פסק-דין בתיק ב"ל 13051-04

1. עניינו של  פס"ד  זה הינו בשאלה האם נפגעה התובעת בעבודתה על פי תורת המקרוטראומה.
2. הרקע לתביעה:

א.         התובעת, ילידת שנת 1951,  עבדה בעבודת ניקיון במתנ"ס בית שמש בין השנים 98 ועד 2004 (שש וחצי שנים).

ב.         התובעת הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן גם: הנתבע), להכרה במצבה הרפואי (ובעיקר:כאבי צוואר וגב תחתון, תסמונת התעלה הקרפלית בידיה ואי ספיקה ורידית ברגליים),  כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרו טראומה.

ג.          בפס"ד מיום 27/7/06 ניתן פס"ד  על ידי מותב זה, אשר קבע  כי לאור אופי עבודתה של התובעת והפעולות שביצעה לא הוקמה תשתית עובדתית למקרוטראומה. על פס"ד זה הוגש ערעור לבית הדין  הארצי לעבודה.

ד.         ביום 10/5/07, במסגרת הערעור בבית הדין הארצי, הוסכם על דעת הצדדים כי התיק יוחזר לבית הדין האזורי  "על מנת שיבחן  בשנית את תשתית המקרוטראומה, בהתייחס לליקויים של המערערת". כמו כן ניתנה הוראה לתובעת להמציא תצהיר משלים.

ה.         ביום  5/3/08, נקבע  בשנית, בפס"ד משלים, כי לא הוכחה פגיעה על דרך של תורת המקרוטראומה, ואף על כך הוגש ערעור לבית הדין הארצי.

ו.          בבית הדין הארצי ניתן ב יום 18/11/08  פס"ד  אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים, על פיה " עניינה  של המערערת יוחזר לבית הדין האזורי על מנת שימנה מומחה  רפואי בשאת הקשר הסיבתי הרפואי בין פעולות הטיטוא  והשטיפה שהמערערת עשתה מדי יום ביומו משך כ-4 שעות על גבי שטחים נרחבים, במשך 6.5 שעות עבודה לבין הפגיעות הרפואיות שלה" (להלן: פסה"ד).

ז.          לאור  האמור בפסה"ד, מינה בית הדין את ד"ר פעילן כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין.  ד"ר פעילן נתן חוות דעתו, וציין בסופה כי  תחום הדליות ברגליים אינו התחום שלו. לאור זאת מונה מומחה נוסף בתחום זה - פרופ'  יוסף זהבי.

3. דיון:

א.         ראשית נתייחס לטענת ב"כ הנתבע, בסיכומיה, כי אין בפסק הדין מיום 18/11/08, כדי לשנות את הקביעה  העובדתית של בית דין זה, כי  לא התקיימה תשתית עובדתית למקרוטראומה, ומשכלל לא התקיים בבית הדין הארצי דיון  לגופו של עניין, הרי שפסה"ד של בית הדין האזורי, שקבע שלא הונחה תשתית עובדתית למקרוטראומה,  שריר וקיים.

ב.         אין ביכולתנו לקבל טענה זו. אם ממילא היה מוסכם כי  קביעת בית הדין האזורי בעינה עומדת, דהיינו שלא הוכחה מבחינה עובדתית,  פגיעה ע"פ תורת המקרוטראומה - לא היה כל צורך במינוי (מוסכם) של מומחה רפואי. כיוון שפסה"ד ניתן בהסכמת הצדדים ונקבע כי המומחה יקבע האם יש קשר סיבתי רפואי בין פעולות הטיאוט והשטיפה שהמערערת עשתה בעבודתה (תוך פירוט זמני העבודה ותדירותן), ברור כי הייתה הסכמה מיכללא כי אם יקבע  המומחה שיש קשר סיבתי מבחינה רפואית, יהיה בכך  (בכפוף לשיקול הדעת הנתון לבית הדין), כדי לראות בתובעת כמי שנפגעה מהעבודה על דרך  של תורת המקרוטראומה. שאם לא כן - מה הועילו חכמים בתקנתם, ולצורך מה ניתנה ההסכמה בפסק הדין?!

ג.          חוות דעתו של ד"פ פעילן:
ד"ר פעילן מתייחס למספר הפגימות - האחת  לכאבי גב תחתון עם תסמונת סיאטי, והשנייה -  תסמונת התעלה הקרפלית ((cts   בשורש כף היד הימנית. לגבי כף יד שמאלית לא מצא  ממצאים על כל פגיעה מבחינה רפואית.  כך גם לעניין  הפגימה בברך ובע"ש צווארי, ציין  כי לא מצא תיעוד מספיק כדי לקבוע שקיימות פגימות (ובוודאי שאין קשר סיבתי לפגימות שלא קיימות או שאין לגביהן תיעוד). נבדוק, אפוא את חוות דעתו על פי הפגימות דלעיל.

ד.         ביחס לכאבי גב תחתון עם תסמונת סיאטי:
ד"ר פעילן  קבע כי  כאבים אלו של  כאבי גב תחתון עם תסמונת סיאטי הינם  "על רקע של שינויים ניווניים (גרמיים, מפרקיים ודיסקלים). תהליך היווצרות השינויים הניווניים הינו איטי, הדרגתי ואורך שנים רבות. מדובר בתהליך תחלואתי רגיל, על רקע קונסטיטוציונאלי - התפתחותי, אשר אינו קשור לתנאי   העבודה".
ד"ר פעילן עושה הבחנה בין הגורם לכאבים ולמצבה הרפואי  - שזה שינויים ניווניים, לבין נושא ההחמרה.
לעניין זה קבע ד"ר פעילן כי:
"תיאור תנאי עבודתה של הגב' ביטון (בעיקר התכופפויות רבות, כולל הרמת כסאות ) ס ביר כי האיצו/החמירו את הופעת השינויים הניווניים לפי תורת המקרוטראומה..."