ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
24194-03-11
09/10/2011
|
בפני השופט:
אפרת לקסר
|
- נגד - |
התובע:
גור דין עו"ד שאלתיאל עדני
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד רנה הירש
|
פסק-דין |
1. לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים, (נפגעי עבודה), מיום 3.2.2011, (להלן:
"הועדה לעררים" או
"הועדה"), אשר קבעה, כי למערער לא נותרה נכות בגין תאונת העבודה מיום 12.10.2009.
2. המערער, יליד 1975. הוא נפגע בתאונת עבודה ביום 12.10.09, (להלן:
"התאונה"). ברכיב "איברי הגוף שנפגעו בתאונה", נרשם בפרוטוקול הועדה:
"כאב גב תחתון וצליפת שוט".
3. ביום 5.12.2010 התכנסה ועדה רפואית מדרג ראשון, (להלן:
הועדה מדרג ראשון). היא שמעה את המערער ובדקה אותו בדיקה אורטופדית ונוירולוגית. הועדה מדרג ראשון קבעה, כי למערער נכות יציבה בשיעור 15% לפי פריט ליקוי 37(7)(א)-(ב) מותאם לתקנות הביטוח הלאומי, (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956, (להלן:
התקנות), כאשר מנכות זו יש לנכות 5% בגין מצב קודם, לפי פריט ליקוי 37(8)(א) דומה מ-1.11.2010, כך שנכותו הצמיתה עקב התאונה נקבעה על ידי הועדה מדרג ראשון, בשיעור של 10%.
4. שני הצדדים הגישו ערר על החלטה הועדה מדרג ראשון לועדה לעררים.
בערר המשיב נטען כך,
(נספח ו' לכתב הערעור):
"טעתה הוועדה הרפואית בהחלטתה בקובעה את הנכות.
לדעת המוסד אחוזי הנכות שנקבעו גבוהים מדי.
לתובע עבר רפואי עשיר לפיכך היה מקום לניכוי מצב קודם בשיעור גבוה יותר.
הועדה לעררים מתבקשת להתיחס לנ"ל".
ערר המערער התייחס לסוגיית ניכוי המצב הקודם ולהיעדר דיון בהפעלת תקנה 15,
(נספח ז' לכתב הערעור).
5. ביום 3.2.2011 התכנסה הועדה לעררים לדון בעניינו של המערער. הועדה שמעה את המערער ובא כוחו, עיינה בצילומי C.T שונים, בדקה את המערער בדיקה אורטופדית ונוירולוגית וקבעה כך בפרק הסיכום והמסקנות:
"הועדה מקבלת את ערר המוסד וערר התובע. טווחי תנועות ע"ש צוארי ומותני נמצאים בתחום הנורמה לגילו. לא נמצא חסר נוירולוגי הנותנים נכות.
אין כל ספק שהשינויים ב-
L4-5 קדמו לתאונה הנדונה אך לא נמצא מקום להפחית מצב קודם מאחר ולא קיימת נכות".
יצויין, כי במהלך הדיון בערר חזר בו המערער מטענתו בעניין היעדר דיון בהפעלת תקנה 15.
6. על החלטת הועדה הוגש הערעור שלפני.
7. ב"כ המערער טען, כי הועדה חרגה מסמכותה בכך שדנה בעצם הנכות שנקבעה למערער כתוצאה מהתאונה מכיוון ששני הערעורים התייחסו לסוגיית ניכוי מצב קודם בלבד וכי היה על הועדה להזהירו מפני האפשרות של ביטול קביעת הנכות כתוצאה מהתאונה.
עוד נטען, כי הבדיקה האורטופדית שבוצעה היתה חלקית מכיוון שהועדה לא בדקה את תנועות הכיפוף בעמוד השדרה המותני והצווארי. ב"כ המערער הוסיף וטען, כי שגתה הועדה בכך שקבעה כי טווחי התנועות של המערער נמצאים בתחום הנורמה
לגילו, שהוא מבחן שאינו קיים בתקנות ובכך שקבעה שה-C.T מיום 14.3.2010 הדגים בלט דיסק ולא פריצת דיסק.
המערער ביקש להחליף את הרכב הועדה מכיוון שלדידו, הועדה גיבשה דעתה באופן נחרץ.
8. מנגד, טענה ב"כ המשיב, כי אין כל טעות משפטית בהחלטת הועדה. לטענתה, ערר המוסד היה הן על שיעור הנכות שנקבע והן על ניכוי מצב קודם ולכן הועדה היתה מוסמכת לדון בשני נושאים אלו ולא הייתה כבולה לדיון בנוגע לניכוי מצב קודם בלבד. לפיכך, לטענתה, גם לא היה צורך להזהיר את המערער מפני האפשרות של הפחתת שיעור הנכות שנקבע.