פסק-דין בתיק ב"ל 6027-09

רקע כללי

1.    השאלה שהובאה לפתחנו הינה - האם יש להכיר בארוע תאונתי שארע לתובע במסגרת עבודתו ביום 23.9.08 כתאונת עבודה כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995.

2.    תמצית העובדות כפי שהוסכמה ע"י הצדדים היתה כדלקמן:

§        התובע, יליד 54', עובד בעירית ת"א.

§        במסגרת עבודתו נערך יום ספורט לעובדי מחלקת המנהל בעיריה ביום 23.9.08.

§        החל מהשעה 9:00 לערך החל התובע לשחק כדורסל ולאחר מכן בשעה 11:00 החל לשחק כדורגל. במסגרת שעתיים אלה התאמץ התובע, רץ וקפץ באופן שאינו מורגל בו, ובעט בכדור ובחבריו וכן ספג בעיטות ברגלו מחבריו למשחק מפעם לפעם. פעילות זו היתה כרוכה כאמור במאמץ רב ובפגיעות מרוכזות בתובע.

§        למחרת ביום 24.9.08 הוצאה לתובע תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה המתארת את הנזק ממנו הוא סבל. התובע שהה בימי מחלה החל מיום 24.9.08 ועד ליום 21.10.08 בהתאם לתעודות רפואיות נוספות שהוצאו לו.

3.    על יסוד תשתית עובדתית זו התמנה יועץ רפואי ע"י בית הדין אשר התבקש להשיב על 4 שאלות בנוסח המקובל. להלן נפרט את השאלות והתשובות כפי שנתנו ע"י המומחה כאמור:

א.    המומחה נשאל - מהי הפגימה הרפואית המדויקת ממנה סובל התובע - על כך השיב כי התובע סובל מדורבן ברגל ימין; קרי - מתהליך תחלואי רגיל ומתמשך לאורך שנים בו עצם העקב "מצמחת" זיז גרמי המדמה צורת דורבן. הוסיף המומחה וכתב כי הדורבן כשלעצמו אינו סימפטומטי אלא לאחר התפתחות של תהליך דלקתי שאינו זיהומי באותו אזור של עצם העקב.

ב.    המומחה נשאל - האם קיים לדעתו קשר סיבתי בין הארוע בעבודה לבין המחלה במועד שבאה - ועל כך השיב  כי אין כל קשר סיבתי בין הדורבן עצמו /או הדלקת שהתפתחה באותו אזור לבין ארועי הספורט. המומחה הסביר כי התפתחות הדלקת יכולה להופיע גם ללא קשר למאמץ פיזי כזה או אחר כולל המאמצים הפזיים אותם ביצע התובע במהלך הפעילות הספורטיבית. כן הוסיף, כי העובדה שהדורבן הפך להיות סימפטומטי לאחר פעילות הספורט הינה מקרית לחלוטין ואין ניתן להסיק מכך על קשר סיבתי הגורם להופעת המחלה במועד שהופיעה.

ג.     המומחה נשאל - האם הארוע בעבודה החיש את בואה של המחלה כך שאלמלא הארוע יתכן שבואה של המחלה היה נדחה למועד מאוחר יותר או שכלל לא היתה מופיעה - ועל כך השיב כי הופעת הדלקת במקום ובמועד בה הופיעה היתה מתרחשת בכל מקרה ללא כל קשר לארועי הספורט. שכן, מדובר בתהליך תחלואי רגיל המופיע באקראי ללא קשר לגיל, אופי הפעילות או מאמץ גופני. הוסיף המומחה וכתב כי עצם קיומו של דורבן מעלה את הסיכוי להתפתחות דלקת לעומת אותם פרטים בהם לא אובחנה פתולוגיה גרמית זו. אולם אין קשר של גרימה או החמרה בין הופעת הדלקת וסוג הפעילות.

ד.    המומחה נשאל - האם השפעת הארוע בעבודה על הופעת המחלה בעת שהופיעה היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים - ועל כך השיב כי לארוע בעבודה לא היתה כל השפעה על הופעת הדלקת וכי השפעת הארוע פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים כמו הליכה ודריכה יומיומית על עקב הרגל.

4.    בעקבות חוות הדעת ועל פי בקשת התובע, התבקש המומחה להשיב על שלוש שאלות הבהרה. להלן נפרט את השאלות ואת התשובות כפי שניתנו ע"י המומחה:

א.    המומחה התבקש לבחון שוב את תשובתו באשר לקשר הסיבתי שבין ארועי יום הספורט לבין הדלקת שהתפתחה נוכח חוות דעתה של ד"ר זרסקי מי שערכה את התעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה. המומחה ציין בהקשר זה כי ד"ר זרסקי מתארת את השתלשלות הארועים בהתאם לאנמנזה שקיבלה מהתובע. זאת, תוך שהוא מציין כי אין בתעודה הסבר מדוע קיים לדעת ד"ר זרסקי קשר סיבתי בין מחלתו של התובע (דלקת) ובין הארוע (משחק הכדורגל).  המומחה הוסיף וציין כי אין קשר סיבתי בין הדלקת לבין מאמץ פיזי, תוך שהוא מוסיף כי דלקת מסוג זה יכולה להופיע גם אצל אנשים מבוגרים מאוד אשר כושר ניידותם הכללי מוגבל ולא ניתן "לחשוד" בהם כי הם עוסקים בפעילות ספורטיבית כלשהי.

ב.    המומחה התבקש להשיב האם הדורבן והדלקת הן שתי מחלות שונות הנגרמות כתוצאה מגורמים שונים - ועל כך השיב  כי משך התפתחות הדלקת אורך ימים עד תחילת הופעת הסימפטומים הקליניים והופעת הכאב ולפיכך, אף מטעם זה אין זה הגיוני כי הדלקת הופיעה בעקבות ולאחר משחק הכדורגל. כן הוסיף כי התובע סובל ממבנה כף רגל בעל קשתות גבוהות כך שנקודת המגע והעברת העומס בין כף הרגל והרצפה היא בשני מקומות - בעקב ובכרית האצבעות. מצב הגורם לחשיפת יתר להתפתחות הדלקת ללא קשר למאמץ או לפעילות גופנית.

ג.     המומחה התבקש להבהיר האם הוא הסתמך בקביעתו אודות קיומו של דורבן אך ורק על ממצא שהופיע בתיק הרפואי, אשר יתכן והינו שגוי - ועל כך השיב  כי קביעת האבחנה עולה מתוך התעוד הרפואי בתיק ומהמסמכים הרפואיים המצויים בו. הוסיף המומחה וציין כי במקרה זה נעשתה אבחנה, על בסיס קביעתו של ד"ר בן חיים אשר מצא "רגישות פלנטרית מעל לעקב" - ממצא קליני האופייני לאבחנה של דורבן.

5.    התובע טען במסגרת סיכומיו כי יש לקבל את התביעה ולקבוע כי הדלקת שהתפתחה אצלו הינה תאונת עבודה ועיקר טענותיו בהקשר זה היו כדלקמן:

§        קביעת המומחה כי התובע סבל מדורבן הינה מוטעית. המומחה אף לא ציין על יסוד אלו מסמכים רפואיים קבע את קביעתו כאמור.

§        המומחה לא ציין אם מדובר במסמכים שקדמו לארוע או שמא במסמכים שהוצאו לאחריו. התובע הדגיש בהקשר זה כי הרופאה שערכה את התעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה לא ציינה כלל קיומו של דורבן.