה שוב המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למנכ"ל משרד התעשייה והמסחר, והבהיר כי על רקע חוסר ההנמקה נפל בהחלטה פגם משפטי המקשה על הבאתה בפני הממשלה בנוסח זה. מנכ"ל משרד התעשייה והמסחר סבר, עם זאת, כי יש מענה לפגמים לכאורה, ובמכתב מיום 1.3.2009 ציין כי לגישתו בפרוטוקול הוועדה מצויה ההנמקה הרלוונטית, כמו גם התייחסות לחובתו של העותר להתפטר ממועצת עיריית ירושלים היה וימונה לתפקיד.
נציבות שירות המדינה נדרשה אף היא לעניין חוסר ההנמקה בהחלטת ועדת האיתור ועיינה בפרוטוקול הוועדה הנזכר על ידי מנכ"ל משרד התעשייה המסחר ובפרוטוקולים האחרים של הוועדה. במכתב מיום 16.3.2009 קבעה הלשכה המשפטית של נציבות שירות המדינה כי הפרוטוקולים אינה מגלים "נימוקים ברורים וחד משמעים" מדוע החליטה הוועדה להמליץ על העותר; ובמיוחד לא נמצא בפרוטוקולים הסבר להמלצה המתוקנת של הוועדה לבחור בעותר כמומלץ יחיד לאחר סבב הטלפונים, וזאת מבלי לשנות או להוסיף לנימוקי הוועדה בהחלטתה המקורית שהתייחסה לבחירה בשלושה מועמדים מומלצים. בנוסף צוין במכתב הנציבות כי בדיון בוועדת האיתור, שהתכנסה לאחר ההחלטה בעתירה הראשונה, לא נמסרו נימוקים מהותיים לבחירה בעותר, וכל שנמסר היה כי הוועדה לא מצאה מקום לשנות את המלצתה. הנמקה זו, לגישת הנציבות, היא לקונית, ואין בה כדי לתקן את הפגמים שנפלו בהחלטה המקורית. פגם זה, צוין, הוא פגם מהותי ולא טכני גרידא, היורד לשורשו של עניין ומוביל למסקנה לפיה החלטת הוועדה אינה סבירה. הנציבות קבעה כי: "במקרה דנן, העדר הנימוקים בהחלטת הועדה צורם במיוחד, ומטיל צל כבד על סבירות ההחלטה, לנוכח העדר קיומה של המלצה מסוימת ומנומקת דיה כדי לאפשר 'אשרורה' מחדש, קל וחומר לאחר שהוועדה התבקשה להתכנס שוב ולבחון שורה ארוכה של סוגיות בעייתיות הנוגעות להליך הבחירה של [העותר], לרבות העדר ההנמקה בהחלטה הראשונה. בהחלטה החדשה של הוועדה אין כל זכר או התייחסות לכל אלה, ואף לא ברישומי מהלך הדיון שבוצע מטעם מי שנכחו בדיון". בהתאם לכך, עמדת הנציבות הייתה שעל הוועדה מוטלת חובה לתקן את החלטתה, אחרת לא ניתן יהיה לתת לה גיבוי משפטי בעת הגשתה לממשלה.
8. ביני לביני פנה העותר בעצמו, הן לשר התמ"ת והן לשר המשפטים, על מנת שיפעלו למינויו לתפקיד. בהמשך למכתבי העותר, ובעקבות בקשת שר התמ"ת, התכנסה ועדת האיתור פעם נוספת. לדיון זה התייצבו, לבקשת הוועדה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי לנציבות שירות המדינה. בהחלטת הוועדה נקבע כי נוכח העמדות המשפטיות לפיהן אין בהחלטות הוועדה עד אותה עת כדי למלא כנדרש אחר חובת ההנמקה, כונסה הוועדה פעם נוספת. בסיום ישיבתה קיבלה הוועדה את ההחלטה הבאה, אותה נביא כלשונה:
"עמדתם הראשונית של חברי הוועדה הייתה להמליץ בפני השר על שלושה מועמדים ראויים שהשר יבחר מביניהם. במסגרת דיוני הוועדה בשעתו המליצו ארבעה מהחברים על שנים מהשלושה [בהם העותר] ועל המועמד השלישי...המליצו שלושה מהחברים. אולם, הוועדה סברה כי השלושה, גם אם הינם בעלי הבדלים מסוימים, הינם בעלי כישורים דומים, וכי אף אחד מהשלושה אינו מועמד מוביל או מובהק שיש להמליץ דווקא עליו בפני השר, ובהתאם לכך נחתמה החלטת הוועדה מיום 10/3/09 (להלן- ההחלטה המקורית).
לאחר שנציבות שירות המדינה הודיעה לחברי הוועדה שעליהם להמליץ על מועמד אחד בלבד, החליטו חברי הוועדה-
בסבב טלפוני, כל אחד בשיחה נפרדת מול מרכזת הוועדה ומבלי לקיים דיון בשאלה מיהו המועמד הראוי ביותר- להמליץ על אחד מהשלושה [העותר] בפני השר (להלן - החלטת הוועדה המאוחרת).
החלטת הוועדה המאוחרת יותר להמליץ על [העותר], התבססה על כך שבמסגרת הסבב הטלפוני הצטבר רוב לטובת [העותר], כתוצאה מכך שהחבר החמישי שלא המליץ עליו בעת הדיון בוועדה, החליט לעשות זאת במסגרת הסבב הטלפוני. החלטת הוועדה המאוחרת לא נחתמה שוב על ידי החברים (הוקראה להם בטלפון) וממילא לא נומקה מחדש. כמו כן, לא תוקן על גביה תאריך ההחלטה.
במצב דברים זה, לנוכח העובדה שהוועדה לא סברה מלכתחילה שיש בפניה מועמד מובהק לתפקיד, ומאחר שהוועדה לא נתנה הנמקה לבחירת [העותר] בעקבות הסבב הטלפוני שקיימה, וכאשר מובהר לוועדה כי על פי החלטת הממשלה (2541 מיום 29/2/02) בדבר תפקידה של ועדת איתור בהיעדר מועמד מובהק היא רשאית גם להמליץ על מספר מועמדים, ובהתחשב בכך שחלף זמן רב מאז המלצת הוועדה שבמהלכו התחלפה הממשלה והתחלף השר הממונה על המשרה שזכותו להגדיר מחדש את תוכן המשרה, סבורים חברי הוועדה, לאחר בחינת מכלול הנסיבות והשיקולים הנוגעים לעניין שמן הראוי להעמיד בפני השר החדש שתי המלצות חילופיות, כדלהלן:
א) הוועדה חוזרת להמלצתה המקורית מיום 10.3.08 להמליץ על שלושת המועמדים... שהוועדה מצאה כראויים מבלי להצביע על מועמד שהוא ראוי באופן מובהק ומוביל על פני האחרים;
ב) להמליץ בפני השר למנות ועדת איתור חדשה, בהרכב אחר, לאחר פרסום ראוי, לצורך איתור מועמד מתאים למילוי משרת הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן.
לפיכך הוועדה החליטה לבטל את החלטתה המאוחרת להמליץ על [העותר] כמועמד מועדף על-ידה ומוסרת להחלטתו של שר התמ"ת הבחירה בין שתי ההמלצות דלעיל."