פסק-דין בתיק בג"ץ 1641/10

השופט י' עמית:

1.        מאחורי שלושת התיקים המאוחדים שלפנינו ניצבות שתי קבוצות ביניהן נתגלע סכסוך הנסב על גורלו של קיבוץ אחד, הוא קיבוץ חנתון בגליל (להלן: הקיבוץ או חנתון). העותרים בבג"ץ 1641/10 הם חברי תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד (להלן: הנוע"ל) המבקשים להקים קיבוץ שיתופי לצד הקיבוץ המתחדש בחנתון, בעוד שחברי הקיבוץ - הן הותיקים והן אלו שזה מקרוב נקלטו - רואים בהם אורח נטה ללון, שהגיע זמנו לעזוב את הקיבוץ וללכת לדרכו.

           שתי הקבוצות מתכתשות זה מספר שנים בהליכים משפטיים שונים, חלקם בפני רשם האגודות השיתופיות (להלן: רשם האגודות השיתופיות או הרשם) וחלקם בבתי המשפט האזרחיים עד שלבסוף התאחדו ההליכים והגיעו לשולחנו של בית משפט זה. נפתח אפוא בתיאור העובדות וההליכים השונים.

רקע עובדתי וההליכים בין הצדדים

2.        חנתון הוקם בשנת 1983 על ידי התנועה הקיבוצית המאוחדת (להלן: התק"ם) והתנועה הקונסרבטיבית, והוקצו לו 50 נחלות. אין חולק כי במהלך השנים הקיבוץ לא הצליח להתפתח, משפחות חדשות לא נקלטו ואחרות נשרו, כך שנותרו 15-13 חברים בלבד, מתוכם רק אחד עשר חברים שהתגוררו בקיבוץ, והחזיקו למעשה ב-50 הנחלות ואמצעי הייצור שהוקצו לקיבוץ.

3.        לאור מצבו הדמוגרפי הקשה של הקיבוץ, שלחה התק"מ בשנים 2004-2003 begin_of_the_skype_highlighting ללא תשלום 2004-2003 end_of_the_skype_highlighting שני גרעיני נח"ל (בראשית ואופק) של קבוצת הבוגרים של הנוע"ל לקיבוץ. חברי הגרעינים ביקשו להקים קיבוץ מחנכים ועסקו בפעילות חברתית וחינוכית בישובי האזור. הקיבוץ, מצידו, הקצה לחברי הגרעין ללא תמורה זכות שימוש במספר מבנים לדיור תוך הבהרה כי הקיבוץ לא יישא ביתר הוצאות הגרעין.

4.        ביום 7.9.2004 דחתה האסיפה הכללית של הקיבוץ - שכאמור מנה אז 11 חברים בלבד - בקשתן של 17 מבנות גרעין הנוע"ל להיקלט כחברים בקיבוץ. חלק מאותן בנות וחלק מחברי גרעיני הנח"ל שהשתחררו משירותם הצבאי ונותרו בקיבוץ הם העותרים שבפנינו (להלן: קבוצת הנוע"ל או הקבוצה).

5.        רשם האגודות השיתופיות מינה את הכלכלן מר זרח יהב כחוקר מטעמו (להלן: החוקר), כדי לבחון את התנהלותו ואת מצבו של הקיבוץ.

            ביום 17.7.2006 פרסם החוקר דו"ח הסוקר את מצבו הקשה של הקיבוץ ואת כשלונו במהלך השנים לקלוט חברים נוספים. בתמצית שבתמצית, החוקר ייחס ל-11 חברי הקיבוץ את הכישלון החרוץ בקליטת חברים חדשים. בדו"ח נכתב כי המצב החברתי בקיבוץ בין חברי הקיבוץ לבין קבוצת הנוע"ל גרוע ואינו ניתן לגישור, כי קיימים פערים שאינם ניתנים לגישור ונראה כי שתי הקבוצות לא יוכלו לפעול בקבוצה אחת במסגרת של קיבוץ. החוקר עמד גם על המצב הכלכלי הקשה אליו נקלע הקיבוץ עקב גרעון שוטף של כמליון ש"ח בשנה וגרעון מצטבר של כ-20 מליון ש"ח, בציינו כי גם הועד הממונה - שהתמנה בשעתו על ידי רשם האגודות השיתופיות בתיאום עם התק"מ - לא הצליח לשפר את מצבו של הקיבוץ. לאור המבוי הסתום מבחינה דמוגרפית-חברתית-כלכלית של הקיבוץ, החוקר המליץ למנות מפרק מפעיל אשר יגבש תוכנית להצלת הקיבוץ.

