ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
11839-02-09
14/03/2012
|
בפני השופט:
מיכל אריסון-חילו
|
| - נגד - |
התובע:
דוד מיכאל
עו"ד מרב יטח
עו"ד סיגל לביא-אלבז
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד יפעת קונה
|
| פסק-דין |
1. לפנינו תביעת התובע,
מר דוד מיכאל, להכיר באוטם שריר הלב, בו לקה ביום
16/5/2008, כתאונת עבודה.
2. התובע עצמאי, בבעלותו ובניהולו חברת אחזקה וניקיון בשם גונן ברק שירותים בע"מ בחיפה.
3. התובע יליד שנת 1955, אושפז ביום 16/5/2008 בבית חולים בני ציון ובמהלך אשפוזו אובחן כסובל מאוטם חריף בשריר הלב.
4. ביום 10/8/2008 הגיש התובע תביעה לנתבע להכיר באוטם שריר הלב כנובע מתאונת עבודה. הנתבע דחה את תביעת התובע, מן הטעם שלא הוכח קיום אירוע תאונתי שאירע תוך כדי ועקב עיסוקו ומשלח ידו של התובע וכי האוטם התפתח כתוצאה ממחלה טבעית (ר' מכתב הדחיה מיום 16/12/2008).
5. התובע טוען בתביעתו, כי אוטם שריר הלב נגרם כתוצאה משני אירועים חריגים אשר התרחשו בעבודתו באותו יום (16/5/2008) בו אושפז. הנתבע טוען מנגד בכתב הגנתו, בין היתר, כי מצבו של התובע לא נגרם תוך כדי ועקב אירוע תאונתי ו/או חריג בעבודתו.
דיון והכרעה:
6. בית הדין הארצי חזר וקבע, כי על מנת שבית הדין יוכל להכיר באוטם שריר הלב כב"תאונת עבודה", על התובע להוכיח, כראשית ראיה, לשם קביעת הקשר הסיבתי בין עבודתו לבין הופעת האוטם, "
אירוע חריג". אירע חריג משמעו - אירוע שניתן לראותו ככזה הכרוך במאמץ מיוחד, פיזי או נפשי, אשר עלול לגרום לבוא האוטם או להחישו. חריגותו של האירוע נבחנת ביחס לנהוג ולרגיל לאותו עובד באותו מקום עבודה. ר' לעניין זה דברי בית הדין הארצי לעבודה בתיק עב"ל 1007/00,
מרים סנדורי נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 10/11/2002).נ
7. עלינו לבחון איפוא, האם התובע הוכיח קיומם של שני אירועים חריגים בעבודתו ביום 16/5/2008.
8. בתצהירו (מוצג ת/1) תיאר התובע את שני האירועים החריגים אשר התרחשו לטענתו בעבודתו ביום 16/5/2008 באופן הבא:
"
האחד - באותו היום הייתי צריך לסדר לבדי ובכוחות עצמי בלבד סחורה כבדה תוך שאני נושא אותה מהמשרד, בו הושארה ביום הקודם, אל המחסן. המשרד נמצא בקומה 7 והמחסן בקומה 3. מדובר בסחורה כבדה של ארגזים אשר בכל אחד מהם תכולה של 24 ליטר חומרי ניקוי. כל ארגז כזה שוקל לפחות כ - 20 ק"ג. מדובר מאמץ פיזי קשה עבורי, מאמץ שאיני מורגל בו באופן יומיומי.
השני
- לאחר סיום פריקת הסחורה, בעודי מיוזע ועייף, התיישבתי לבצע גבייה טלפונית מלקוחותיי, תוך שאני נתקל בקשיים. ביחס לשני לקוחות התלקחו הרוחות במהלך השיחה כאשר אחד הלקוחות בשם: "תיכון תל-אביב" גרם גל להתרגשות ולהתרגזות שאינן מנת חלקי במהלך הרגיל של עבודתי. מזכירות התיכון, גב' העונה לשם אתי, הודיעה לי כי ההמחאה אשר צריכה היתה להיפרע כבר קודם לכן עוד לא יצאה ואף איננה מיועדת לצאת אליי, זאת לאחר ששבוע קודם כבר הובטח לי כי ההמחאה בדרך אליי. המזכירה נקטה בתירוצים שונים ומשונים בכדי להסביר את העניין, סירבה להפנות אותי לבעל הבית וסירבה לתת לי כל תשובות ברורות מתי ייצא הכסף ומדוע הוא מתעכב. אני הייתי נתון באותו הזמן ללחץ כלכלי ונזקקתי לכסף אשר בקשר אליו אף התחייבתי בפני אחרים זעמתי וכעסתי וניהלתי ריב עם המזכירה אך ללא הועיל, דבר זה גרם לי להתפרצות רגשית משמעותית."
בהמשך מתאר התובע בתצהירו מה אירע לאחר השיחה:
"אחרי השיחה האמורה לעיל, לקחתי כוס מים והרגשתי לחץ בחזה ודקירות ביד, התיישבתי לנוח במשך כחצי שעה וקיוויתי שזה יעבור. כשראיתי שזה מתגבר ומאחר ובאותה העת הייתי לבד, התקשרתי לבני ונסענו לבית חולים 'בני ציון' שבחיפה."
באשר ללקוחו בית ספר תיכון תל אביב ציין התובע בתצהירו:
"אציין כי הלקוח תיכון תל-אביב אשר בקשר עימו פרץ הויכוח הינו לקוח קשה ובעייתי וזו לא הייתה הפעם הראשונה או האחרונה שבה נתקלתי בקשיי גביה בקשר אליו. יחד עם זאת באותה הפעם הייתי בקשיי נזילות כך שהתשלום היה חשוב במיוחד עבורי, מה גם שנוכח השקרים והעובדה שלא נתנו לי לדבר עם המנכ"ל הובילה לויכוח חריג בעוצמתו וגרם לי להתרגשות ולהתפרצות רגשית משמעותית ביותר.
כך למשל ממכתב שהוצאתי לתיכון תל-אביב ביום 15/7/08 עולה כי רק בחודש זה קיבלתי לידי סוף סוף את תשלום חודש 04/08 אשר הוא אחד מן החודשים בקשר אליהם פרץ הויכוח (תשלום בגין חודשים 03-04/08). היינו התשלום הועבר אלי בסופו של דבר כחודשיים!! לאחר מועד הפירעון הנקוב על גבי החשבונית. עוד עולה ממכתב זה כי אין זו הפעם הראשונה בה תיכון תל-אביב הקשה בהעברת התשלומים בגין עבודות שבוצעו עבורו.
למעשה כבר מתחילת ההתקשרות העסקית עם תיכון ת"א היו בעיות קשות בגביה והתשלומים הועברו באיחור ניכר.
בסופו של דבר החלטתי בחודש 07/08 כי בריאותי חשובה לי יותר מאשר קשריי העסקיים עם תיכון תל-אביב וחדלתי לעבוד עימם.
יחד עם זאת עדיין גם בסופה של ההתקשרות היו בעיות גביה ונאלצתי להסתייע בעו"ד על מנת לקבל התשלום המגיע לי."