ב"ל
בית דין אזורי לעבודה בחיפה
|
19258-11-11
14/02/2013
|
בפני השופט:
1. הסגנית נשיא איטה קציר 2. נציג ציבור (עובדים) מר עמי בריל 3. נציגת ציבור (מעסיקים) גב' זיוה בסר
|
- נגד - |
התובע:
אולג מירמוביץ עו"ד מאיר ישראלי
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד ג'ומאנה בחוס
|
פסק-דין |
זוהי תביעה להכיר באירוע מיום 4/8/09 כתאונת עבודה.
להלן עובדות המקרה:
1. התובע, יליד 1977.
2. התובע עובד במפעל פארא מטריק טכנולוג'י - פי.טי.סי מתאריך 16/10/05 כמהנדס תוכנה. מדובר בחברת הייטק שמשרדיה ממוקמים במת"מ בכניסה לחיפה.
3. התובע עובד במשרה מלאה בין השעות 09:00 עד השעה 18:00, חמישה ימים בשבוע, אם כי המשרד פתוח גם בימי שישי עד השעה 16:00.
4. שעות העבודה בחברה גמישות ומותר לעובדים לאחר ולהתחיל את עבודתם בשעת עבודה מאוחרת יותר ולסיים את העבודה בשעת עבודה מאוחרת יותר, כאשר החברה בודקת שהמסגרת הכללית של שעות העבודה תישמר על ידי העובדים.
5. בסניף חיפה של החברה עובדים 95 עובדים ובסניף הרצליה 115 עובדים.
6. היות ומדובר בחברה בתחום ההייטק ובמטרה לגבש את העובדים ולהיטיב עימם, שכרה החברה על חשבונה את אולם הספורט בבית הספר "שיזף" ברחוב הבישוף חג'אר 1 בחיפה פעם בשבוע, בימי ג', בין השעות 18:00 עד 20:00. במקום ישנם מקלחות, כאשר העובדים יכולים אחרי הפעילות הספורטיבית להתרחץ ולהחליף בגדים ולחזור לעבודה או ללכת לביתם.
7. כמו כן גם מנהלת משאבי אנוש הוציאה הודעה לעובדי החברה שקיימת פעילות ספורטיבית באולם הספורט המיועדת לעובדי החברה.
8. העובדים נהגו להגיע לאולם הספורט ולשחק שם כדורגל במשך השעתיים הללו, כאשר ההשתתפות היתה של עובדים מכל הדרגים. גם הממונה הישיר על התובע, מר סרגי גורין, נהג להשתתף במשחקים הללו ביחד עם התובע. מדובר בפעילות ספורט קבועה שבה נהגו התובע והממונה הישיר שלו להשתתף ביחד עם עובדים נוספים בחברה ובדרך כלל השתתפו עשרה עובדים במשחקי הכדורגל הללו.
9. התובע נהג באופן קבוע להשתתף במשחקי הכדורגל ממועד תחילת עבודתו בחברה, בשנת 2005, ועד מועד פציעתו. הוא גם נהג לעיתים להפסיק את עבודתו ביום ג', ללכת לשחק כדורגל באולם הספורט ולאחר מכן להתקלח ולחזור ולהמשיך את יום העבודה במשרדי החברה.
10. יש לציין כי החברה לא נוהגת לשלם שעות נוספות לעובדיה, כי השכר של כל העובדים בחברה הוא שכר גלובלי.
11. בתאריך 4/8/09, במהלך משחק הכדורגל שבה השתתפו התובע ומנהלו, כשרץ התובע אחרי הכדור וביצע תנועה לא נכונה עם רגלו שכתוצאה ממנה הוא נפל ושבר את קרסול רגל שמאל. התובע נלקח מיד באמבולנס לבית החולים רמב"ם ואחר כך נותח בקרסול.
12. התובע הגיש תביעה לנתבע, להכיר באירוע כתאונת עבודה, אך הנתבע דחה את התביעה בנימוק כי לא מדובר בפעילות נלוות לעבודה.
13. יש לציין כי תביעתו של התובע הוגשה לנתבע רק ביום 22/6/11 וזאת מאחר והמעסיק סירב בתחילה לחתום על טופס התביעה לדמי פגיעה.
מכאן התביעה לבית הדין.
לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן:
14. הנימוק לדחיית התביעה על ידי הנתבע הוא כאמור כי מדובר בפעילות ספורטיבית אחרי שעות העבודה, לא היתה חובת השתתפות על התובע, לא כל העובדים נטלו בה חלק ולא היה פיקוח מצד המעביד על הפעילות.
15. הנתבע מתעלם מהעובדה כי מדובר כאן בהטבה שהחליט המעסיק להעניק לעובדים כשהמימון הכספי של שכירת אולם הספורט על מתקניו היתה על חשבון המעסיק, אשר החליט להיטיב עם העובדים ולתגמל אותם במימון מקום לפעילות ספורטיבית מחוץ לשעות העבודה, על מנת לגרום לגיבוש גדול יותר בין העובדים וכן על מנת להתחרות בהטבות השונות שחברות ההייטק השונות נוהגות לתת לעובדים.