6.        בעקבות דו"ח החוקר, הורה רשם האגודות השיתופיות בהחלטתו מיום 22.10.2006 על מינויו של עו"ד שגיא מירום כמפרק מפעיל לקיבוץ (להלן: המפרק). למפרק ניתן מנדט לפעול לקליטת חברים חדשים בקיבוץ "אשר יתרמו לחיזוק הקיבוץ מבחינה כלכלית וחברתית יחדיו, חיזוק הקיבוץ מהבחינה הכלכלית יביא להחזרת חובותיו במסגרת הסדרים שנעשו או יעשו".

7.        עובר למינויו של המפרק, דרשו חברי הקיבוץ מקבוצת הנוע"ל לעזוב את הקיבוץ. בהמשך, היה זה המפרק שדרש מחברי הקבוצה לעזוב את דירות המגורים בהם הם מחזיקים (מכתב המפרק מיום 15.7.2008).

           בעקבות דרישתו של המפרק, פנו חברי הקבוצה, תנועת הנוע"ל והתק"מ אל רשם האגודות השיתופיות בבקשה למתן הוראות. בבקשה נתבקש רשם האגודות השיתופיות להורות למפרק להימנע מלסלק את חברי הקבוצה מדירות המגורים בהן הם מתגוררים; להימנע מלהתקשר עם צד ג' ולבצע כל פעולה בלתי הדירה בנכסי הקיבוץ; להמשיך לפעול לקליטת חברי הנוע"ל בקיבוץ; להימנע מלהתקשר עם גורמים כלשהם בכל התקשרות העלולה לפגוע בקליטת חברי הנוע"ל כחברים בקיבוץ או לפגוע באפשרות שהאגודה השיתופית במסגרתה תפעל הקבוצה תקבל מחצית מנכסי הקיבוץ; ולהימנע מלקלוט חברים חדשים בקיבוץ ככל שהדבר עלול לפגוע באפשרות הקליטה של חברי הקבוצה בקיבוץ.

           מנגד, פנה המפרק בבקשה לאישור התקשרות עם עשרות מתעניינים שביקשו להתקבל כחברים בקיבוץ וכן לשינוי סיווג הקיבוץ ל"קיבוץ מתחדש". המפרק וחברי הקיבוץ טענו כי קבוצת הנוע"ל התנהלה כקומונה המנותקת מהווי הקיבוץ, שחבריה עבדו אך ורק בתחום החינוך מחוץ לקיבוץ, מבלי לשלם שכר דירה וארנונה ותוך שהם עושים שימוש במספר רכבים שהועמדו לרשותם על ידי הקיבוץ משך תקופה ארוכה.

8.        ביום 7.9.2008 ניתנה החלטת עוזרת רשם האגודות השיתופיות, עו"ד איטה ילין (ההחלטה ניתנה על ידה לאחר שרשם האגודות השיתופיות דאז עו"ד זליגמן פסל את עצמו מלדון בתיק הפירוק. מכאן ואילך, לצורך פסק הדין אתייחס לעוזרת רשם האגודות השיתופיות כאל רשם האגודות השיתופיות - י"ע).

           בהחלטתו, ציין רשם האגודות השיתופיות כי קבוצת הנוע"ל מעולם לא עבדה בקיבוץ, לא העמידה לרשות הקיבוץ את כוח עבודתה ולא העבירה לקיבוץ את הכנסות חבריה, והכל בניגוד לתקנון הקיבוץ. הרשם ציין כי המפרק הצליח להקטין משמעותית את חוב הקיבוץ, הגיע להסדרי חוב עם הסוכנות היהודית שהיא הנושה העיקרי של הקיבוץ, והחל לפעול לקליטת חברים חדשים. בהחלטתו, אישר רשם האגודות השיתופיות למפרק לפעול לאישור תיקון תקנון הקיבוץ ולשינוי סיווגו ל"קיבוץ מתחדש" ולאחר מכן לפעול לקבלת חברים חדשים. אשר לחברי קבוצת הנוע"ל, הורה רשם האגודות השיתופיות לנסות ולהגיע להסדר קליטה על בסיס אינדבידואלי - ולא קבוצתי - כך שיתאפשר לכל אחד מהם להציג מועמדותו לחברות על פי תקנון הקיבוץ. עוד ציין הרשם את האווירה הקשה בין הצדדים והורה למפרק לפעול בדרך הראויה והטובה לקליטת חברי הנוע"ל החפצים לקשור את חייהם בחיי הקיבוץ וחבריו.

           בהמשך להחלטה זו אישר רשם האגודות השיתופיות ביום 26.10.2008 את שינוי תקנון הקיבוץ, כך שהקיבוץ הוא כיום "קיבוץ מתחדש".

9.        התק"מ וחברי הקבוצה עתרו לרשם האגודות השיתופיות בבקשה לעכב ביצוע ההחלטה לשינוי סיווג הקיבוץ לקיבוץ מתחדש ולקליטת מועמדים חדשים.

           בהחלטתו מיום 23.11.2008, דחה רשם האגודות השיתופיות את הבקשה ונקבע כי המפרק ימשיך לפעול לקליטת חברים חדשים, וכי בתקופת הביניים "חניכי הנוער העובד והלומד ימשיכו להתגורר בקיבוץ בתנאים שיקבע המפרק. כל מחלוקת בדבר המשך מגוריהם, בינם ובין המפרק תובא להכרעתי".

           גם על החלטה זו הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע, ואף היא נדחתה בהחלטת רשם האגודות השיתופיות מיום 27.11.2008. בהחלטה זו, חזר הרשם וסקר באריכות את ההיסטוריה של הסכסוך ואת חילוקי הדעות בין חברי הקבוצה ובין חברי הקיבוץ הותיקים, בציינו כי חברי הקבוצה הכניסו עשרה חברי גרעין שלישי לקיבוץ על אפם ועל חמתם של חברי הקיבוץ, ולכאורה עולה שהתק"מ "מנסה לכפות את חברי הנוע"ל על הקיבוץ הר כגיגית, בעודה מסרבת להשקיע מכספה לטובת הקיבוץ, בעודה מפלה בין הנוע"ל לחברים המבקשים להצטרף לקיבוץ". הרשם עמד על כך שפועלו ופעילותו של המפרק החלה לשאת תוצאות - הקיבוץ החל להרוויח ולפרוע חלק מהחובות, יש עשרות חברים פוטנציאליים עם עשרות ילדים המבקשים להיקלט בקיבוץ ומסכימים לשלם סכום נכבד שישמש לפרעון החובות ולהחזר השקעות הקיבוץ. מנגד, חברי הקבוצה אינם נכונים להשקיע כלל בהון האגודה אך עומדים על דרישתם לקבל מחצית מנכסי הקיבוץ ומזכויותיו. עוד ציין הרשם כי הצטרפות חברים חדשים מותנית ביכולת התפרנסות עצמאית, אך חברי הקבוצה לא הגישו כל אסמכתא לכך שיש להם יכולת כזו, וקיים חשש כבד כי "יהפכו למשא כלכלי כבד על הקיבוץ כפי שהיו בעבר", מה שמגדיל את החשש כי הקיבוץ יחזור לסורו ויקרוס מבחינה כלכלית פעם נוספת. בהחלטתו, עמד הרשם על כך, שחברי הקיבוץ הותיקים נכונים לקלוט את המבקשים החדשים להצטרף לקיבוץ, אך לא את חברי הקבוצה, וקיים חשש שאי ביצוע ההסדר יביא לפירוקו הסופי של הקיבוץ. לאור כל אלה מצא רשם האגודות השיתופיות כי סיכויי הערעור על החלטתו נמוכים. לסופה של החלטה דחה רשם האגודות השיתופיות את הבקשה לעיכוב ביצוע וחזר והבהיר כי החלטתו אינה מונעת מהמפרק לקלוט מועמדים גם מבין חברי הקבוצה, אך זאת על פי תקנון הקיבוץ וההסדרים שגובשו ו"ללא תכתיבים מצד הנוע"ל או התק"ם".